ניר חסון
 | |
| לידה |
15 בספטמבר 1975 (בן 50) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית (2026) |
| תקופת פעילות | מ-2001 |
| סוג כתב | כתב לענייני ירושלים, סביבה וארכאולוגיה |
| תחום | ירושלים, אקלים וארכאולוגיה |
| רשתות חברתיות | |
| טוויטר (X) | nirhasson |
  | |
ניר חסון (נולד ב-15 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי, כתב ירושלים, אקלים וארכאולוגיה בעיתון "הארץ".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסון יליד ירושלים, למד בגימנסיה העברית רחביה. בעל תואר בוגר ביחסים בינלאומיים וחטיבה בלימודי אפריקה, ותואר מוסמך בגאוגרפיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית. החל משנת 2020 תלמיד לתואר שלישי במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ועמית מחקר במכון טרומן. בפברואר 2026 הוענק לו תואר דוקטור, על עבודה בהנחיית הלל כהן ונופר אבני, שכותרתה: "תכנון, מרחבים א-פורמליים ומאבק: יצירת הנוף הבנוי בירושלים המזרחית 2020-1967".
בשנת 2001 החל לעבוד כעיתונאי במקומון הירושלמי "כל העיר" ככתב רווחה ובריאות. בשנת 2004 הצטרף לעיתון "הארץ" ככתב בדרום. בתפקידו זה סיקר את תוכנית ההתנתקות ופינוי היישובים מרצועת עזה. בהמשך היה כתב לענייני משפט בתל אביב וסגן ראש מערכת החדשות בעיתון.
החל משנת 2009 משמש ככתב ירושלים וארכאולוגיה בעיתון. משנת 2019 מסקר גם את תחום האקלים והסביבה.
נשוי לחוקרת הספרות מעין הראל ואב לשלושה.
עבודתו העיתונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מסיקור תוכנית ההתנתקות, פרסם כתבה שעסקה בקשיים בהעברת החקלאות מגוש קטיף,[1] וכן ריאיון עם ד"ר מיכאל פייגה לקראת ההתנתקות.[2]
בתפקידו ככתב ירושלים סיקר את הנעשה במזרח ירושלים ואת היחסים בין תושבי העיר הערבים והיהודים. בשנת 2017 יצא לאור ספרו אוּרְשַׁלִים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 2017-1967 בהוצאת ספרי עליית גג.[3] כמו כן, עסק במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, וכן ביחסי חילונים חרדים בעיר, העדות הנוצריות בעיר,[4] סיפורים מתחום הסביבה, התחבורה והמערכת העירונית ועוד.
חסון סיקר כמה מהמאבקים הציבוריים הגדולים בירושלים, בהם המאבק נגד ההתנחלות בשייח ג'ראח;[5] המאבק נגד הדרת נשים; המאבק נגד סגירת בריכת ירושלים; המאבק נגד דירות הרפאים;[6] המאבק של המסעדות בירושלים נגד הרבנות הראשית בנושא תעודות הכשרות; המאבק למען פארק עמק הצבאים[7] ועוד.
כתבותיו עוסקות גם בתחום שימור התרבות וסיפורים היסטוריים. סיקור גופים כמו רשות העתיקות, יד ושם, הספרייה הלאומית, האקדמיה ללשון העברית ועוד.
בחודש מאי 2010 פרסם כתבת תחקיר ארוכה בשלושה חלקים, "מוזיאון של אי-סובלנות", שעסקה בחפירת השלדים במוזיאון הסובלנות.[8] הכתבה פורסמה באינטרנט בשלושה חלקים והופעה בדפוס כמוסף נפרד. הכתבה עוסקת בסילוקן המהיר של עצמות נפטרים מוסלמים בבית הקברות המוסלמי הישן שהיה חלק מבית הקברות ממילא לצורך בניית מוזיאון הסבלנות.
באפריל 2011 פרסם כתבה בשם "ירושלים של מטה: סיפורה של העיר התת-קרקעית" על מערכת המנהרות התת-קרעית בעיר העתיקה בירושלים שנחפרה במשך עשרות שנים. כתבת תחקיר גדולה על הארכאולוג רוני רייך.[9]
בין השנים 2015-2012, כתב חסון בלוג באתר עיתון "הארץ", בשם "בלוג ירושלמי", העוסק בסיפורים על ירושלים.
