ניקוס ניופליאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקוס ניופליאס
Νίκος Νιόπλιας
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 17 בינואר 1965 (בן 56)
קוזאני, יוון
שם מלא ניקולאוס ניופליאס
גובה 1.73 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
1981–1982 נאוי גלאטיניס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1982–1993
1993–1996
1996–2002
2002–2004
סך הכול:
OFI כרתים
פנאתינאיקוס
OFI כרתים
חלקידונה
257 (31)
73 (4)
159 (30)
44 (4)
533 (69)
נבחרת לאומית כשחקן
1988 – 1995 יוון 44 (1)
קבוצות כמאמן
2005–2007
2007–2009
2009–2010
2011–2013
2015
2016–2017
2021–
נבחרת יוון עד גיל 19
נבחרת יוון עד גיל 21
פנאתינאיקוס
נבחרת קפריסין
אטרומיטוס
OFI כרתים
OFI כרתים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקולאוס "ניקוס" ניופליאסיוונית: Νίκος Νιόπλιας; נולד ב-17 בינואר 1965) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל יווני, ששיחק כקשר התקפי ומאמן כיום את OFI כרתים.

ניופליאס החל את הקריירה ב-OFI כרתים, עמה זכה בגביע היווני ובה הפך למלך ההופעות ולמלך השערים בכל הזמנים. בתווך, שיחק בפנאתינאיקוס במשך שלוש עונות, בהן השיג שתי אליפויות ושני גביעים. את הקריירה סיים בחלקידונה, עמה זכה באליפות ליגת המשנה. לזכותו של ניופליאס 44 הופעות ושער בודד במדי נבחרת יוון, אותה ייצג בין היתר בטורניר מונדיאל 1994.

לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון. הוא הדריך את הנבחרות הצעירות של יוון, כולל העפלה לגמר אליפות אירופה עם הנבחרת עד גיל 19, וכן הוביל את פנאתינייקוס לזכייה בדאבל המקומי ואת OFI כרתים להעפלה לליגת המשנה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

OFI כרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניופליאס החל את הקריירה בקבוצת הנוער של נאוי גלאטיניס מעיר הולדתו, ובעונת 1982/1983 החל את הקריירה הבוגרת כשעבר לקבוצת OFI כרתים מליגת העל היוונית. בעונת הבכורה שלו תרם שתי הופעות ליגה, עונה לאחר מכן כבר השתלב ברוטציה עם 16 הופעות, והחל מעונת 1984/1985 הפך ניופליאס בן ה-19 לשחק הרכב משמעותי במדי הקבוצה, עם שלושים הופעות ושער בכורה בליגה.

בעונת 1985/1986 החל עידן חדש בקבוצה תחת המאמן יוג'ין ג'רארדס, שאימן את הקבוצה במשך 15 שנים. ניופליאס היה שותף לתחילת דרכו של המאמן במועדון, ובאותה העונה כבש שער ליגה בודד ב-27 הופעות וסייע לקבוצה להתברג במקום השני בליגה, מיקום הליגה הגבוה בתולדותיה, מרחק חמש נקודות בלבד מהאלופה, פנאתינאיקוס.

בעונה לאחר מכן ערכה OFI את הופעותיה הראשונות במסגרת אירופית, כאשר שיחקה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א. ניופליאס פתח בהרכב בניצחון הביתי 0–1 במשחק הראשון, וכן בגומלין בו הובסה OFI בתוצאה 0–4 והודחה מהמשך המשחקים במפעל. באותה העונה סיימה הקבוצה שלישית בליגה היוונית, בפער נקודה בלבד מהסגנית פנאתינייקוס, כאשר ניופליאס תורם שני שערים ב-28 הופעות. באותה העונה זכה ניופליאס עם קבוצתו בגביע היווני הראשון בתולדותיה, בהופעתה הראשונה אי פעם בגמר. ניופליאס פתח בהרכב קבוצתו לגמר, והוחלף ארבע דקות לתוך ההארכה, במצב של שוויון 1-1. התוצאה נשמרה עד לתום ההארכה, ובסיום זכתה OFI בגביע לאחר ניצחון 1–3 בדו-קרב בעיטות עונשין.

