ניקו די אנג'לו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניקו די אנג'לו
Nico di Angelo
שם ספר פרסי ג'קסון והאולימפיים, גיבורי האולימפוס,גורלו של אפולו
יוצרים ריק ריירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
כינויים

ילד מוות, סאנשיין [על ידי וויל]

לורד, מאסטר [על ידי המתים]
סטטוס חי
גיל

פיזית - 15

ביולוגית - 82
תאריך לידה 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לידה ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מין זכר
נטייה הומוסקסואל
כוחות העלאה באוב, geokinesis עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון לחימה לחימה בחרב
אזרחות איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קשורות
משפחה

האדס, אל המתים (אבא)

מריה די אנג׳לו (אמא, מתה)

ביאנקה די אנג׳לו (אחות, מתה)

הייזל לבסק (חצי אחות, חיה)

וויל סולאס (בן זוג ובעל לעתיד, חי)

קרונוס (סבא)
חברים פרסי ג'קסון, אנבת' צ'ייס, ג'ייסון גרייס, ליאו ואלדז, ריינה אווילה רמירס-אריאנו, הייזל לבסק, פרנק ז'אנג,וויל סולאס
אויבים קרונוס, גאיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקו די אנג'לואנגלית: Nico di Angelo) הוא דמות בדיונית שיצר ריק ריירדן ומופיעה בסדרה "פרסי ג'קסון והאולימפיים". הופעתו הראשונה בסדרה הייתה בספר "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן", בו פרסי, אנבת, תאליה וגרובר מוצאים אותו ואת אחותו, ביאנקה די אנג'לו, בפנימיית ווסטאוובר הול.

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקו די אנג׳לו נולד ב-31 במרץ 1932. ניקו וביאנקה הם ילדיהם של אל השאול - האדס ושל מריה די אנג'לו. האדס נאלץ לשמור על ילדיו ועל אשתו בסוד מפני זאוס ופוסידון, אחיו, ומכל עולם המיתולוגיה, מכיוון שהיו בסכנת חיים מפניהם. הוא בורח איתם לוונציה. בסופו של דבר זאוס מגלה עליהם ועל מקום מוצאם והורס בעזרת הברק שלו את מבנה המלון בו השתכנה המשפחה. חלק מהמבנה נהרס ומריה אמו של ניקו נהרגה, אבל הקסם של האדס הגן על הילדים.

אחר מות האם, אביהם שלח אותם ל"קזינו לוטוס" כדי לשמור עליהם. בגלל קסם של המקום, שגורם לשנים להיראות כמו דקות, האחים די אנג'לו משוחררים משם רק בימינו (בשנות האלפיים), משם נשלחים לפנימיית ווסטאוובר הול.

בספר השלישי, פרסי ג'קסון, תאליה גרייס ואנבת' צ'ייס מחלצים את האחים די אנג'לו מהפנימייה ולוקחים אותם למחנה החצויים. בדרך למחנה הם פוגשים את ציידות ארטמיס וניקו כועס על אחותו, ביאנקה, מכיוון שהצטרפה לציידות והוא מרגיש שהיא נטשה אותו. כאשר הל מגיעים למחנה הוא מבקש מפרסי לשמור עליה במסע החיפושים שאליו הם יוצאים עם אנשים נוספים. פרסי לא מצליח לקיים את ההבטחה וביאנקה נהרגת בידי מכונה של הפייסטוס. לאחר שניקו מגלה שאחותו מתה הוא עוזב את מחנה החצויים.

בספר הרביעי ניקו נחשב למנודה מהמחנה, כיוון שלבני האדס אין שם בית, הוא מתחיל לנדוד. ניקו מתחיל לשנוא את פרסי בגלל שלא קיים את הבטחתו לשמור עליה, אך בסוף הספר הוא מצליח לדבר עם הרוח של ביאנקה ולבסוף סולח לפרסי. בספר החמישי, ניקו אומר לפרסי שהדרך היחידה לניצחון נגד המלחמה בקרונוס היא להיכנס לנהר הסטיקס שיהפוך את כל גופו לחסין מכל פגע חוץ מאזור קטן שיהיה פגיע ביותר (כמו בסיפור על אכילס). לאחר מכן הוא משכנע את אבא שלו להילחם במלחמה נגד קרונוס ולבסוף הם מנצחים במלחמה.

