נירבאטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נירבאטור
Nyírbátor
סמל
סמל נירבאטור
Flag of Nyírbátor.svg
דגל נירבאטור
כנסיית נירבאטור
כנסיית נירבאטור
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל המישור הגדול הצפוני
מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג
נפה נפת נירבאטור
שטח 53.73 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 11,831 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 47°50′07″N 22°07′48″E / 47.835277777778°N 22.13°E / 47.835277777778; 22.13 
אזור זמן UTC +1
http://www.nyirbator.hu

נירבאטורהונגרית: Nyírbátor) היא עיר קטנה עם אווירה היסטורית במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בנפת נירבאטור. היא מפורסמת גם בזכות המונומנטים האדריכליים החילוניים והכנסייתיים שלה מהמאה ה-15 עד המאה ה-16, וכן בשל בעלי הבית לשעבר של העיר, משפחת באטורי. ההיסטוריה של העיר נקבעה על ידי הנסיכים והרוזנים המתחלפים - בית באטורי, בית בתלן, בית ראקוצי ובית קארויאי. פריחת העיר עדיין קשורה למשפחת באטורי. האזור "ספוג" גם היסטוריה של יהדות הונגריה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת בחלק הדרום-מזרחי של מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, במשולש דברצן - נירג'האזה - מאטסלקה, העיירה הקטנה המונה 12 אלף תושבים והיא מרכז החלק הדרומי של ה"נירשג". מאטסלקה 20 ק"מ, נאג'קאלו 22 ק"מ, קאלושמיין 14 ק"מ, נירדיולאי 7.5 ק"מ ממנה.

נירבאטור, תצלום אוויר – כנסייה ומנזר מינוריטי
צילום אוויר של הכנסייה הקלוויניסטית ומגדל הפעמונים
נירבאטור, טירת באטורי מהאוויר

כשמגיעים לאזור המכונה "נירשג" (Nyírség) מאמצע המישור ההונגרי הגדול, תמונת הנוף משתנה מסביב באופן גלוי. את המישור האינסופי מחליפים גבעות חול משופעות, הצמחייה הופכת לעשירה ותוססת יותר. שדות חרושים, מטעי תפוחים כרמים ובוסתנים ודרכים מתפתלות מרופדות בעצי שיטה בכל מקום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מוזכר לראשונה במקורות בשנת 1279, ושמו מגיע מהמילה הטורקית העתיקה בטיר (גיבור טוב). הבעלות על האזור הייתה של "חמולת גוטקלד" (קודמיו של בית באטורי). העיר הפכה למרכז המנהלי של המשפחה ולמקום הקבורה שלה. המקום היה בבעלותה עד 1613, אז נפטר הנסיך הטרנסילבני גאבור באטורי. במחצית השנייה של המאה ה-15 בנה אישטוואן באטורי – גיבור הקרב של קניירמזה בשנת 1479 – שתי כנסיות ימי הביניים בנירבאטור. אחת היא הכנסייה הקלוויניסטית של ימינו - יצירת מופת מאת המאסטר האיטלקי יוהנס – נועדה כקפלה משפחתית ואתר קבורה. הכנסייה הזו, שנבנתה בסגנון גותי מאוחר, היא הכנסייה המקומרת היפה ביותר בהונגריה, שמוארת בחלונות מקושתים ענקיים. מחצית מהריהוט בעל הערך הגבוה נשמר על ידי המוזיאון הלאומי של הונגריה בבודפשט והחצי השני על ידי המוזיאון המקומי. מגדל הפעמונים שליד הכנסייה הוא מבנה עץ עם ארבעה מגדלים. הוא העתיק מסוגו בהונגריה.

במאה ה-16 מילא נירבאטור תפקיד בולט בהיסטוריה של הונגריה. בשנת 1549 סיכמו נציגי פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואיזבלה יאגלו מלכת הונגריה בנירבאטור את ההסכם של צירופה מחדש של טרנסילבניה לממלכה ההונגרית.