בעונת 1989/1990, בה היה לאחד ממצטייני הקבוצה בליגה עם שבעה שערים בשלושים הופעות, העפיל ניופליאס עם הקבוצה לגמר הגביע היווני השני בתולדותיה. ניופליאס הוביל את קבוצתו כקפטן לגמר מול אולימפיאקוס, שהובילה 0–2 בהפסקה. OFI הצליחה לאזן תוך שמונה דקות במחצית השנייה לשוויון 2-2, אך ספגה פעמיים נוספות ונוצחה 2–4 בסיום.

ניופליאס הגיע לשיאו בקבוצה בעונת 1992/1993, אז נחשב לכוכבה הגדול של הקבוצה והוביל אותה עם 11 שערי ליגה ב-33 הופעות, שיא קריירה אישי, למקום הרביעי בטבלה. בסיום עונה זו סיים את הקדנציה הראשונה שלו במועדון, שארכה 11 עונות ובה כבש 31 שערי ליגה ב-257 הופעות.

פנאתינייקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1993/1994 השלים ניופליאס את מעברו לקבוצת הפאר היוונית, פנאתינאיקוס של המאמן איביצה אוסים. במדיה של קבוצת הפאר הצליח ניופליאס להיות חלק משמעותי בקבוצה שהתמודדה וזכתה בתארים רבים בכדורגל היווני, וכן זכה להכרה ולהצלחה מקומית ואירופית. בעונת הבכורה שלו סייע לקבוצה לסיים כסגנית האלופה, עם שלושה שערי ליגה ב-29 הופעות. במהלך העונה הוחלף אוסים בשחקן העבר של הקבוצה, חואן רמון רוצ'ה, ותחתיו זכה ניופליאס בתואר ראשון כבר באותה העונה, כאשר פנאתינייקוס הניפה את הגביע היווני עם ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין על א.א.ק. אתונה, לאחר שוויון 3-3 בתום הארכה. ניופליאס פתח בהרכב פנאתינייקוס לגמר, ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה.

בעונת 1994/1995, השתתפה פנאתינייקוס בגביע אירופה למחזיקות גביע, ובמשחקה הראשון בטורניר, משחק החוץ מול פירין בלגואבגרד, כבש ניופליאס את שער היתרון של הקבוצה בדקה השבעים, בדרך לניצחון 0–2. פנאתינייקוס צלחה את הסיבוב הראשון עם 1–8 בסיכום, ובגומלין נכנעה 0–1 בסיכום לקלאב ברוז' והודחה. במסגרות המקומיות חווה ניופליאס עונה מוצלחת, קבוצתית ואישית. הוא ערך שלושים הופעות ליגה בדרך לזכייתה של פנאתינייקוס באליפות בפער ניכר של 16 נקודות מסגניתה אולימפיאקוס. בגביע, פתח ניופליאס במשחק הגמר שהוכרע משער דרמטי בפנדל, שתי דקות לתום ההארכה, ובו ניצחה פנאתינייקוס 0–1 את א.א.ק. אתונה. ניופליאס פתח ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה בדרך לזכייה המרשימה של קבוצתו בדאבל.

בעונתו השלישית והאחרונה של ניופליאס בפנאתינייקוס, איבד ממעמדו בקבוצה, ושותף ב-14 משחקי ליגה בלבד, בדרך לזכייה שנייה ברציפות באליפות יוון, לאחר מאבק צמוד מול א.א.ק. אתונה. ניופליאס היה שותף לעונת השיא של פנאתינייקוס בליגת האלופות, בה העפילה הקבוצה עד לחצי גמר המפעל. הוא לא שותף במשחקי המוקדמות מול היידוק ספליט, וערך הופעה אחת בלבד בשלב הבתים, כאשר שותף כמחליף לעשר דקות במחזור השני מול נאנט. הופעתו הבאה הייתה שוב כמחליף לעשר דקות, בניצחון 0–3 בגומלין רבע הגמר מול לגיה ורשה. הוא שותף כמחליף בצמד משחקי חצי הגמר מול אייאקס, כאשר נכנס בתוספת הזמן בניצחון החוץ המפתיע 0–1, ועלה כמחליף לכרבע שעה בתבוסה הביתית 0–3 שסיימה את דרכה של פנאתינייקוס במפעל.