באוגוסט 2019 חשף שלצורך צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" שתלו שוטרים רובה בביתו של תושב עיסאוויה.[10] החשיפה הובילה להסרת כל פרקי הסדרה מכלל פלטפורמות השידור.
לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 סיקר את המלחמה וליווה את קהילת קיבוץ ניר עוז.[11] החל מיולי 2024 מסקר חסון גם את המשבר ההומניטרי ברצועת עזה[12].
בשנת 2025 זכה בפרס סוקולוב לעיתונות הכתובה. הפרס הוענק לחסון "בשל כתיבתו המקצועית האמיצה המתאפיינת בחתירה לא מתפשרת לאמת, ועמידתו הנחושה על עיסוק בנושאים שאינם נוחים לרבים מאזרחי ישראל. חסון הוא אחד העיתונאים היחידים בישראל שבחר, בעקבות זוועות ה־7 באוקטובר, להפנות זרקור גם לגורלם של תושבי רצועת עזה, ולהציג את סבלה של האוכלוסייה האזרחית בעקבות המלחמה. הוא מעניק באופן שיטתי ומתמשך קול לאוכלוסייה שעיתונאים ברוב כלי התקשורת בישראל נמנעים מלעסוק בה".[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניר חסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- בלוג ירושלמי - הבלוג של ניר חסון, בעיתון הארץ
גיא רולניק, ניר חסון: "ישראל הליברלית הובסה. אני חרד לשלושת ילדי", באתר TheMarker, 17 ביולי 2025
מאמריו:
- מאמרי ניר חסון, באתר "הארץ"
- בין קטאנה לקליפורניה, באתר העין השביעית, 8 בדצמבר 2016
- ניר חסון וערן צדקיהו, "חצי תמונה של עיר חצויה", השילוח, 5, יולי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ למרות המאמצים: חקלאות גוש קטיף לא תשרוד 1 באוגוסט 2005
- ↑ ניר חסון, טראומה, מה פתאום טראומה?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005
- ↑ קראו בכותר - אורשלים : ישראלים ופלסטינים בירושלים, 2017-1967, באתר kotar.cet.ac.il
- ↑ ניר חסון, הסכסוך על המרתף מתחת לכנסיית הקבר, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2009
- ↑ ניר חסון, רבים ממובילי המאבק נגד מתנחלי שייח ג'ראח באים מרקע דתי, באתר הארץ, 29 ביוני 2010
- ↑ ניר חסון, לא רק כיכר השוק ריקה: כך הפכה רחביה לשכונת רפאים בירושלים, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2009
- ↑ ניר חסון, הפארק בעמק הצבאים בירושלים אושר, אבל בשביל הצבאים זה מאוחר, באתר הארץ, 8 ביולי 2009
- ↑ ניר חסון, שלב 1: השלדים שמתחת לבירה, באתר הארץ, 18 במאי 2010, ניר חסון, שלב 2: עדויות מהאתר הסודי, באתר הארץ, 18 במאי 2010, ניר חסון, שלב 3: התסבוכת המשפטית, באתר הארץ, 18 במאי 2010
- ↑ ניר חסון, האיש שמאיים על מעמדם של הורדוס וחזקיהו, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
- ↑
ניר חסון, שוטרים שתלו נשק בבית משפחה מעיסאוויה לצורך הסדרה "מחוז ירושלים" בכאן 11, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019 - ↑ ניר חסון, עשרה ימים אחרי הטבח בניר עוז, למשפחות שנקרעו קשה לדמיין עתיד, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2023
- ↑ ניר חסון, יניב קובוביץ ובר פלג, לוחמים מעידים: צה"ל יורה בכוונה לעבר עזתים ליד מרכזי הסיוע, באתר הארץ, 27 ביוני 2025
- ↑ ג'וש בריינר וניר חסון מ"הארץ" הם זוכי פרס סוקולוב לעיתונות כתובה, באתר וואלה, 7 בספטמבר 2025
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |