ניקולאי ברטרם

ניקולאי ברטרם
לידה	24 באוגוסט 1873; Lgovsky District, רוסיה
פטירה	13 ביולי 1931 (בגיל 57); מוסקבה, ברה"מ
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה

ניקולאי ברטרם (באנגלית: Nikolai Bartram; ‏ 5 בספטמבר 1873 - 13 ביולי 1931) היה מאייר רוסי, מעצב כרזות, היסטוריון אמנות ואספן. ^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, דמיטרי ברטרם, היה אמן צבעי מים, שהיה לו בית מלאכה קטן שבו יצר צעצועים. ניקולאי למד לצייר בגיל צעיר. כשהיה בן שש עשרה החל ללמוד בבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה, אך נאלץ להפסיק לאחר שנתיים, עקב בריאות לקויה. שחזר הביתה, הוא ארגן סדנה לייצור צעצועי עץ, אותה ניהל במשך עשר שנים.^[2]

הוא גם למד את ההיסטוריה של הצעצועים ברוסיה. הדבר הוביל אותו לעבודותיהם של ההיסטוריון, איוואן זבלין, והאתנוגרפית, ורה חרוזינה. לאחר מכן החל לאסוף צעצועים, וכן עשה נסיעות למחוזות רחוקים כדי לאסוף בגדים וחפצי בית ישנים.

מ-1900 עד 1903 נדד ברחבי אירופה; ביקר בחנויות צעצועים וחזר עם מזוודות מלאות בבובות, חיילי צעצוע וחיות צעצוע. הוא גם פיתח עניין בספרי ילדים ויצר איורים לכמה סיפורי עם רוסיים ישנים. משנת 1904 שימש כאמן במוסקבה ועד 1917 היה ראש המחלקה לאמנות במוזיאון למלאכת יד. הוא ארגן שם סדנה, הכנת בובות עם ראשי חרסינה, לבושות בתלבושות עממיות. החנות שלו גם יצרה את ה"צעצועים האדריכליים" הראשונים ברוסיה, מבוססים על מבנים ומגדלים היסטוריים.

בשנת 1912 נשא לאישה את האמנית והאספנית Yevdokia Loseva, שהצטרפה אליו במפעליו השונים. ^[3] באוקטובר 1918, עם סיום מלחמת העולם הראשונה, הוא ויבדוקיה הקימו את מוזיאון הצעצועים של מוסקבה; למרות שהוא לא נפתח לקהל הרחב עד 1921. רבים מהפריטים שהוצגו נלקחו מאחוזות מולאמות, על ידי הממשלה הבולשביקית. בשנת 1924, המוזיאון הועבר לאחוזה סמוכה. ברטרם נשאר המנהל שלו עד מותו.

הוא היה חבר בארגונים רבים. ב-1916 מונה ליושב ראש איגוד עובדי האמנויות הדקורטיביות ותעשיית האמנות. מאוחר יותר כיהן כראש הוועדה לאמנויות דקורטיביות בקומיסריון העם לחינוך, וכן השתייך לוועדה להגנת אנדרטאות לאמנות ולעתיקות. הוא גם נבחר לאקדמיה הממלכתית למדעי האמנות.

הוא נפטר ב-1931, בן חמישים ושבע בלבד, ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י.

זמן קצר לאחר מותו הועבר מוזיאון הצעצועים לזגורסק. בשנת 1980, הוא הועבר למיקומו הנוכחי בסרגייב פוסאד.