ניקו פרוסט
 | |||||||||||||
| פרוסט במרוץ 24 השעות של לה מאן (2012) | |||||||||||||
| לידה |
18 באוגוסט 1981 (בן 42) סן שמון שבצרפת | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לאום |
 צרפתי | ||||||||||||
| |||||||||||||
|
www | |||||||||||||
ניקולאס (ניקו) ז'אן פרוסט (בצרפתית: Nicolas Jean Prost, נולד ב-18 באוגוסט 1981) הוא נהג מרוצים צרפתי המתחרה באליפות הפורמולה אי ובאליפות העולם במרוצי סיבולת. שימש בעבר כנהג מבחן בקבוצת לוטוס בפורמולה 1.
ניקו הוא בנו של אלן פרוסט, שזכה 4 פעמים באליפות הפורמולה 1.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוסט נולד במחוז לואר. אביו הוא אלן פרוסט שזכה 4 פעמים באליפות הפורמולה 1. למרות הייחוס המשפחתי ובניגוד למרבית נהגי המרוץ הוא החל להתחרות במרוצי מכוניות רק בגיל 22. הוא בוגר אוניברסיטת קולומביה ובמהלך הלימודים לקח חלק ואף ניצח טורנירי גולף.
בשנת 2006 התחרה באליפות הפורמולה 3 הספרדית. הוא ניצח מרוץ אחד וסיים שש פעמים על הפודיום. את העונה סיים במקום הרביעי ובסיומה זכה בתואר רוקי העונה. שנה לאחר מכן שיפר את המיקום וסיים שלישי. בשנת 2008 עבר להתחרות בסבב הפורמולה 3000 האירופאי. הוא ניצח מרוץ אחד והגיע 7 פעמים לפודיום וזכה באליפות. במקביל השתתף במספר מרוצים באליפות ה-A1 גרנד פרי.
מכוניות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרוץ 24 השעות של לה מאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים התחרה מספר רב של פעמים במרוץ 24 השעות של לה מאן. את הופת הבכורה ערך בשנת 2007, כחלק מקבוצת Oreca הצרפתית שהתחרתה בקטגוריית ה-GT1. הצוות סיים במקום החמישי בקטגוריה ובמקום העשירי בדירוג הכולל. בשנת 2009 התחרה לראשונה בקטגוריית ה-LMP1, הקטגוריה הבכירה בתחרות, עם קבוצת ספידי רייסינג. הוא הפגין יכולות טובות והצליח להעלות את הקבוצה מהמקום השמיני למקום החמישי. בעיה במערכת ההילוכים גרמה לקבוצה לסיים במקום ה-14. שנה לאחר מכן עבר להתחרות בשורות קבוצת רבליון (Rebellion), עימה שב להתחרות עוד 7 פעמים במהלך שנים. בשנת 2012 התחרה ביחד עם ניל יאני וניק היידפלד. הצוות סיים את התחרות במקום הרביעי בקטגוריה ובמיקום הכולל. שנתיים לאחר מכן התחרה יחד עם היידפלד ומטיאס בש, הפעם בקטגוריית ה-LMP1-L. את המרוץ סיימו במקום הראשון בקטגוריה ובמקום הרביעי בדירוג הכללי.
אליפות עולם במרוצי סיבולת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2009 - 2011 השתתף עם קבוצת רבליון בסדרת מרוצי לה מאן האירופאית. החל משנת 2012 עבר, יחד עם הקבוצה, להתחרות באליפות העולם במרוצי סיבולת. בשנת 2017 עברה הקבוצה להתחרות בקטגוריית LMP2 ופרוסט התחרה לצידם של ברונו סנה וג'וליאן קאנל. במהלך העונה השיגה הקבוצה 4 ניצחונות וסיימה 3 פעמים נוספות בפודיום. סנה וקאנל סיימו את העונה במקום הראשון בדירוג הנהגים בקטגוריה. פרוסט, שהחמיץ את המרוץ הרביעי של העונה, דורג במקום השלישי.
פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
נסיעת המבחן הראשונה במכונית פורמולה 1 התקיימה בשנת 2010 במסלול מאני-קור בצרפת. בשנת 2011 החל לשמש כנהג מבחן ופיתוח עבור קבוצת לוטוס-רנו. במבחנים שהתקיימו ב-2013 במסלול סילברסטון קבע זמן מהיר שהיה רחוק רק 3 עשיריות השנייה מהזמן שנקבע על ידי סבסטיאן פטל.
פורמולה אי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת 2014/2015 הייתה עונת הבכורה של אליפות הפורמולה אי ופרוסט היה אחד מהנהגים שהצטרפו לאליפות. ביוני 2014 חתם בקבוצת E-dams-רנו לצידו של סבסטיאן בואמי[1]. במרוץ הבכורה של האליפות דורג בזמן המהיר ביותר וזינק מהפול פוזישן. לאורך מרבית המרוץ שמר על ההובלה אך התנגשות עם ניק היידפלד בפנייה האחרונה של המרוץ גרמה לשניים לפרישה מהמרוץ. פרוסט התנצל מאוחר יותר בפני היידפלד על ההתנגשות ונענש בהפחתת 10 מקומות בדירוג לקראת המרוץ הבא שהתקיים במלזיה[2]. בגרנד פרי מיאמי, המרוץ החמישי בעונה השיג את הניצחון הראשון באליפות. ניצחון שבעקבותיו עלה לראש טבלת הנהגים[3]. במרוץ הבא, שהתקיים בלונג ביץ', לא צבר נקודות וירד למקום השלישי. את העונה סיים כשהוא מדורג במקום השישי.
בעונתו השנייה באליפות השיג צמד ניצחונות במרוצי סיום העונה שהתקיימו בלונדון[4]. את העונה סיים במקום השלישי, הישגו הטוב ביותר עד כה. בעונה לאחר מכן לא הצליח להגיע לפודיום לאורך כל העונה ובדומה לעונה הראשונה סיים במקום השישי.
מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורמולה אי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2014/2015 | רנו אי-דאמס |  12† |
 4 |
 7 |
 2 |
 1 |
14 |
 6 |
 10 |
 8 |
 7 |
10 |
6 | 88 | |
| 2015/2016 | רנו אי-דאמס | פרש |
10 |
5 |
5 |
 3 |
11 |
 4 |
4 |
1 |
1 |
3 | 115 | ||
| 2016/2017 | רנו אי-דאמס |  4 |
 4 |
4 |
5 |
9 |
5 |
5 |
8 |
8 |
6 |
 6 |
פרש |
6 | 93 |
| 2017/2018 | רנו אי-דאמס | 9 |
8 |
13 |
 10 |
פרש |
15 |
 14 |
16 |
14 |
 פרש |
10 |
14 |
19 | 8 |
† לא סיים, אך קיבל ניקוד לאחר שעבר 90% מהמרחק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניקו פרוסט (באנגלית)
ניקו פרוסט, ברשת החברתית פייסבוק
ניקו פרוסט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- ניקו פרוסט, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
- ניקו פרוסט - פרופיל באתר פורמולה אי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Buemi, Prost confirmed as e.dams drivers , GPUpdade.net, 30 June 2014
- ^ Formula E: Nicolas Prost accepts fault for crash with Nick Heidfeld, BBC, 14 September 2014
- ^ Miami Formula E: Nicolas Prost beats Scott Speed, Daniel Abt to win, Autosport, 14 March 2015
- ^ Prost takes second Formula E win in London, Electric Autosport, 2 July 2016