ניק קרול
לידה |
5 ביוני 1978 (בן 46) ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Nicholas Kroll |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-2004 |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג |
|
מספר צאצאים | 2 |
http://www.nickkroll.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
ניקולס (ניק) קרול (באנגלית: Nicholas Kroll; נולד ב-5 ביוני 1978) הוא שחקן, מדבב, קומיקאי, סטנדאפיסט, תסריטאי ומפיק טלוויזיה יהודי-אמריקאי. הוא ידוע בעיקר בשל תפקידו של רודני רוקסין בסדרה הקומית "הליגה" של ערוץ FX, וביצירה ובכיכובו שלו בסדרות "קרול שואו" של קומדי סנטרל ו-"פה גדול" של נטפליקס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרול נולד וגדל בעיר ריי (אנ'), מדינת ניו יורק. בן הזקונים של לין וג'ולס קרול (אנ'); אביו הוא איש עסקים שהקים חברת בילוש וייעוץ סיכונים. לקרול אח הגדול ממנו, ג'רמי, ועוד שתי אחיות גדולות, ונסה ודנה. גדל במשפחה יהודית קונסרבטיבית.
למד באוניברסיטת ג'ורג'טאון, וסיים את לימודיו שם בשנת 2001. לפי דבריו, הנושא המרכזי שלמד היה היסטוריה, לצד מעט לימודי ספרדית ואמנות, וככל שהזמן עבר, מצא את עצמו נמשך יותר יותר ללימודיו תקשורת.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית הקריירה שלו, כתב קטעים עבור תוכניות טלוויזיה שונות כגון: "המופע של שאפל" בכיכובו של דייב שאפל ששודר בקומדי סנטרל, וסדרת המערכונים "ענק אנושי" בכיכובו של עזיז אנסרי ששודר ב־MTV.
בשנת 2008 החל לדבב בסדרת האנימציה למבוגרים "החיים והזמנים של טים" ברשת HBO, למשך 3 עונות עד 2012. בשנת 2009 החל לגלם את דמותו של רודני רוקסין בסיטקום "הליגה", למשך 7 עונות ברשת FX Networks, עד לשידור הפרק האחרון ב-9 בדצמבר 2015.
בשנת 2010 שיחק במספר סרטים ביניהם: "אידיוט מושלם", "תביא אותו כמו גבר", "דייט לילי" ו-"פגוש את הפוקרס הקטנים". בשנת 2011 שיחק בקומדיה "אורגיה טובה בסגנון הישן" לצד ג'ייסון סודייקיס. ושיחק בתפקיד אורח בסדרות "פורטלנדיה", "קומיוניטי", "מחלקת גנים ונוף", ודיבב ב-4 פרקים בסדרה "אבא אמריקאי".
בשנת 2013 החל לככב בסדרת המערכונים של קומדי סנטרל "קרול שואו" למשך 3 עונות, אותו גם יצר, כתב והפיק. בשנת 2014 שיחק לצד רוז ביירן בסרט "למתחילים למבוגרים בלבד" שגם היה שותף בכתיבת התסריט שלו.
בשנת 2015 שיחק בסרטו של טרנס מאליק "אביר הגביעים", דרמה בכיכובם של כריסטיאן בייל ונטלי פורטמן. ושיחק בתפקידי אורח בסדרות "ברוקלין תשע-תשע", "קימי שמידט הבלתי שבירה" ו-"משפחת סימפסון". בשנת 2016 דיבב את דמותו של גונתר בסרט "לשיר", ודיבב את דוש, הנבל הראשי בסרט "מסיבת נקניקיות". שיחק גם בסרט הדרמה-קומי "אחי העיוור" לצד אדם סקוט, ובסרט "לאבינג".
בשנת 2017 החל לדבב בקומדיה המונפשת "פה גדול", אותה גם יצר לשירות הסטרימינג נטפליקס. באותה שנה דיבב את דמותו של פרופסור פומפה בסרט "קפטן תחתונים: הסרט", ושיחק בקומדיה "הבית תמיד זוכה" בכיכובם של איימי פולר וויל פרל. בשנת 2018 שיחק בקומדיה "הדוד דרו", ובסרט הדרמה "מבצע פינאלה" בתפקיד רפי איתן, ראש אגף המבצעים במוסד. התארח בפרק בסדרה "פורטלנדיה", והנחה את טקס פרסי אינדפנדנט ספיריט ה-33. באוקטובר אותה שנה חזרה הסדרה שלו "פה גדול" לעונה שנייה. השתתף בתוכנית מקרוב של נטפליקס.
בשנת 2019 דיבב בסרטים "החיים הסודיים של חיות המחמד 2" ו-"משפחת אדמס", והתארח בסדרת הטלוויזיה המוקומנטרית "מה שקורה בצללים". באפריל-מאי 2020 הוא הופיע כצמד עם ג'ון מולייני בפודקאסט. באותה שנה הופיע בסרט הדוקומנטרי, "הזויים". הסרט מציג ידוענים המספרים על חוויותיהם ועל ההזיות שנגרמו להם לאחר שהשתמשו בסמים פסיכואקטיביים.
בשנת 2021 דיבב את דמותו של החזיר גונת'ר בסרט האנימציה "לשיר 2". בהמשך השנה הצטלם לסרטה השני של אוליביה ויילד "אל תדאגי יקירתי", אשר יצא לאקרנים ב-23 בספטמבר 2022.
בשנת 2022 גילם את דמותו של גבריאל בסדרה הקומית התקופתית "לו הייתי פיראט" של רשת HBO Max.
בשנת 2025 הוא צפוי לדבב בפרויקט "סרט הדרדסים".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2013 החל לצאת עם איימי פולר, והם סיימו את יחסיהם בשנת 2015.
בסוף 2018, החל לצאת עם האמניות לילי וונג. בנובמבר 2020, נישאו השניים וב-21 בינואר 2021, נולד בנם הבכור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ניק קרול
- ניק קרול, ברשת החברתית פייסבוק
- ניק קרול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ניק קרול, ברשת החברתית אינסטגרם
- ניק קרול, ברשת החברתית טיקטוק
- ניק קרול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ניק קרול, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ניק קרול, באתר AllMovie (באנגלית)
- ניק קרול, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ניק קרול, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ניק קרול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ניק קרול, באתר Discogs (באנגלית)
- ניק קרול, באתר Songkick (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kroll in Heisler, Steve (29 באוקטובר 2009). "Nick Kroll". The A.V. Club. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015.
{{cite news}}
: (עזרה)