ניקול איזנמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקול איזנמן
Nicole Eisenman
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בת 57 בערך)
ורדן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • בית הספר לעיצוב רוד איילנד
  • Scarsdale High School עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אמנות עכשווית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1996)
Anonymous Was A Woman Award (2014)
עמיתי מקארתור (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקול איזנמן (נולדה ב-1965 בוורדן שבצרפת) היא אמנית פלסטית יהודייה-אמריקאית, שנודעה בציוריה הפיגורטיביים, המושפעים מפופ ארט, קומיקס, אמנות הרנסאנס והבארוק, הסוריאליזם, האקספרסיוניזם הגרמני ושלבים אחרים מתולדות האמנות, וה"משחקים" ברמזים למיתוסים ולתרבות הפופולרית נוגעים לנושאים של מיניות, סאטירה חברתית, קומדיה וקריקטורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקול איזנמן נולדה בוורדן בצרפת, בעת שאביה שירת שם כפסיכיאטר צבאי. היא גדלה בסקארסדייל, ניו יורק. היא למדה במחלקה לציור של בית הספר רוד איילנד לעיצוב בעיר פרובידנס, רוד איילנד, אותו סיימה בשנת 1987 עם תואר ראשון בציור. ב-1986 זכתה בפרס רומא במסגרת תוכנית המצטיינים האירופית של בית הספר הזה. סבתא רבתא שלה הייתה הציירת אסתר המרמן, שנמלטה מאוסטריה לאחר האנשלוס.

היא החלה את הקריירה שלה בניו יורק בשנות ה-1990. אייזנמן יצרה בציוריה הנאו-ריאליסטיים בדרך שובבה משהו, אמירות חדשות, עכשוויות על בסיס יסודות סגנון וקומופוזיציה לקוחים מתולדות האמנות, החל מהרנסאנס והציור הקלאסי (טיציאן, רובנס, דרך הציור ההיסטורי וציורי "ז'אנר" ועד לפיקאסו ולאמנות המודרנית. על ידי כך אמנותה מזכירה את זו של הצייר האיטלקי רנאטו גוטוזו (1986-1912). ביצירותיה מתחברים זה בזה יסודות של תרבות מדינה, כמו קומיקס, פורנוגרפיה, יומני חדשות ופרסומות בטלוויזיה.

ציור שמן על בד מ-2007

בשנים 2003–2009 לימדה אייזנמן כפרופסור במכללת בארד (Bard College) באננדייל-און-האדסון.

בשנים 1994 ו-1995 הציגה, יחד עם רחל לחוביץ' (ילידת 1964) וג'נין אנטוני (ילידת 1964) ואחרות, תערוכות במכון לאמנות עכשווית בלונדון, במוזיאון החדש של ניו יורק, וכן ב"ניו וייט גאלרי" בלוס אנג'לס תחת הכותרת המשותפת Bad Girls ("בנות רעות"). הן ייצגו דור צעיר של אמניות אמריקאיות בעלות עמדות פמיניסטיות, שביטאו מסרים של ביקורת חברתית עם קונוטציות מיניות-פמיניסטיות.

Love or Generosity באמסטרדם

בביאנלה של ויטני בשנת 1997 הציגה איזנמן את "ויטני מפוצץ" - "Exploding Whitney", ציור קיר גדול, שתיאר את המוזיאון בהריסות. במיצג מלווה בציור ביטאה האמנית את השקפתה בסוגיית הקשר בין אמנות למסחר. ב-2007 אירח ה"קונסטהאלה" של ציריך מיצג מקיף של איזנמן שהועלה גם בלה פלאטו, (איל דה פראנס) בפריז. בשנת 2010 השתתפה איזנמן בתערוכה בנושא "Shifting the Gaze. Painting and Feminism" ("מבט אחר: ציור ופמיניזם") במוזיאון היהודי בניו יורק הציגה איזנמן את הציור "סדר" (Seder).

האמנית חיה ופועלת בניו יורק. בשנים 2002–2015 הייתה מיוצגת על ידי חברת לאו קניג-מרגרט קלינטון. בימינו היא מיוצגת בניו יורק על ידי גלריית אנטון קרן, בלוס אנג'לס על ידי סוזן פילמטר (Vielmetter) ובברלין על ידי גלריית ברברה וייס.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Victor Mathieu (ed.): Nicole Eisenman, Selected Works 1994-2004. Walther König, Köln 2008, ISBN 978-3-88375-918-0
  • Lutz Becker, Uwe Koch (eds.): flypaper 4, ‘Nicole Eisenman, Consciousness Razing’. flypaper, Köln 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקול איזנמן בוויקישיתוף