נירה פרג
| לידה |
1969 (בת 57 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תחום יצירה |
וידאו ארט, ציור |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
פרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר (2010) |
|
www | |
נירה פרג (נולדה ב-16 באוקטובר 1969) היא אמנית וידאו ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרג נולדה ב-1969 בתל אביב-יפו, בת לרותי ולמעצב הגרפי והאמן משה פרג.
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 גרה בניו יורק ובין השנים 2005–2007 גרה בגרמניה. בעלת תואר ראשון מקופר-יוניון שבניו יורק (1993-1989) ותואר שני מבצלאל (1998-2000). פרג מרצה בשנקר משנת 2012.
פרג זכתה בפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2009, פרס שרת התרבות לאמן וידאו בכיר (2016) ובפרס רפפורט לאמנית ישראלית בכירה ב-2025.[1]
בינואר 2025 מונתה פרג לראשת בית הספר לאמנות רב תחומית של שנקר.[2]
עבודותיה מוצגות תדיר במרכזי אמנות בישראל וברחבי העולם, כולל מרכז פומפידו, פריז; MoMA PS1, ניו יורק; מכון KW לאמנות עכשווית, ברלין; מוזיאון ישראל, ירושלים; מוזיאון תל אביב לאמנות; והטייט מודרן, לונדון. היא השתתפה בפסטיבלים בינלאומיים שונים כמו הביאנלה בשנחאי, הביאנלה של סאו פאולו והביאנלה לאדריכלות בוונציה.
עבודות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודותיה מתאפיינות באמירה פוליטית. עבודת הווידאו "אברהם אברהם שרה שרה" עוקבת אחר היהודים והמוסלמים שמבקרים שצולמה במערת המכפלה.[3] הייא מתעניינת במקומות מקודשים, דתיים וחילוניים: במחסומים פיזיים ובגבולות סמויים מן העין; ובנקודות תצפית מצטלבות. פרג בוחנת את מעמדה המורכב כאמנית, שנוכחת במקום ונעדרת ממנו בו-זמנית. במהלך השנים עברה משיטת עבודה של צילום הסטטי לעבודות וידאו מורכבות.
בעבודה "סוביניר" (2005-2004) יצרה פרג סרט המתעד טיול של פליט מקונגו בתל אביב-יפו, תיעוד היוצר מעבר בין מקומות זרים ושפות שונות.
ב-"שבת 2008" תיעדה פרג את סגירת השכונות הדתיות בעיר ירושלים, כביטוי לאופן שבו משרטטים גבול בין קודש לחול. הווידאו מאיר את הריטואלים השבועיים שמקיימים בדבקות ילדים ובחורים חרדיים כל יום שישי לקראת שקיעת החמה. הם מושכים וגוררים בכוח את מחסומי המתכת המשטר
"המתופף" המאזכר את ציורו של אדואר מאנה מ-1866 "החלילן" (Le Fifre) מתעד נער צעיר, חבר בתזמורת הצופים של בית לחם, ותיפופו מלווה את המבקרים הנכנסים לתערוכה. בווידאו שהיה במקורו חלק מן המיצב "מעבר מנדטורי" (2013) ליוו קולות התיפוף עולי-רגל נוצרים לאתר הטבילה 'קסר אל יהוד' ("מצודת היהודים").
הזכות לנקות 2015 במשך כמעט חמש שנים ביקרה פרג בתוך כנסיית הקבר בירושלים, ושהתה בה ימים ולילות, מפתחת שגרה אמנותית, מעין ריטואל של התבוננות במאמינים: עולי-רגל, תיירים, אנשי כמורה ואנשי ניקיון. התוצאה היא מיצב וידאו רב-ערוצי, שכותרתו "הזכות לנקות" (2015), שהוצג בו זמנית במוזיאון רוז לאמנות שבאוניברסיטת ברנדייס שליד בוסטון ובבית טיכו המסונף למוזיאון ישראל, בירושלים[4][4] היסטוריונית האמננות גנית אנקורי תיארה את היצירה כשופכת אור על ריטואלים יום-יומיים סמויים מן העין, ועל פעולות של דבקות דתית המקדימות או מתרחשות במקביל לטקסים הדתיים הרשמיים שנערכים בארץ הקודש.[5]
"שבת 2008" ו"שמור בחיים" הן יצירות המתייחסות לזמן היסטורי חוזר ונשנה. הווידאו מתאר דפוס של חזרה של מעשה, ייצור חזרתי של אותו אנטי-עמל.[6]
לימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפקולטה לאמנות, אוניברסיטת חיפה
- שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, רמת גן
- בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- המרכז לאמנות ומדיה (ZKM), קרלסרוהה, גרמניה.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2000 - תוכנית שהות, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב
- 2003 - מלגת שהייה, קריית האומנים הבינלאומית - "הסיטה", פריז, צרפת
- 2006 - פרס עידוד היצירה, משרד המדע התרבות והספורט 2009 מלגת שהייה, מנזר רשולה, פריז, צרפת
- 2010 - קרן נתן גוטסדינר, הפרס לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2012 - פרס שרת התרבות והספורט, משרד התרבות והספורט
- 2016 - פרס אמנות הווידאו לאמן וידאו בכיר, משרד התרבות והספורט.
