ניקולוז שראזאדישווילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולוז שראזאדישווילי
ნიკოლოზ შერაზადიშვილი
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בפברואר 1996 (בן 28)
טביליסי, גאורגיה
מידע כללי
מדינה ספרדספרד ספרד
גאורגיהגאורגיה גאורגיה
גובה 1.90 מטר
www.nikoshera.com
ספורט
ענף ספורט ג'ודו
משקל עד 90 ק"ג
מאזן מדליות
אליפות העולם
זהבבאקו 2018עד 90 ק"ג
זהבבודפשט 2021עד 90 ק"ג
אליפות אירופה
ארדתל אביב 2018עד 90 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולוז שֶׁרָאזָאדִישָׁווִילִיגאורגית: ნიკოლოზ შერაზადიშვილი; נולד ב-19 בפברואר 1996) הוא ג'ודוקא ספרדי יליד גאורגיה, המתחרה בקטגוריית המשקל עד 90 ק"ג, פעמיים אלוף העולם מהשנים 2018 ו-2021.[1]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שראזאדישווילי נולד בשנת 1996 בגאורגיה ובגיל 10 החל להתאמן בג'ודו וכדורמים. בגיל 14, היגר עם משפחתו למדריד, ספרד. הוא אז החליט להתמקד בג'ודו והחל להתאמן במועדון ג'ודו בעיירה ברונטה ליד מדריד תחת הדרכתו של חואקין רואיז, ג'ודוקא אולימפי לשעבר.[2] שראזאדישווילי קיבל אזרחות ספרדית בשנת 2014 ומאז מתחרה תחת הדגל הספרדי.

בגילאי נוער הצליח שראזאדישווילי להגיע להישגים נאים כאשר בשנת 2014 זכה במדליית כסף באליפות העולם לנוער ובמדליית ארד באליפות אירופה לנוער. בשנת 2015 זכה בפעם השנייה ברציפות במדליית הכסף באליפות העולם לנוער ובשנת 2016 זכה במדליית כסף באליפות אירופה לנוער. במרץ 2016 זכה במדליה הראשונה שלו בתחרות מהסבב העולמי המקצועי כאשר זכה במדליית ארד בגראנד פרי טביליסי.

באפריל 2018 השתתף שראזאדישווילי באליפות אירופה שנערכה בתל אביב וזכה במדליית הארד. הוא ניצח שלושה יריבים והגיע לקרב חצי הגמר בו הפסיד למיכאיל איגולניקוב הרוסי ונשר לקרב על מדליית הארד בו ניצח באיפון את יהור וראפאיאו הבלארוסי.

באליפות העולם 2018 אשר נערכה בבאקו, זכה שראזאדישווילי במדליית הזהב והפך לספרדי הראשון בנבחרת הגברים שזוכה בתואר העולמי כאשר הייתה זו מדליית הזהב השלישית בסך הכל של ספרד באליפויות העולם בג'ודו.[3] הוא התחיל בסיבוב השני בו ניצח באיפון את אגיל בנולדל האיסלנדי דקה ועשרים שניות מפתיחת הקרב לאחר תרגיל אוצ'י-מטה. בסיבוב השלישי הוא ניצח בווזארי את מיכאיל איגולניקוב הרוסי שוב לאחר תרגיל אוצ'י-מטה ובשמינית הגמר ניצח באיפון את מיכאל זגאנק הטורקי דקה ו-48 שניות מפתיחת הקרב לאחר אוצ'י-גארי מוצלח. ברבע הגמר שראזאדישווילי ניצח באיפון את אשלי גונזלס הקובני לאחר תרגיל בשם סודה-צוריקומי-גושי ובחצי הגמר ניצח בווזארי את כריסטיאן טוט ההונגרי בזמן ניקוד זהב. בגמר שראזאדישווילי התמודד מול איבן פליפה סילבה מוראלס הקובני. כדקה וחצי מפתיחת הקרב הקובני עלה ליתרון של ווזארי לאחר תרגיל סומי-אוטושי שהטיל את שראזאדישווילי על צידו. 48 שניות לסיום הקרב שראזאדישווילי ביצע תרגיל בשם טאני-אוטושי שהעניק גם לו ווזארי. בתום ארבע הדקות כאשר היה שוויון בניקוד, הקרב נכנס לזמן ניקוד זהב שבמהלכו הצליח שראזאדישווילי לבצע תרגיל אוצ'י-מטה וקיבל ווזארי שני המשתווה לאיפון.

באליפות העולם 2021 אשר נערכה בבודפשט, זכה שראזאדישווילי בפעם השנייה בתואר העולמי. הוא החל בסיבוב השני בו ניצח בעונשים את פרוק בולקולוב הקירגיזי. בשמינית הגמר הוא ניצח בשני ניקודי ווזארי את פיוטר קוצ'זרה הפולני וברבע הגמר ניצח באיפון את אלטנבגאנה גנטולגה המונגולי תוך דקה ו-42 שניות. בחצי הגמר שראזאדישווילי ניצח באיפון את קנטה נגסאווה היפני ובגמר הוא ניצח בתוך זמן ניקוד זהב את דוולאט בובונוב האוזבקי.

באולימפיאדת טוקיו 2020, שראזאדישווילי סיים במקום השביעי. הוא החל את התחרות עם שני ניצחונות בקרבות המוקדמים ובשלב רבע הגמר הפסיד באיפון למיכאיל איגולניקוב הרוסי 3 שניות לסיום הקרב. הוא נשר לקרבות בית הניחומים שם הפסיד לדוולאט בובונוב האוזבקי והודח.

זכיות בתחרויות מהסבב העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קטגוריה עיר מדינה
2017 גראנד פרי קנקון מקסיקומקסיקו מקסיקו
2017 גראנד סלאם אבו דאבי איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות
2018 מאסטרס גואנגג'ואו הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין
2019 גראנד פרי בודפשט הונגריההונגריה הונגריה
2019 גראנד סלאם ברזיליה ברזילברזיל ברזיל
2019 גראנד סלאם אבו דאבי איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות
2020 גראנד סלאם פריז צרפתצרפת צרפת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על הג'ודוקא באתר JudoInside.
  2. ^ אנדראס גרסיה,‏ "Niko Sherazadishvili conquista la medalla de bronce en el Europeo", ‏ 28 באפריל 2018, מארקה
  3. ^ ‏ "Nikoloz Sherazadishvili, primer judoka español que gana un Mundial", ‏ 24 בספטמבר 2018, ‏ La Vanguardia