בסך הכול, בשלוש עונות במדי פנאתינייקוס, כבש ניופליאס ארבעה שערי ליגה ב-73 הופעות, וזכה בשתי אליפויות ושני גביעים.

חזרה ל-OFI כרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1996/1997 שוחרר ניופליאס מפנאתינייקוס, ושב לקבוצת נעוריו OFI כרתים לקדנציה שנייה, עדיין תחת המאמן ההולנדי ג'רארדס. ניופליאוס בן ה-31 חזר לקבוצה בכושר שיא, וכבר בעונת החזרה שלו תרם תשעה שערי ליגה בשלושים הופעות, שסייעו לקבוצה לסיים במקום השלישי בליגה. עונה לאחר מכן, העפיל עם קבוצתו מסיבוב המוקדמות השני של גביע אופ"א, והיה שותף לניצחון 2–4 בסיכום שני המפגשים על פרנצווארוש בסיבוב הראשון, כאשר כבש את השער השלישי בניצחון 0–3 בבית, ואת שער היתרון של קבוצתו בדרך להפסד 1–2 במשחק החוץ, שהספיק על מנת להעפיל. ניופליאס כבש פעם נוספת בהפסד החוץ 1–3 לאוסר, כאשר העלה את קבוצתו ליתרון מוקדם שלא החזיק מעמד. בגומלין הפסידה OFI בתוצאה 2–3 וסיימה את דרכה בטורניר. בליגה שוב כבש ניופליאס תשעה שערים, אך קבוצתו נותרה מחוץ למאבקי הצמרת.

ניופליאס המשיך בקבוצה עד לתום עונת 2001/2002, ובכולן ערך עשרים הופעות ליגה לפחות בכל עונה. הוא סיים את הקדנציה השנייה שלו בקבוצה לאחר שש עונות, בהן כבש שלושים שערי ליגה ב-159 הופעות. הוא נחשב עד היום לאחד מגדולי שחקני המועדון בכל הזמנים, כאשר הוא מוביל את טבלת מלך ההופעות של הקבוצה, ומחזיק גם בתואר מלך השערים של המועדון בכל הזמנים, בצוותא עם ניקוס מכלאס.

חלקידונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2002/2003 ירד ניופליאס בן ה-37 לראשונה בקריירה לליגת המשנה, כאשר חתם במדיה של חלקידונה. כבר באותה העונה היה שותף לזכייתה של הקבוצה באליפות ליגת המשנה, עם ארבעה שערי ליגה ב-25 הופעות, ולהעפלה הראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה.

ניופליאס הוסיף לשחק בקבוצה בעונת הבכורה שלה בליגת היוונית הבכירה, וערך 19 הופעות ליגה בטרם פרש ממשחק פעיל בגיל 39.

נבחרת יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניופליאס החל את דרכו בנבחרות הצעירות של יוון. הוא נכלל בסגל הנבחרת לאליפות אירופה עד גיל 18 שנערכה ב-1984 בברית המועצות, וב-1988 היה שותף להישגה של הנבחרת הצעירה שהעפילה עד למשחק הגמר באליפות אירופה עד גיל 21. הוא אף פתח בהרכב בצמד משחקי הגמר מול צרפת, שניצחה את היוונים 0–3 בגומלין לאחר שוויון 0-0 במשחק הראשון.

