ניקולו זניולו
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
2 ביולי 1999 (בן 25) מאסה, איטליה | |||
| גובה | 1.90 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-16 ביוני 2024 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-12 בספטמבר 2023 | ||||
  | ||||
ניקולו זניולו (באיטלקית: Nicolò Zaniolo; נולד ב-2 ביולי 1999) הוא כדורגלן איטלקי המשחק בעמדת הקשר ההתקפי באטלנטה ובנבחרת איטליה.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולו נולד בעיר מאסה שבמחוז טוסקנה ושיחק כחלק ממחלקות הנוער של גנואה, פיורנטינה ווירטוס אנטלה. ביום האחרון של חלון העברות לשנת 2016, הוא שוחרר מפיורנטינה ולאחר מכן עבר לווירטוס אנטלה. לאחר מספר חודשים ששיחק עבור מחלקת הנוער של הקבוצה, זניולו ערך את הופעת הבכורה שלו בסרייה ב' ב-11 במרץ 2017, בניצחון 2–3 על בנוונטו, כשהיה בן 17 בלבד. בסך הכל, הוא ערך שבע הופעות במדי הקבוצה בעונת 17–2016. – ב-5 ביולי 2017, אינטר מילאנו הודיעה על החתמתו של זניולו עבור סכום של כ-1.8 מיליון אירו, בנוסף לבונוסים בסך 1.7 מיליון אירו.[1] את עונת 18–2017 שיחק במדי קבוצת הנוער של אינטר, כשבאותה עונה זכה באליפות הליגה ובנוסף סיים כמלך השערים של קבוצתו עם 13 שערים. זניולו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת במסגרת משחק ידידות, שנערך ב-9 ביולי 2017. לעומת זאת, הוא לא שותף בשום משחק תחרותי במדי הקבוצה הבוגרת.
רומא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2018, דווח שזניולו ודווידה סנטון הצטרפו לרומא כחלק מעסקת ראג'ה ניינגולן לאינטר.[2] זניולו השלים את הבדיקות הרפואיות ב-25 ביוני וחתם לחוזה לחמש שנים בקבוצה עבור סכום של 4.5 מיליון אירו בנוסף לרווחי מכירה בשווי 15%.[3] את הופעת הבכורה שלו במדי הג'יאלארוסי ערך במסגרת ליגת האלופות ב-19 בספטמבר, בהפסד החוץ 3–0 לריאל מדריד. את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ערך ב-26 בספטמבר, בגיל 19, בניצחון הבית 0–4 על פרוזינונה. ב-26 בדצמבר, הוא כבש את שערו הראשון בליגה בניצחון 1–3 על ססואולו.[4] ב-12 בפברואר 2019, זניולו הפך לכובש האיטלקי הצעיר ביותר אשר כבש צמד במשחק בודד במסגרת ליגת האלופות; את הישג זה רשם במדי הזאבים בניצחון הבית 1–2 על פורטו במסגרת המשחק הראשון של שמינית הגמר.[5] ב-15 באוגוסט 2019 האריך את חוזהו בקבוצה עד לתום עונת 2023/2024.[6] ב-19 בספטמבר 2019, זניולו הבקיע את שערו הראשון בליגה האירופית בניצחון הבית 0–4 על איסטנבול בשאקשהיר במסגרת מחזור הבכורה של עונת 20–2019, כשקיבל בישול מאדין דז'קו; באותו המשחק הוא היה אחראי על שני בישולים: האחד, לאותו דז'קו, והאחר, ליוסטין קלייברט.[7] ב-12 בינואר 2020, זניולו קרע את הרצועה הצולבת הקדמית במהלך הפסד הבית 2–1 ליובנטוס.[8] לאחר הניתוח, זמן השיקום שלו נאמד על חמישה עד שישה חודשים, מה שהותיר לו סיכוי קלוש להיות חלק מסגל הנבחרת ליורו 2020.[9] הוא ביצע את חזרתו למגרשים, כשנכנס בדקה ה-66 כמחליפו של יוסטין קלייברט בהפסד החוץ 2–1 לנאפולי.
