ניקולאי בורדנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי בורדנקו
לידה 22 במאי 1876 (יוליאני)
Kamenka, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1946 (בגיל 70)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת טרטו, Burdenko Neurosurgery Institute, אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר הסובייט העליון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • honorary Fellow of the Royal College of Surgeons (11 במרץ 1943)
  • מדליית ההגנה על מוסקבה
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה
  • מדליה על ההצטיינות בקרב
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • צלב גיאורגי הקדוש
  • עיטור הכוכב האדום
  • עיטור הדגל האדום
  • עיטור לנין
  • גיבור העמל הסוציאליסטי
  • מדליית הניצחון על יפן
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • פרס סטלין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ניקולאי בורדנקו על בול סובייטי

ניקולאי בורדנקורוסית: Николай Нилович Бурденко‏ (22 במאי (הלוח היוליאני, 3 ביוני לפי הלוח הגרגוריאני) 1876 - 11 בנובמבר 1946) היה רופא רוסי, חבר האקדמיה הרוסית למדעים, גיבור העמל הסוציאליסטי המנתח הראשי של הצבא האדום בשנים 1937-1945.

ניקולאי בורדנקו נולד בכפר במחוז פנזה למשפחת מנהל משק קטן. החל משנת 1886 בורדנקו למד בבית ספר דתי. בשנת 1891 הוא המשיך בהשכלה דתית בפנזה ואחר כך בבית הספר הגבוה לכמורה בסנקט פטרבורג. בשנת 1897 בורדנקו עזב את הלימודים ועבר לאוניברסיטת טומסק בה נפתחה פקולטה לרפואה. בורדנקו השתתף בהפגנות סטודנטים, בשנת 1897 סולק מהלימודים ולאחר שנה קיבל הרשאה לחזור לאוניברסיטה. בשנת 1901 הוא עבר לאוניברסיטת דרפט. לאור השתתפות בהפגנות הוא סולק גם מאוניברסיטה זו. מכיוון שכבר הייתה לו השכלה רפואית (אך לא גמורה) הוא החל לעבוד בבית חולים לשחפת. לאחר שנה בורדנקו קיבל הרשאה לחזור ללימודים.

לאחר תחילת מלחמת רוסיה–יפן בורדנקו התנדב לצבא והיה חובש קרבי. במהלך קרב טליסו הוא נפצע תוך פינוי פצועים. על הגבורה בקרב הוענקה לבורדנו מדליה.

בדצמבר 1904 בורדנקו חזר לאוניברסיטה והחל להתכונן לבחינות ההסמכה. במשך שנה הוא עבר בבית חולים עירוני בריגה. בשנת 1906 בורדנקו קיבל הסמכה כרופא.

פעילות רפואית באימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1907 בורדנקו החל לעבוד בבית חולים עירוני בפנזה. במקביל הוא החל לעבוד על הדוקטורט שהיה קשור לעבודות של איוואן פבלוב. בשנת 1909 הוא קיבל תואר דוקטור לרפואה ובקיץ נסע להשתלמות בגרמניה ובשווייץ.

בשנת 1910 בורדנקו חזר לאוניברסיטת טרטו והתקדם לתואר פרופסור.

ביולי 1914 בורדנקו ביקש להשתתף במאמץ המלחמתי ונשלח לבית חולים צבאי. בורדנקו פעל רבות להסדרת פינוי פצועים מהחזית תוך ביצוע מיון שהיה משפר סיכויי הפצועים להחלמה מהירה ומלאה. הוא ביצע ניתוחים מהפכנים והציל חיים של פצועים רבים. בשנת 1916 הוא מונה למנתח-יועץ של בתי החולים הצבאיים בריגה. בקיץ 1917 בורדנקו נפצע ולאור בריאותו הירודה חזר לאוניברסיטה. הוא מונה לניהול קתדרה שלפניו הייתה בניהול של ניקולאי פירוגוב.