- 2025 - פרס רפפורט לאמנית בכירה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Roundabout - 2007 גלריה ברוורמן, תל אביב
- 2007 - 67 קידות, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה
- 2013 - כל זה יכול היה להיבנות במקום אחר, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב
- 2013 - הכל נשאר בבית, בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב
- 2013 - 67 קידות, המשכן לאמנות ע"ש חיים אתר, קיבוץ עין חרוד
- 2013 - תערוכת יחיד, הטריאנלה של איצ'י (Aaichi), איצ'י, יפן
- 2015 - 2016 - הזכות לנקות, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2015 - ישמעאלישמעאל, גלריה ברוורמן, תל אביב
- 2016 – אברהם אברהם ושרה שרה, בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן תל אביב.
- 2017 - This Red Red Stuff, KunstHalle Darmstadt, Germany.
הקרנות ותערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1998 – גלריית הסדנה לאמנות, יבנה
- 2001 – 20 עבודות וידאו, גלריה בצלאל, תל אביב
- 2005 – הלכות שכנים פרק ג, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון
- 2005 – "חלום וטראומה" בית תרבויות העולם, ברלין, גרמניה
- 2005 – ""Day labor המוזיאון לאמנות מודרנית MOMA - "שחר של אמנות ישראלית"
- 2005 – גלריה טוקיו, יפן
- 2006 – VAIA 2006" ", מבחר וידאו-ארט, אלקוי, ספרד
- 2006 – " אמנות הארץ 5, הווה עכשיו", תחנת הכוח רדינג, תל אביב
- 2007 – "הזוכים2006 : פרסי משרד המדע, התרבות והספורט לאמנות ועיצוב", מוזיאון פתח תקווה לאמנות
- 2007 – "שיעורי ריקוד", מרכז PROGR, ברן, שווייץ
- 2007 – "וידאו מרינה", וידאו ארט על הים בבת ים, טיילת בת ים
- 2007 – "לחם ושעשועים", אמנות הארץ 6, נמל יפו
- 2008 – "זמן אמת - אמנות בישראל 1998 – 2008", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2008 – VideoZone 4: הביאנלה הבינלאומית הרביעית לווידאו ארט, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב
- 2009 – קרן נתן גוטסדינר הפרס לאמנות ישראלית, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2009 – "לילה לבן", פריז 2009- "Re Construction" פסטיבל הסרטים הבינלאומי, ירושלים
- 2010 – "השקט שלפני הסערה", מרכז לאמנויות ווינזבוד, מוסקבה, רוסיה
- 2010 – "ביאנלה לסרטי אמנות", kw מכון לאמנות עכשווית, ברלין
- 2010 – "לסגור מרפסת", זומר, גלריה לאמנות עכשוית, תל אביב
- 2011 – Peka, "Aesthetikos" - המרכז לאמנות, מדע וטכנולוגיה, הטכניון, חיפה מד מדיה - בלחץ ישראלי מתון
- 2012 – "Ambiguous Being", קו 16 - גלריה קהילתית לאמנות עכשווית, נוה אליעזר, תל אביב
- 2012 – "נושאת מטוסים", הביתן הישראלי, הביאנלה הבינלאומית לארכיטקטורה, ונציה, איטליה
- 2013 – "תערוכת פרסי משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב 2012", מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט, אשדוד
- 2013 – "צילום וידאו עכשווי מישראל", מוזיאון האמנות ע"ש נויברגר, קמפוס פרצ'ס של אוניברסיטת ניו יורק סטייט, ניו יורק, ארצות הברית
- 2014 – "קופסה שחורה", פסטיבל הצילום הבינלאומי, ראשון לציון
- 2014 – "אי שקט: חדש באמנות עכשווית", מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2015 – מוזיאון תל אביב לאמנות מבקר בברלין, מרטין-גרופיוס-באו, ברלין, גרמניה
- 2016 – "חוזר ושב" המרכז העירוני לאמנות (NIMAC), ניקוסיה, קפריסין
- 2017 – "יריד ספרי אמן", ארטפורט, תל אביב
- 2017 – "ארוג ופרום: עבודות וידאו חדשות באוסף המוזיאון", מוזיאון תל אביב לאמנות - ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב
- 2018 – "Tap and Touch", גלריה ברוורמן, תל אביב קישורים חיצוניים אתר האמנית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נירה פרג
- יעל שנקר, הסיפור שאני רוצה לספר הוא הסיפור של המבט – שיחה עם נירה פרג, "תקריב" 12, יולי 2016
נעמה ריבה, נירה פרג: אחד הדברים שישראל מתמחה בהם הוא ייצור אויבים, באתר הארץ, 13 באפריל 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שגיא בן נון, נירה פרג ולהלי פרילינג זכו בפרס רפפורט לאמנות לשנת 2025, באתר וואלה, 9 בפברואר 2025
- ↑ יובל סער, מינויים חדשים בבית הספר לאמנות בשנקר: נירה פרג וגל וינשטיין, באתר "פורטפוליו", 16 בינואר 2025
- ↑
נעמה ריבה, נירה פרג ולהלי פרילינג הן זוכות פרס רפפורט לאמנות לשנת 2025, באתר הארץ, 9 בפברואר 2025 - 1 2 רעות ברנע, לנקות את הקדושה, באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2015
- ↑ גנית אנקורי, שסעים וטקסים מתוך קטלוג "הזכות לנקות", ירושלים: מוזיאון ישראל, 2016
- ↑ בוריס גרויס, בשיחה עם נירה בפרג, פעימת החזרה מתוך קטלוג "שמור בחיים", תל אביב: מוזיאון תל אביב, 2011