ניופליאס ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת יוון בגיל 23, תחת המאמן מילטוס פאפאפוסטולו, ב-17 בפברואר 1988. הוא עלה כמחליף במחצית המשחק בו גברה יוון 2–3 על צפון אירלנד במשחק ידידות ביתי. ניופליאס ערך שתי הופעות בלבד במוקדמות מונדיאל 1990, שהיו הופעות הבכורה שלו במשחק רשמי. בשנייה מביניהן, במשחק הבית מול בולגריה ב-15 בנובמבר 1989, כבש ניופליאס את שער הבכורה שלו במדי יוון, שהיה גם שערו היחיד במדי הנבחרת, והשער היחיד בניצחונה של יוון 0–1 בסיום. ניופליאס ערך שתי הופעות גם כן ב1992, אשר כם מהן כשלה הנבחרת להעפיל.

ניופליאס היה לראשונה חלק משמעותי מקמפיין מוקדמות רשמי במוקדמות מונדיאל 1994, הטורניר ההיסטורי עבור נבחרת יוון, ממנו העפילה לטורניר גביע העולם הראשון בתולדותיה. הוא שיחק בכל שמונת משחקיה של יוון במוקדמות, מתוכם פתח בשבעה. יוון סיימה את בית המוקדמות ראשונה ובלתי מנוצחת, עם מאזן של שישה ניצחונות ושני שערי חובה בלבד. ניופליאס זומן על ידי המאמן אלקטס פנאגוליאס לסגל יוון לטורניר הגמר בארצות הברית, שם רשמה יוון את ההופעה החלשה ביותר אי פעם לנבחרת אירופית. ניופליאס פתח בהרכב ושיחק לאורך כל שלושת משחקיה של יוון בטורניר, בהם הובסה 0–4 על ידי ארגנטינה, הובסה באותה התוצאה על ידי בולגריה ונוצחה 0–2 על ידי ניגריה בדרך להדחה מהטורניר ללא נקודות וללא שערי זכות.

ניופליאס הוסיף חמש הופעות נוספות, מתוכן שתיים במוקדמות יורו 1996. הופעתו האחרונה במדי יוון הייתה בתבוסה הביתית 0–3 לרוסיה במסגרת המוקדמות ב-26 באפריל 1995, פחות משנה מתום טורניר המונדיאל. בסך הכול סיים ניופליאס את דרכו בנבחרת עם 44 הופעות ושער בודד.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרות הצעירות של יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פנה ניופליאס לקריירת אימון. לאחר שקיבל את תעודת המאמן, התמנה ניופליאס בינואר 2005 לתפקיד מאמן נבחרת יוון עד גיל 19. ניופליאס הוביל את הנבחרת בשלב השני של מוקדמות אליפות אירופה עד גיל 19 לשנת 2005, ויוון סיימה את בית המוקדמות במקום הראשון במאזן מושלם של שלושה ניצחונות על סקוטלנד, אוסטריה וסלובקיה, והעפילה לטורניר הגמר בצפון אירלנד באותו הקיץ. יוון פתחה היטב עם ניצחון 0–1 על המארחת, אך שתי תבוסות 0–3 לגרמניה ולסרביה ומונטנגרו, סיימו את דרכה בטורניר. שנה לאחר מכן כשלה יוון כבר בשלב המוקדמות הראשון, ולא העפילה לטורניר הגמר.

ב-2007, שנתיים לאחר הופעתה הקודמת בטורניר הגמר, הוביל ניופליאס את הנבחרת היוונית הצעירה פעם נוספת לטורניר הגמר, שנערך באוסטריה. יוון סיימה בראש הבית בשלב המוקדמות השני, עם ניצחונות מרשימים 0–2 על איטליה ו-0–4 על שוודיה בדרך לטורניר הגמר. בטורניר עצמו סיימה יוון ללא הפסד את שלב הבתים, עם ניצחון במשחק הפתיחה על פורטוגל ולאחריו שתי תוצאות תיקו, מול האלופה המכהנת ספרד ומול המארחת האוסטרית. יוון הצליחה להעפיל לגמר הטורניר עם ניצחון דרמטי 2–3 על גרמניה בחצי הגמר, אך נכנעה 0–1 לספרדים במשחק הגמר, משער ניצחון של דניאל פארחו.