פעילות בברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר חזרתו לאוניברסיטה, העיר טרטו נכבשה על ידי הגרמנים והאוניברסיטה פונתה לוורונז'. בוורונז' בורדנקו היה בין ראשי האוניברסיטה וארגן בתי חולים לפצועי הצבא האדום. הוא הקים בית ספר לאחיות והיה יועץ של מחלקת הבריאות של העירייה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה בורדנקו קיבל ניסיון עשיר בטיפול בבעיות מערכת העצבים. הוא היה בדעה שצריך להרחיב לימודי נוירוכירורגיה ויש לראות בה תחום נפרד. בשנת 1923 הוא הגיע למוסקבה ופתח בבית חולים של אוניברסיטת מוסקבה מחלקה ניורוכירורגית. הוא החל ללמד בפקולטה רפואית של האוניברסיטה ובשנת 1930 פקולטה זו הופרדה לבית הספר לרפואה נפרדת. בשנת 1924 בורדנקו מונה מנהל של המחלקה הכירורגית ליד בית החולים של האוניברסיטה.

בשנת 1929 בורדנקו מונה למנהל קליניקה ניורוכירורגית במוסקבה. הוא פעל להקמת מחלקות ניורוכירוגיות בבתי החולים ברחבי ברית המועצות והחל משנת 1935 היה יוזם כינוסי ניורוכירורגים של ברית המועצות.

במקביל לפעילות זו הוא היה יועץ של מינהל הרפואה של הצבא האדום. בשנת 1937 בורדנקו מונה למנתח ראשי של הצבא.

עם תחילת מלחמת החורף בורדנקו שכבר היה בן 64 עבר לחזית. הוא עזר לארגון עזרה ראשונה בצבא הלוחם. בשנת 1941 לבורדנקו הוענק פרס סטלין.

בשנת 1941 הוא הצטרף למאמץ המלחמתי. למרות גילו בורדנקו עשה מאות ניתוחים והיה מגיע עד ליחידות רפואיות בגדודים. בשנת 1941 הוא נפצע בפעם השנייה. בסוף ספטמבר 1941 בורדנקו עבר שבץ מוחי וכמעט איבד את השמיעה. בעקבות מצבו הבריאותי בורדנקו הועבר לאומסק. מייד עם החלמתו בורדנקו החל לייעץ לרופאים בבתי חולים באזור אומסק. באפריל 1942 בורדנקו חזר למוסקבה והחל ללמדד רופאים צעירים.

החל משנת 1942 הוא פעל רבות לתחילת שימוש בתרופות אנטיביוטיות חדשות.

12 בינואר 1944 בורדנקו מונה ליושב ראש וועדה סובייטית לחקירת טבח יער קטין. הוועדה בראשותו קבע שרצח בוצע על ידי הנאצים. כיום ידוע רצח זה בוצע על ידי נ.ק.וו.ד לפי פקודת ראשי המדינה.

ביולי 1945 לבורדנקו היה שבץ מוחי נוסף. הוא נפטר ב-11 בנובמבר 1946 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכר בורדנקו אקדמיה לרפואה הרוסית מעניקה פרס עבור עבודות בתחום נוירוכירורגיה על שמו.

בורדנקו פרסם מעל ל-300 עבודות מחקר. בשנים 1950-1952 במוסקבה יצאה לאור אוסף עבודותיו ב-7 כרכים. הוא היה חבר של ארגונים רפואיים בינלאומיים ורופאים מחוץ לגבולות ברית המועצות היו באים להשתלמות אצלו בקליניקה.

על שמו של בורדנקו נקראו מכון לניורוכירורגיה במוסקבה, אקדמיה רפואית בוורונז', בית חולים צבאי ראשי ומסודות רפואה נוספות ברוסיה.

בבניין בעיר פנזה בו עבר בורדנקו היה מתגורר עם הוריו הוקם מוזיאון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי בורדנקו בוויקישיתוף