ניקו די אנג'לו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ניקו די אנג'לו
Nico di Angelo
שם ספר פרסי ג'קסון והאולימפיים, גיבורי האולימפוס, גורלו של אפולו
יוצרים ריק ריירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע
כינויים ילד מוות, סאנשיין (על ידי ויל סולאס)
לורד, מאסטר (על ידי המתים)
סטטוס חי
גיל

פיזית - 14

ביולוגית - 90
תאריך לידה 28 בינואר 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לידה ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מין זכר
כוחות העלאה באוב, thermokinesis, שליטה באדמה, darkness manipulation עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון לחימה לחימה בחרב
אזרחות איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קשורות
משפחה האדס, אל המתים (אבא)
מריה די אנג׳לו (אמא, מתה)
ביאנקה די אנג׳לו (אחות, מתה)
הייזל לבסק (חצי אחות, חיה)
וויל סולאס (בן זוג, חי)
קרונוס (סבא)
פרסי ג׳קסון (בן דוד)
טייסון (בן דוד)
ג'ייסון גרייס (בן דוד)
תאליה גרייס (בת דודה)
חברים פרסי ג'קסון, אנבת' צ'ייס, ג'ייסון גרייס, ליאו ואלדז, פייפר מקלין, ריינה אווילה רמירס-אריאנו, הייזל לבסק, פרנק ז'אנג,וויל סולאס, תאליה גרייס, המאמן הדג'
אויבים קרונוס, גאיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקו (ניקולס) די אנג'לואנגלית: Nico di Angelo) הוא דמות שיצר ריק ריירדן ומופיעה בסדרה "פרסי ג'קסון והאולימפיים", בסדרה "גיבורי האולימפוס" ובסדרה "גורלו של אפולו". הופעתו הראשונה הייתה בספר "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן", בו פרסי, אנבת', תאליה וגרובר מוצאים אותו ואת אחותו, ביאנקה די אנג'לו, בפנימיית ווסטאובר הול.

ניקו די אנג'לו הוא דמות בדיונית בספרו של ריק ריירדן, פרסי ג'קסון והאולימפיים, גיבורי האולימפוס וגורלו של אפולו. אביו הוא האדס, אל השאול, ואימו היא מריה די אנג'לו, בת תמותה.

לניקו יש סמכויות יוצאות מהכלל יוצאות דופן והכוח לפקד על המתים; הוא בן להאדס, אחד משלושת האלים היוונים "הגדולים", והשניים האחרים הם אחיו של האדס, פוסידון וזאוס. ניקו, מבחינה כרונולוגית מעל גיל שמונים כתוצאה מהשהות הממושכת שלו בקזינו לוטוס בלאס וגאס, מלון קסום בו לא מזדקנים והזמן לא עובר בקצב הרגיל. הוא היה בן עשר בקללת הטיטאן. הוא ואחותו, ביאנקה די אנג'לו, הושמו בקזינו לוטוס מתישהו סביב מלחמת העולם השנייה ובסופו של דבר הוצאו על ידי "עורך דין" שהתברר כאירניה עליה פיקד האדס. הוא מצא גם את אחותו למחצה הייזל לבסק בעולם התחתון והחזיר אותה למחנה יופיטר, המקביל הרומי של מחנה החצויים, בהיותה ילדה של פלוטו (הגרסה הרומית של האדס).

ניקו נכנס לטרטרוס בכדי לעזור לפרסי ג׳קסון, וכך נלכד בתוך כד על ידי שני ענקים תאומים. הוא שרד בתוך הכד על ידי השימוש ב'טראנס מוות', ואכל את גרגירי הרימון הייחודיים לשאול. הוא שרד חמישה ימים בעודו אוכל גרגר אחד ליום, עד שפרסי ג׳קסון וחבריו הגיעו ושחררו אותו.

הוא נמצא במערכת יחסים עם וויל סולאס (בן אפולו והמרפא הראשי של "מחנה החצויים").

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקו די אנג׳לו נולד ב-28 בינואר 1932. ניקו וביאנקה הם ילדיהם של אל השאול - האדס ושל מריה די אנג'לו. האדס נאלץ לשמור על ילדיו ועל אשתו בסוד מפני זאוס ופוסידון, אחיו, ומכל עולם המיתולוגיה, מכיוון שהיו בסכנת חיים מפניהם, ולכן הוא בורח איתם לוונציה. בסופו של דבר זאוס מגלה עליהם ועל מקום מוצאם ומשמיד בעזרת הברק שלו את מבנה המלון בו השתכנה המשפחה. חלק מהמבנה נהרס ומריה אמו של ניקו נהרגה, אבל הקסם של האדס הגן על הילדים.