בספטמבר 2007, בעקבות הצלחתו עם הנבחרת עד גיל 19, קודם ניופליאס לתפקיד מאמן נבחרת יוון עד גיל 21. הוא קיבל את הנבחרת לאחר שני משחקים במוקדמות אליפות אירופה 2009, ופתח עם שני ניצחונות חוץ במסגרת הקמפיין, אך בסיום שלב הבתים לא הצליח להתקדם עם יוון לשלב הבא, לאחר שנבחרתו סיימה שלישית, אחרי איטליה וקרואטיה. ניופליאס פתח עם הנבחרת את קמפיין מוקדמות אליפות אירופה 2011, והוביל אותה להצלחה עם ארבעה ניצחונות, תיקו והפסד בודד, אך שני מחזורים לסיום שלב הבתים עזב את הנבחרת כדי לקבל את הצעתה של פנאתינאיקוס.

פנאתינייקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בדצמבר 2009, מיד עם שחרורו של המאמן הקודם הנק טן קאטה, התמנה ניופליאס לתפקיד מאמן קבוצת הפאר של פנאתינייקוס. על אף פתיחת עונה מוצלחת, שוחרר טן קאטה מתפקידו בעקבות חובות גבוהים של המועדון למאמן שלא שולמו בשל המצב הכלכלי. לצידו של ניופליאס התמנה קשישטוף ואז'יחה, כוכב העבר של הקבוצה, כעוזר המאמן. עם מינויו הוביל ניופליאס את הקבוצה לחמישה ניצחונות ליגה רצופים. באירופה, הוביל ניופליאס את פנאתינייקוס לניצחון כפול על רומא במסגרת סיבוב הנוקאאוט הראשון של הליגה האירופית, אך נעצר בשמינית הגמר עם הפסד כפול לסטנדרד לייז'. בליגה הוביל ניופליאס את פנאתינייקוס לזכייה באליפות יוון, בפער שש מיריבתה הגדולה אולימפיאקוס. ניופליאס השלים זכייה בדאבל עם קבוצתו לאחר שהוביל אותה לניצחון בגמר הגביע היווני, 1-0 על אריס סלוניקי של המאמן הקטור קופר.

ההצלחה הגדולה במסגרות המקומיות הובילה לחידוש חוזהו של ניופליאס לעונה נוספת. עם זאת, פתיחת עונת 2010/2011 התקבלה באכזבה מסוימת במועדון, לאחר שעשרת מחזורי הפתיחה כללו, בין היתר, הפסד לא.א.ק. אתונה ושלוש תוצאות תיקו, מתוכן שתיים ביתיות. האכזבה נמשכה גם במסגרת האירופית, כאשר פנאתינייקוס, שהחלה את העונה עם כרטיס לשלב הבתים של ליגת האלופות, ניצבה במקום האחרון בבית לאחר ארבעה מחזורים, עם שני הפסדים, כולל תבוסת 1–5 לברצלונה, ללא ניצחון, ועם שער זכות אחד בלבד. ב-15 בנובמבר 2010, לאחר תוצאת תיקו ביתית בליגה מול לאריסה, הסכימו הנהלת המועדון וניופליאס על סיום דרכו של המאמן בקבוצה, על אף שהקבוצה הובילה בשלב זה את טבלת הליגה בפער שערים עדיף על אולימפיאקוס.

