ניקולאי וולודצ'נקו
 | |
| ניקולאי וולודצ'נקו | |
| לידה |
20 בנובמבר 1862 סנט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1945 (בגיל 82 בערך) ברית המועצות  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1881–1917 (כ־36 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הקוזאקים של הדון ה-3 מפקד דיוויזיית הפרשים ה-16 מפקד הקורפוס ה-46 מפקד החזית הדרום-מערבית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת רוסיה-יפן מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הרוסית | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ניקולאי גראסימוביץ' וולודצ'נקו (ברוסית: Николай Герасимович Володченко; 20 בנובמבר 1862 – 1945) היה לוטננט גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על החזית הדרום-מערבית במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולדצ'נקו נולד ב-20 בנובמבר 1862, בעיר סנט פטרבורג באימפריה הרוסית. אביו היה יועץ משפטי. הוא התחנך בגימנסיה הצבאית בסנט פטרבורג, וב-1 בספטמבר 1881, נרשם לבית הספר לתותחנים מיכאילוב. הוא סיים את לימודיו ב-14 באוגוסט 1884 והפך לפודפורצ'יק בבריגדת התותחנים הראשונה של המילואים ב-7 באוגוסט 1886. בשנת 1892 עבר וולודצ'נקו בהצלחה את בחינות הכניסה לאקדמיית המטה הכללי. הוא סיים את לימודיו באותה שנה, וב-6 במאי הוצב במטה המחוז הצבאי וילנה. ב-26 בנובמבר הועבר למטה דיוויזיית הפרשים ה-2. ב-17 באפריל 1894 הוא הועלה לדרגת קפטן והועבר לחיל הפרשים. ב-18 באפריל 1899 הוא הועלה לדרגת פודפולקובניק, וחזר למטה המחוז הצבאי וילנה. ב-20 ביולי 1902 מונה לראש מטה דיוויזיית הפרשים ה-2 וב-6 באפריל 1903 הוא הועלה לדרגת פולקובניק. עם פרוץ מלחמת רוסיה-יפן ב-1904, וולודצ'נקו צורף לארמיית מנצ'וריה השנייה, לחם בהצטיינות וזכה בעיטור מסדר ולדימיר הקדוש דרגה רביעית. ב-27 באוקטובר 1905 הוא הועבר למשמר הגבול. ב-14 ביולי 1909 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 מונה וולודצ'נקו למפקד דיויזיית הקוזאקים של הדון השלישית. החל מ-26 באפריל 1915 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-16. במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב הוא פיקד על כוחות הפרשים של הארמייה השלישית. ב-16 ביוני 1915 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל. הוא המשיך לפקד על הדיוויזיה שלו בקרבות שונים, בין היתר בקרב לימנובה. ב-7 באפריל 1917 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-46. ב-9 בספטמבר של אותה שנה הוא הועבר לפקד על החזית הדרום-מערבית.
לאחר מהפכת אוקטובר הצטרף וולודצ'נקו הצטרף לצבא הלבן. הוא לחם בתחילה בחזית באוקראינה וב-1919 הועבר למזרח הרחוק ושימש כמפקד הכוחות שהגנו על הרכבת המזרחית הסינית. לאחר המלחמה הוא המשיך להתגורר בחרבין ומדי פעם פרסם מאמרים בכתב עת של גולים רוסיים. ב-24 בספטמבר 1945 הוא נעצר על ידי הסמרש באשמת פעילות אנטי-סובייטית ומת בסוף השנה במעצר במהלך חקירה. ב-22 בנובמבר 1999 טוהר שמו בידי התובע המחוזי של אומסק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאי וולודצ'נקו (ברוסית)