אחר מות האם, אביהם שלח אותם ל"קזינו לוטוס" כדי לשמור עליהם. בגלל קסם של המקום, שגורם לשנים להיראות כמו דקות, האחים די אנג'לו משוחררים משם רק בימינו (בשנות האלפיים), משם נשלחים לפנימיית ווסטאוובר הול.

בספר השלישי, פרסי ג'קסון, תאליה גרייס ואנבת' צ'ייס מחלצים את האחים די אנג'לו מהפנימייה ולוקחים אותם למחנה החצויים. בדרך למחנה הם פוגשים את ציידות ארטמיס וניקו כועס על אחותו, ביאנקה, מכיוון שהצטרפה לציידות והוא מרגיש שהיא נטשה אותו. כאשר הם מגיעים למחנה הוא מבקש מפרסי לשמור עליה במסע החיפושים שאליו הם יוצאים עם אנשים נוספים. פרסי לא מצליח לקיים את ההבטחה וביאנקה נהרגת בידי מכונה מקולקלת של הפייסטוס. לאחר שניקו מגלה שאחותו מתה הוא עוזב את מחנה החצויים לאחר שפתח בור ברצפה שגרם לכמה מתים לעלות ולנסות להרוג את פרסי אבל אז, מבועת מעצמו, ניקו גירש אותם מיד.

בספר הרביעי ניקו נחשב למנודה מהמחנה, כיוון שלבני האדס אין שם ביתן, הוא מתחיל לנדוד. ניקו מתחיל לשנוא את פרסי כיוון שלא קיים את הבטחתו לשמור עליה, אך בסוף הספר הוא מצליח לדבר עם הרוח של ביאנקה ולבסוף סולח לפרסי. בספר החמישי, ניקו אומר לפרסי שהדרך היחידה לניצחון נגד המלחמה בקרונוס היא להיכנס לנהר הסטיקס שיהפוך את כל גופו לחסין מכל פגע חוץ מאזור קטן שיהיה פגיע ביותר (כמו בסיפור על אכילס). לאחר מכן הוא משכנע את אבא שלו להילחם במלחמה נגד קרונוס ולבסוף הם מנצחים במלחמה.

בבן נפטון מתברר שניקו נדד בעקבות עברו, ואביו הוביל אותו למחנה יופיטר (ניקו הוא החצוי הראשון מזה מאות שנים שביקר בשני המחנות), שם הכיר את המחנה הרומי וכאשר שערי המוות נפתחו מחדש הביא לשם את הייזל לבסק, שבניגוד לביאנקה, היא אחותו הקטנה. האדס סיפר לו על המחנה הזה, אך הזהיר אותו שלא לגלות למחנה החצויים עליו - ולהפך. הוא אמר שנוכחותו שם חשובה, אף על פי שהוא הבין זאת רק בסוף ״בן נפטון״. כאשר גם פרסי מגיע למחנה יופיטר ניקו מוצא אותו ומגלה שפרסי איבד את הזיכרון, אך הוא לא מספר לו על עברו.

בסוף הספר השני ניקו יוצא למסע בטרטרוס בחיפוש אחר שערי המוות - אותם צריך לסגור אם לא רוצים שהמפלצות יעלו מטרטרוס שוב ושוב. במסעו הוא מגלה את מקומם - במרכז טרטרוס עצמו, אבל כשהוא מגיע לשם ניקו נחטף על ידי תאומים ענקים, ונכלא בכד ארד מתחת לקולוסיאום ברומא. באות אתנה, שבעת החצויים הולכים להציל אותו ומצליחים. לאחר הקרב, אחרי שניקו הסביר להם על השערים, פרסי ואנבת' נופלים לטרטרוס כדי לסגור את השערים מטרטרוס. ניקו נשאר עם החבורה כי הוא זה שיכול לסגור את שערי המוות והיחיד שיוכל להוביל אותם לבית האדס, שם נמצאים שערי המוות מצידם על פני האדמה.

