ניקול קסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקול קסל
ניקול קאסל
לידה 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2006 (בגיל 76 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקול קסל (1930 - יולי 2006) הייתה במאית, מתרגמת ומורה למשחק ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסל נולדה בצרפת. אביה היה הסופר היהודי-צרפתי ז'וזף (יוסף) קסל.

קסל החלה את דרכה כשחקנית. היא הופיעה ב"קומדי פראנסז" והשתייכה לקבוצת התיאטרון שהקים אלבר קאמי. אחר כך ביימה אופרה באיטליה, בהמשך חזרה לפריז וביימה מספר מחזות[1].

בשנת 1967 הגיעה לישראל כתיירת אך החליטה להישאר בארץ. בינואר 1968 עלתה לראשונה הצגה בבימויה במועדון "צוותא", "ארבע עונות" מאת ארנולד וסקר[2], ומיד אחר כך ביימה מחזה של ז'אן אנוי "רומיאו וז'נט"[3]. ביוני אותה שנה ביימה בתיאטרון הבימה את המחזה "ידיד הבעלים" מאת אז'ן לביש[4], ושם הכירה את בעלה, מעצב התפאורה אלי סיני[5].

במקביל, החלה ללמד בסטודיו של ניסן נתיב[6], ובהמשך בסמינר הקיבוצים, אוניברסיטת תל אביב ובבית צבי שם ביימה הצגות רבות עם תלמידיה והמשיכה ללמד עד חודשיים לפני מותה.

קסל הייתה שותפה להקמת "התיאטרון הצועני", תיאטרון פרינג' שהקים תלמידה משה איבגי שהתקשה להתקבל לתיאטרון רפרטוארי לאחר סיום לימודיו[7]. מלבד העובדה שהעלה הפקות רבות בנושאים חברתיים, התיאטרון עצמו היה חברתי כאשר ההצגות הועלו ברחבי הארץ.

בין תלמידיה לאורך השנים: מיקי גורביץ', משה איבגי, יורם חטב, דפנה רכטר, רבקה נוימן, קרן מור, מיכאל ורשביאק, שירי גולן, שרה פון שוורצה, רמה מסינגר, אלון אופיר וניסים דיין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]