ההיסטוריה של הטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז האחוזה הגדולה בבאטור, היה בית אחוזה של משפחת באטורי כבר בימי הביניים. הוא שופץ והורחב במחצית השנייה של המאה ה-15. על פי מחקרים, ייתכן שהיה בית האחוזה על הגבעה שמאחורי הכנסייה הקלוויניסטית של ימינו, שכונה ארמון או טירה במאה ה-16. לאחר כישלון מלחמת העצמאות של פרנץ ראקוצי השני בשנת 1711 האחוזה נתפסה על ידי האוצר האוסטרי.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים הראשונים התיישבו בנירבאטור במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם באו מגליציה ועסקו במסחר. שפתם הייתה יידיש. בעקבות חילוקי דעות בקונגרס היהודי בשנים 1868–1869 בין החרדים לבין המשכילים, (הקרע ביהדות הונגריה) נקטה הקהילה בעמדת הזרם ה"סטטוס-קוו" (קהילות שלא קיבלו לא את תקנות הזרם הניאולוגי ואף לא את תקנות של החרדים). החרדים פרשו אז ויסדו קהילה אורתודוקסית נפרדת. במקום פעלו חברה קדישא, חברת "ביקור חולים", מוסדות חינוך ומוסדות צדקה. תושבי נירבאטור התייחסו לקהילה היהודית בעוינות. בעת עלילת הדם בטיסה-אסלר בשנת 1882 (Tiszaeszlár) התנפלו פורעים על היהודים בחוצות העיר, פרצו לבתיהם ושדדו את רכושם.

החל משנת 1885 היו כפופות לרבנות נירבאטור קהילות מהסביבה, ביניהן יהודי קישלטה, נירבלטק, לוגוש, אנצ'נץ', פיליש, פיריצ'ה, נירבוגאט, מאריאפוץ', פוצ'פטרי, נירגיולאי, מג', אופהרטו, לוולק, בשנייד.

במלחמת העולם הראשונה התגייסו לצבא 130 מיהודי נירבאטור, 15 מהם נפלו בקרבות, 30 נפצעו. גם אחרי מלחמת העולם הראשונה, בתקופת הטרור הלבן (פרעות ביהודים על ידי גורמים ימניים בשנים 1919–1921 לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, הותקפו יהודים. ב-1922 הטילו מפגינים פצצות לתוך בית הכנסת האורתודוקסי וב-1924 גורשו כמה יהודים והופרדו מבני משפחותיהם. מיהודים רבים נשללו מקורות הפרנסה שלהם. בשנת 1930 חיו בעיר 1,873 יהודים.

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938, לאחר פרסום "החוקים היהודיים" שנועדו להגביל את היהודים בתחומי הכלכלה והתרבות, (ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) נפגעה פרנסתם של יהודי העיר. רבים מהגברים גויסו לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים לבניית ביצורים, סלילת דרכים, פינוי שדות מוקשים ושירותים אחרים בהם הועסקו גם אזרחים הונגרים נוספים שהשלטונות לא רצו לגייסם לשורות הצבא הלוחם). רובם נשלחו לחזית אוקראינה וניספו.

ב-19 במרץ 1944 פלש הצבא הגרמני (ורמאכט) להונגריה (מבצע מרגרטה). בגלל התנגדות הרשויות המקומיות להקמת גטו במקום, הועברו יהודי נירבאטור ב-22 באפריל 1944 לגטו שהוקם בבירת המחוז בנירג'האזה (Nyiregyháza). מחמת הצפיפות בגטו, הועברו יהודים גם לחוות בסביבה, שם הוחזקו בתנאי רעב עד שב-28 במאי נשלחו אל מחנה ההשמדה אושוויץ. כמה עשרות יהודים הועברו מאושוויץ למחנות עבודה בגרמניה. מקצתם שוחררו על ידי הסובייטים מיד בתום המלחמה ומקצתם הועברו למחנה שבויים בסלוצק, בלארוס, שם שהו תשעה חודשים עד לשחרורם.

אחרי המלחמה חזרו לנירבאטור 520 יהודים, רובם ניצולי עבודות הכפייה וחלקם תושבי הכפרים הקטנים שבסביבה. החוזרים חידשו את חיי הקהילה האורתודוקסית. קהילת הסטטוס-קוו לא התחדשה. ב-1958 כבר לא נותרו יהודים במקום.

כנסייה רפורמית ומגדל פעמונים
כנסיית מינוריט ותצלום אוויר של מנזר
שנה מספר היהודים בעיר[1] כלל האוכלוסייה
1840 132
1880 715 4,387
1910 1,459
1920 1,702
1930 1,873
1941 1,899 11,808

אנשים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נירבאטור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]