בבן נפטון מתברר שניקו נדד בעקבות פרסי, שנעלם מהמחנה, ואביו הוביל אותו למחנה יופיטר (ניקו הוא החצוי הראשון שביקר בשני המחנות), שם הכיר את המחנה הרומי וגילה שיש לו שם אחות רומית בשם הייזל לבסק, שבניגוד לביאנקה, היא אחותו הקטנה. כאשר גם פרסי מגיע למחנה יופיטר ניקו מוצא אותו ומגלה שפרסי איבד את הזיכרון.

למעשה ניקו השלים את משימתו - למצוא את פרסי, אבל לאחר שעזב את מחנה הרומאים כדי להודיע למחנה היווני על פרסי, ניקו נחטף על ידי גאיה ונכלא על ידי ענקים תאומים בכד ארד ברומא (האמיתית), מתחת לקולוסיאום. באות אתנה, שבעת החצויים הולכים להציל אותו ומצליחים. לאחר הקרב פרסי ואנבת' נופלים לטרטרוס וניקו נשאר עם החבורה כי הוא זה שיכול לסגור את שערי המוות והיחיד שיוכל להוביל אותם לבית האדס, שם נמצאים שערי המוות.

בספר בית האדס, מתגלה שניקו הוא הומוסקסואל והיה מאוהב בפרסי[1]. בספר דם האולימפוס, שבו נקודת המבט של ניקו מוצגת, הקוראים מגלים את מחשבותיו.

בספר דם האולימפוס, החמישי והאחרון בסדרת גיבורי האולימפוס, ניקו מגלה לפרסי שהמון זמן הוא היה מאוהב בו, אבל רגשותיו עברו ועכשיו הוא לא הטיפוס שלו[2], בנוסף בספר הזה נרמז שלניקו יש רגשות כלפי וויל ולהפך.

בספר האורקל הנסתר - הספר הראשון בסדרה "גורלו של אפולו", מתברר כי ניקו ווויל סולאס הם זוג.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרים ניקו מתואר תחילה כבעל עור בגוון זית, אך עם הזמן לאורך הספרים, גוון עורו מחוויר לגוון לבן וחיוור באופן מפחיד.

ניקו הוא נער רזה ונמוך, בעל שיער שחור מבולגן ועיניים כהות בצבע חום שוקולד.

בנוסף, מצוין כי למרות שהוא רזה הוא חזק ושרירי באופן מפתיע ולא צפוי. ניקו לובש מעיל טייסים, חולצות טריקו שחורות וג'ינס שחורים (בדרך כלל), ולרוב עונד טבעת גולגולת כסופה שקיבל במתנה מאחותו ביאנקה, הוא מסתובב עם החרב השחורה שלו מברזל סטיגאית.

כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקו מסוגל לשלוט ולזמן מתים - שלדים, זומבים וכו' - ולבצע 'מסע צללים'. בנוסף, ניקו מסוגל להרגיש כאשר מישהו עומד למות וכאשר מישהו מת במקום מסוים, (שלא כמו הייזל, ניקו לא יכול לשלוט באבני חן ולחפור מנהרות מתחת האדמה). בנוסף הוא יכול להחזיר מתים מהשאול, לשחרר נשמות אבודות אל השאול ואף לכלוא נשמות בחרב הברזל הסטיגאית שלו כדי לחזק אותה. בדם האולימפוס מתגלה כוח חדש של ניקו - הוא מסוגל להפוך אנשים לרוחות רפאים כאשר הם אמורים להיות מתים, ולהעניש אותם כראוי להם.

ניקו משתמש בחרב העשויה ברזל סטיגאית - החומר המאפיין את ילדי השאול ומסוגל לשחרר נשמות אבודות אל השאול, להחזיר לשם מתים בורחים ואף לחזק בעזרת כוח הנשמות את כוחו.

חרבו של ניקו היא חרב שחורה ומבריקה בעלת קצה מעוקל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתגלה בעמוד 276
  2. ^ מתגלה בעמודים 459-460