בספר בית האדס, מתגלה שניקו הוא הומוסקסואל והיה מאוהב בפרסי[1]. בספר דם האולימפוס, שבו נקודת המבט של ניקו מוצגת, הקוראים מגלים את מחשבותיו.

בסוף הספר דם האולימפוס, החמישי והאחרון בסדרת גיבורי האולימפוס, ניקו מגלה לפרסי שהמון זמן הוא היה מאוהב בו, אבל רגשותיו עברו ועכשיו הוא לא הטיפוס שלו[2], למרות הבלבול של פרסי והשעשוע של אנבת' הם לוחצים ידיים כמו חברים וותיקים, בנוסף בספר הזה נרמז שלניקו יש רגשות כלפי וויל סולאס - בן אפולו האחראי על המרפאה של מחנה החצויים - ולהפך.

בספר האורקל הנסתר - הספר הראשון בסדרה "גורלו של אפולו", מתברר כי ניקו ווויל סולאס הם זוג.

בספר המגדל של נירון - הספר החמישי והאחרון בסדרת גורלו של אפולו, ניקו ווויל סולאס מופיעים לרוב כזוג צעיר, ומצטרפים לאפולו ומג במסעם ובסוף הספר ניקו אומר ששמע קול מטרטרוס קורא לעזרה שהוא מאמין ששייך לבוב (יאפטוס) הטיטאן שעזר לפרסי ולאנבת' לצאת מטרטרוס בבית האדס.

ריק ריירדן התחיל לעבוד על ספר המשך שיתמקד במסעם של ניקו ווויל בטרטרוס, וצפוי לצאת בקיץ 2023.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרים ניקו מתואר תחילה כבעל עור בגוון זית חיוור, אך עם הזמן לאורך הספרים, גוון עורו מחוויר עוד יותר לגוון לבן וחיוור באופן מפחיד.

ניקו הוא נער רזה, בעל שיער שחור מבולגן ועיניים כהות בצבע חום.

בנוסף, מצוין כי אף על פי שהוא רזה, הוא חזק ושרירי באופן מפתיע ולא צפוי. ניקו לובש מעיל טייסים, חולצות טריקו שחורות וג'ינס שחורים (בדרך כלל), ולרוב עונד טבעת גולגולת כסופה שקיבל במתנה מאחותו ביאנקה, הוא מסתובב עם חרבו השחורה, העשויה מברזל סטיגאי, שהוא ברזל שהושרה במימי נהר הסטיקס, ומשום כך יש לו משיכה חזקה לנשמות והוא מתאים לבני האדס ופלוטו.

כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקו מסוגל לשלוט ולזמן מתים - שלדים, זומבים וכו' - ולבצע "מסע צללים", שהוא מעבר בין מקום למקום באמצעות צל שנמצא בקרבת מקום. בנוסף, ניקו מסוגל להרגיש כאשר מישהו עומד למות וכאשר מישהו מת במקום מסוים, (שלא כמו הייזל, אחותו למחצה מצד אביו, ניקו לא יכול לשלוט באבני חן ומתכות יקרות, לחפור מנהרות מתחת האדמה ולגלות מעברים ומנהרות סודיות מתחת לאדמה). בנוסף, הוא יכול להחזיר מתים מהשאול, לשחרר נשמות אבודות אל השאול ואף לכלוא נשמות בחרב הברזל הסטיגאית שלו כדי לחזק אותה. בדם האולימפוס מתגלה כוח חדש של ניקו - הוא מסוגל להפוך אנשים לרוחות רפאים כאשר הם אמורים להיות מתים, ולהעניש אותם כראוי להם.

בגורלו של אפולו החמישי, מתגלה שניקו יכול גם להפוך אדם או חיה לשלד החיה או האדם, ולפזר את העצמות כשהוא לא צריך אותם יותר. מתברר שם גם שהוא יכול להשמיד קצת חלק מהחדר בכוחות האדמה שלו, כל עוד הוא עשויי מאדמה.

ניקו משתמש בחרב העשויה ברזל סטיגאי (ברזל שהושרה במי הנהר סטיקס) - החומר המאפיין את ילדי השאול, ומסוגל לשחרר נשמות אבודות אל השאול, להחזיר לשם מתים בורחים ואף לחזק בעזרת כוח הנשמות את כוחו.

חרבו של ניקו היא חרב שחורה ומבריקה בצורת פלקטה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתגלה בעמוד 276
  2. ^ מתגלה בעמודים 459-460