נירית ירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נירית ירון
Nirit yaron10.jpg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, במאית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נירית ירון (נולדה ב-16 בנובמבר 1960) היא במאית, פזמונאית ותסריטאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979 נישאה למוזיקאי שלמה גרוניך, ממנו התגרשה ב-1989. ירון כתבה כמעט את כל תמלילי אלבומו "צמר גפן מתוק" (1982) ובהם "נואיבה" ו"עכשיו זה שנינו". כמו כן כתבה את תמלילי שיר השבוע בתוכנית זהו זה!, שהבולטים שבהם יצאו ב-1986 על גבי התקליט "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה".

ירון כתבה תסריטים לסדרת הנוער "לא כולל שירות", ביימה וכתבה את הסרט "סיפורי תל אביב" ועבדה כמלהקת בסרט "אבא גנוב 1" בבימויו של ינקול גולדווסר.

בן זוגה של ירון הוא הפרסומאי אודי פרידן. ביימה בין השאר את הפרסומת למשקה "תפוזינה" של משרד הפרסום ראובני-פרידן, פרסומת ל"נמס בכוס" ופרסומת למרק הנמס "רגע חם" של אסם. של ב-2004 נדחתה תביעת דיבה שהגישה עם פרידן נגד אתר וואלה! בעקבות כתבה ארסית בנושא זה.

אחותה, צפנת, הייתה נשואה למוזיקאי שם טוב לוי.

פילמוגרפיה כבמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרט בית (דוקומנטרי), 1984
  • ילדים ישראלים, 1984
  • ילדה גדולה, 1987, 46 דקות.
  • סיפורי תל אביב, 1992, 108 דקות (קרדיט משותף עם איילת מנחמי)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נירית ירון בוויקישיתוף
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.