נבחרת קפריסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2011 התמנה ניופליאס לתפקיד מאמן נבחרת קפריסין, במקומו של בן ארצו אנגלוס אנסטסיאדיס[1]. הנבחרת הייתה אז בעיצומו של טורניר מוקדמות יורו 2012, עם שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים. ב-10 באוגוסט, בבכורה של ניופליאס על הקווים, גברה קפריסין 2–3 על מולדובה במשחק ידידות ביתי. כחודש לאחר מכן, בבכורה הרשמית של ניופליאס, הובסה קפריסין 0–4 על ידי פורטוגל במסגרת מוקדמות היורו. קפריסין תחת ניופליאס הפסידה בכל ארבעת משחקיה הנותרים במוקדמות, ונותרה בתחתית הבית. ניופליאס הוביל את נבחרתו בפתיחת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2014, ובסך הכול אימן אותה בשמונה מתוך עשרת משחקיה בבית המוקדמות עם מאזן של ניצחון בודד, תיקו ושישה הפסדים. הוא פוטר מתפקידו ב-12 בספטמבר 2013, בעקבות ההפסד 0–2 לסלובניה, עם מאזן חלש של שני ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ו-14 הפסדים ב-18 משחקים כמאמן הנבחרת (כ-11 אחוזי הצלחה בלבד).

אטרומיטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בפברואר 2015 חזר ניופליאס לליגה היוונית הבכירה, כשהתמנה לתפקיד מאמן אטרומיטוס במקום ריקרדו סה פינטו, שהתפטר מתפקידו. ניופליאס העלה את הקבוצה, שהייתה ממוקמת תשיעית בטבלה עם הגיעו, אל הפלייאוף העליון כשהוביל אותה למקום החמישי בתום העונה הסדירה. בתום הפלייאוף דורגה הקבוצה במקום הרביעי בטבלה, והעפילה למוקדמות הליגה האירופית. עם זאת, ניופליאס לא חידש את חוזהו שתם בסוף העונה, וסיים את דרכו במועדון לאחר חודשים ספורים בלבד.

OFI כרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בינואר 2016 חזר ניופליאס למועדון נעוריו, OFI כרתים, הפעם לתפקיד המאמן. הקבוצה סבלה ממצב כלכלי קשה בעונה הקודמת, וירדה לליגה השלישית. עד לתום אותה עונה הצעיד ניופליאס את קבוצתו להעפלה מהירה לליגת המשנה, מהמקום הראשון בטבלת הבית. ניופליאס פתח עם OFI את עונת 2016/2017 בליגת המשנה, אך ב-21 בינואר 2017, שנה בדיוק לאחר מינויו, התפטר מתפקידו עקב רצף תוצאות מאכזבות.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

OFI כרתים
פנאתינייקוס

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנאתינייקוס

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1982/1983 OFI כרתים יווןיוון ליגת העל היוונית 2 0
1983/1984 16 0
1984/1985 30 1
1985/1986 27 1
1986/1987 28 2
1987/1988 29 1
1988/1989 27 4
1989/1990 30 7
1990/1991 6 1
1991/1992 29 3
1992/1993 33 11
1993/1994 פנאתינאיקוס יווןיוון ליגת העל היוונית 29 3
1994/1995 30 0
1995/1996 14 1
1996/1997 OFI כרתים יווןיוון ליגת העל היוונית 30 9
1997/1998 28 9
1998/1999 29 4
1999/2000 28 6
2000/2001 24 2
2001/2002 20 0
2002/2003 חלקידונה יווןיוון ליגת המשנה היוונית 25 4
2003/2004 יווןיוון ליגת העל היוונית 19 0
סך הכול בקריירה 533 69

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת יוון
שנה הופעות שערים
1988 5 0
1989 8 1
1990 3 0
1991 3 0
1992 4 0
1993 6 0
1994 11 0
1995 4 0
סה"כ 44 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת יווןמונדיאל 1994

1 מינו • 2 אפוסטולקיס • 3 קוליצידאקיס • 4 מנולאס • 5 קליצאקיס • 6 צאלוכידיס • 7 סרוואקוס • 8 ניופליאס • 9 מכלאס • 10 מיטרופולוס • 11 ציאנטאקיס • 12 מראנגוס • 13 קרגיאניס • 14 דימיטריאדיס • 15 קרקמאניס • 16 אלכסודיס • 17 חנצידיס • 18 קרטאידיס • 19 קופידיס • 20 אטמצידיס • 21 אלכסנדריס • 22 אלכסיו • מאמן: פנגוליאס

יווןיוון