לדלג לתוכן

ניר אביאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניר אביאלי
לידה 1966 (בן 60 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קלחים בנגב
ענף מדעי אנתרופולוגיה תרבותית, תעשיית התיירות, הסוציולגיה של המזון, הרגלי אכילה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מנחה לדוקטורט פרופ' אריק כהן (אנתרופולוג)
מעסיק אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בת זוג עירית לבית פנחסי
מספר ילדים 5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניר אביאלי (נולד ב-30 באוגוסט 1966) הוא פרופסור מן המניין לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אביאלי נולד בתל אביב לאביבה לבית פרנקל ולאליקום אביאלי. אמו הייתה מורה וספרנית ואביו אגרונום. לאביאלי יש שתי אחיות.

בילדותו המוקדמת, עד גיל 7, גדל באילת, מכיוון שאביו הדריך את החקלאים באזור הערבה. לאחר מכן עברה המשפחה להתגורר באָזוֹר ואביאל סיים את לימודיו בתיכון קוגל בחולון (1984). במקביל ללימודיו היה פעיל בתנועת הצופים העבריים, בשבט הצופים של אָזוֹר - שבט "השקמה". בני השכבה שלו, יחד עמו, הקימו בשנת 1980 את השבט.

שירת עם חבריו בגרעין נח"ל שנועד לקיבוץ מגל.

בשנים 1990-1993 למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ולימודים בין-תחומיים באוניברסיטת חיפה.

בשנים 1996-1998 למד לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 1998-2004 למד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו, שאותה הנחה האנתרופולוג אריק כהן,[1] הייתה אתנוגרפיה קולינרית של העיירה המרכז-ווייטנאמית הוי-אן ועסקה בזהות ושינוי דרך תצפית על מנהגי צריכת המזון של תושבי האזור.

בשנים 2004-2005 שהה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטה הלאומית של סינגפור.

ב-2006 היה בשנת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ואחריה התמנה למרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. בשנת 2011 קודם לדרגת מרצה בכיר, בשנת 2016 לפרופסור חבר ובשנת 2021 לפרופסור מן המניין. בשנים 2019-2021 כיהן כראש המחלקה.

בשנים 2016-2019 כיהן כנשיא של האגודה האנתרופולוגית הישראלית.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לעירית לבית פנחסי, גננת ואב לחמישה.

מתגורר במושב קלחים בנגב, שם הוא מטפח כרם של עצי זית ומפיק שמן זית.

אביאלי מתמקד במחקרו באנתרופולוגיה של אוכל, תיירות ופנאי ומתעניין במיוחד בתהליכי שינוי חברתי.

מחקריו האתנוגרפיים נערכו בווייטנאם, סינגפור, זנזיבר, יוון וישראל.

חוקר ומלמד בנושאים הבאים: תרבות חומרית וחזותית, יחסי אדם-חיה, בריאות וגוף, תיירות, הגירה ותנועה במרחב, אתניות ולאומיות, מגדר ומשפחה, חברה וסביבה, חקלאות ואוכל, תרבות הצריכה וכן שיטות מחקר באנתרופולוגיה.

במחקריו על היחסים שבין אוכל לכוח בחברה הישראלית הוא דן, בין היתר, בהגדרת המטבח הישראלי, בפנים הפוליטיים של החומוס, בתמורות שעבר חדר האוכל בקיבוץ, ביחסים המורכבים שבין האסירים הפלסטינים לחיילי צה"ל, כפי שהם באים לידי ביטוי במערכת האוכל בכלא צבאי ובתרבות המנגל הישראלית.

ספרים שכתב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Nir Avieli, Rice Talks: Food and Community in a Vietnamese Town, Bloomington: Indiana University Press, 2012
  • Nir Avieli, Food and Power: A Culinary Ethnography of Israel, Berkeley: University of California Press, 2018
  • ניר אביאלי, מדינה על האש: אוכל וכוח בישראל, רמת גן, אפיק - ספרות ישראלית, 2024

מבחר ממאמריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביאלי פרסם יותר מ-50 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים ערוכים וערך מספר גיליונות מיוחדים בכתבי עת אקדמיים. להלן מבחר מהם:

  • ניר אביאלי, "מהפכת הסוכר", בספר: יובל גלעד (עורך), מהפכות: נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו, האוניברסיטה המשודרת, בן שמן, מודן הוצאה לאור, 2017
  • ניר אביאלי, "להיות שם: תצפית משתתפת אתנוגרפית", בספר: דורית טובין, מיה לביא-אג'אי (עורכות), שיחות על מחקר איכותני, תל אביב, מכון מופ"ת, 2021

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניר אביאלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ ניר אביאלי, אתנוגרפיה קולינרית של זהות ושינוי בהוי-אן, מרכז ויטנאם (בהנחיית אריק כהן), ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2003