במאי 2022 כבש שער ניצחון בגמר הקונפרנס ליג נגד פיינורד, ועזר לרומא לזכות בתואר אירופי ראשון בהיסטוריה.[10]
גלאטסראיי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בפברואר 2023 חתם זניולו בגלאטסראיי. הוא כבש חמישה שערים בעשר הופעות.
אסטון וילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 באוגוסט 2023 חתם באסטון וילה מהפרמייר ליג. ב-27 באוגוסט ערך הופעת בכורה בפרמייר ליג, בניצחון 1–3 על ברנלי. ב-14 בדצמבר הבקיע את שערו הראשון נגד זרינסקי מוסטאר.
קריירה בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדי נבחרת איטליה עד גיל 19 הוא השתתף באליפות אירופה עד גיל 19 לשנת 2018 והגיע עמה עד לשלב הגמר, שבו איטליה הפסידה 4–3 לנבחרת פורטוגל לאחר הארכה.
ב-1 בספטמבר 2018, הוא זומן לראשונה על ידי המאמן, רוברטו מאנצ'יני, מבלי שערך אפילו הופעה אחת בליגה, לצמד משחקי הפתיחה של איטליה נגד נבחרת פולין ונבחרת פורטוגל במסגרת ליגת האומות.
את הופעת הבכורה שלו בנבחרת איטליה עד גיל 21 ערך ב-11 באוקטובר 2018, בהפסד 1–0 במשחק ידידות לנבחרת בלגיה.
זניולו רשם את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת של איטליה ב-23 במרץ 2018, כשנכנס כמחליף של מרקו וראטי בניצחון הבית 0–2 על נבחרת פינלנד במסגרת משחק הפתיחה של איטליה במוקדמות יורו 2020. ב-18 בנובמבר 2019, זניולו רשם את שער הבכורה שלו במדי הנבחרת במשחק הבית שנעל את שלב מוקדמות יורו 2020 נגד נבחרת ארמניה, משחק שהסתיים בניצחון מוחץ של האזורי 1–9. כמו כן, הוא השכיל לכבוש פעם נוספת במשחק ואף בישל לצ'ירו אימובילה את השער הרביעי במשחק.[11]
ב-7 בספטמבר 2020, במהלך המחצית הראשונה נגד נבחרת הולנד במסגרת ליגת האומות, נפצע זניולו וקרע שוב את הרצועה הצולבת, חודש בלבד לאחר שחזר למגרשים מהקרע הקודם.[12]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולו הוא הבן של איגור זניולו, כדורגלן עבר אשר שיחק כחלוץ בסרייה ב' ובסרייה ג'.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רומא
- קונפרנס ליג (1): 2021/22
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולו זניולו, ברשת החברתית אינסטגרם- ניקולו זניולו, באתר Transfermarkt
- ניקולו זניולו, באתר Soccerway
- ניקולו זניולו, באתר BDFutbol
- ניקולו זניולו, באתר WorldFootball.net
- ניקולו זניולו, באתר National Football Teams
- ניקולו זניולו, באתר FootballDatabase.eu
- הפרופיל של זניולו באתר הרשמי של רומא
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניקולו זניולו חותם באינטר
- ^ עסקת ניינגולן לאינטר הושלמה; רומא תקבל בנוסף לכסף את סנטון וזניולו
- ^ רומא השלימה את קבלתו של זניולו
- ^ ניקולו זניולו עם שערו הראשון בליגה במדי רומא
- ^ הצמד של זניולו באולימפיקו קירב את רומא צעד אחד אל עבר רבע הגמר של ליגת האלופות
- ^ זניולו מאריך את חוזהו במועדון עד 2024
- ^ רומא 4–0 בשאקשהיר: זניולו כיכב בניצחון
- ^ [פציעה מספר 15 עבור רומא כתוצאה מרצועה צולבת קדמית]
- ^ זניולו ייעדר מפעילות לתקופה של כחצי שנה
- ^ מערכת וואלה! ספורט, רומא זכתה בקונפרנס ליג עם 0:1 על פיינורד, באתר וואלה! ספורט, 26 במאי 2022
- ^ איטליה מחצה את ארמניה 1–9
- ^ מערכת ONE, בפעם השנייה ב-8 חודשים: קרע ברצועות לזאניולו, באתר ONE, 7 בספטמבר 2020