נישה איוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נישה איוב
נישה איוב בטקס קבלת אות האומץ הנשי הבינלאומי 2016
נישה איוב בטקס קבלת אות האומץ הנשי הבינלאומי 2016
לידה 5 באפריל 1979 (בת 40)
מלאקה, מלזיה
מדינה מלזיה
ידועה בשל פעילת זכויות טרנסג'נדרים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נישה איוב (5 באפריל 1979) היא פעילת לזכויות טרנסג'נדרים ממלזיה. היא ידועה בזכות בפעילותה למען זכויותיהם של טרנסג'נדרים שנרדפים בגלל חוקי השריעה ברחבי מלזיה. איוב היא מייסדת שותפה של קרן הקהילתית סיד (SEED Foundation) והארגון צדק לאחיות[1]. איוב היא האישה הטרנסג'נדרית הראשונה שזכתה באות האומץ הנשי הבינלאומי לשנת 2016[2].

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישה איוב נולדה במלאקה, מלזיה ב 5 באפריל 1979. היא ממוצא מעורב הודי-מלזי, מלאי (Malays) וציילוני. כשהייתה בת חמש, נהגה לרקוד מכוסה בצעיף לשירי בוליווד. איוב גדלה אצל משפחתה הנוצרית של אמה אחרי שאביה נפטר שהייתה בת שש. אמה התאלסמה. בגיל תשע היא השתתפה בתחרות תחפושות שהיא לבושה כבלרינה עם שמלה שחורה ופאה. אז היא הבינה שזוהי זהותה האמיתית[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כטרסג'נדרית החיה במדינה מוסלמית בה חוקי השריעה נאכפים, נישה איוב מתמודדת עם הטרדות והצקות קבועות. לגבר, על פי החוק המוסלמי, אסור ללבוש בגדי אישה, להתנהל כאישה או להופיע כאישה בציבור. הפרה זו דינה קנס של 1,000 רינגיט מלאזי (כ- 257$ אמריקאי) ומאסר לתקופה של שישה חודשים עד שנה. חוקי השריעה נאכפים על ידי מחלקות הדת האיסלמיות במדינה. בשנת 2000, איוב נאסרה למשך שלושה חודשים[4][5][6][7]. בזמן המאסר, בבית כלא לגברים, סוהרים ואסירים תקפו אותה מינית[5]. איוב סיפרה על מאסרה: "הם דרשו ממני להתפשט לפני כולם וצחקו עלי כיוון שהגוף שלי לא מתאים למה שגוף של גבר או אישה אמור להיות"[8].

אחרי שיחרורה מהכלא איוב החלה לפעול למען זכויות טרנסג'נדרים. היא מסבירה: "עכשיו אני יודעת מה הזכויות שלי ומבינה את החוק, שלא כמו שהייתי בת 20. הייתי מאוד נאייבית בנוגע לחוק במלאזיה ולא ידעתי איך להגן על עצמי. עכשיו אני מודעת לכל"[7]. היא ייסדה שני ארגונים קרן סייד וצדק לאחיות כדאי להביא לביטולי החוקים המפלים טרנסג'נדרים ולסייע לטרנסג'נדרים, עובדי תעשיית המין ואנשים החיים עם HIV[5]. איוב מסבירה את המשמעות של הזהות הטרנסג'נדרית עבורה: "אתם יכולים לגזור את שערי, אתם יכולים להפשיט אותי ואתם יכולים לקחת ממני את הכבוד שלי. אתם יכולים להרוג אותי. אבל אתם לא יכולים לקחת ממני את הזהות שלי כטרנסג'נדרי"[8].

בזכות הארגונים שהקימה איוב, חברי קהילה קיבלו ייעוץ, הכשרות תעסוקתיות, טיפלו בסוגיות הנוגעות לבריאות ולרווחה שלהם וקיבלו ייעוץ משפטי. הסיוע המשפטי, באמצעות צדק לאחיות, הביאה את בית המשפט הפדרלי לערעורים לקבוע כי חוק השריעה "מפלה ובלתי חוקתי"[5]. חבר בן שלושה שופטים קבעו פה אחד שחוק השריעה במדינת נגרי סמבילן מפלה ולא הצליח להכיר באתגרים של גברים שנולדו עם זהות מינית לא נורמטיבית. כן נכתב על ידי השופטים כי החוק מונע מטרנסג'נדרים את הזכות לחיות חיים הוגנים. השופט מוחמד הישאמודיון (Hishammuddin) מוחמד יונס אמר: "היחס משפיל, מעיק ולא אנושי"[4]. בעקבות פסיקת בית המשפט איוב אמרה: "זהו ניצחון לזכויות האדם. פסיקת בית משפט היא ציון דרך שנותן תקווה להבטחת הזכויות החוקתיות של נשים טרנסג'נדריות[7]. אולם ב-8 באוקטובר 2015, בית המשפט העיליון של מלזיה ביטל את הפסיקה[9].

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישה איוב מקבלת את אות האומץ הנשי הבינלאומי מג'ון קרי, מזכיר המדינה ה-58 של ארצות הברית

ב- 2015 איוב קיבלה את פרס אליסון דה פורגס (Alison Des Forges) של ארגון Human Rights Watch על פעילותה למען הקהילה הטרנסג'נדרים במלאזיה[5]. באותה השנה, היא גם קבלה את התואר גיבורת השנה ופרס מ- Asia LGBT Milestone Awards (ALMA)[10]. ב-2016 היא קיבלה את אות האומץ הנשי הבנלאומי והייתה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה שקבלה את האות[2].

ב- 2016 סן דיגו הכריזה על ה-5 באפריל כיום נישה יואב. בהכרזה, ראש עירית סן דייגו, קווין ל. פולקורנר, הסביר שנישה איוב ממשיכה להילחם לשוויון והגנה לכל הבני האדם במלאזיה ומחוצה לה[11]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Nisha Ayub's tough fight for transgender rights is ongoing - Star2.com". Star2.com (באנגלית). 22 באפריל 2016. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  2. ^ 2.0 2.1 "Malaysian activist Nisha Ayub is first transgender to win US Women of Courage award". בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  3. ^ 10 things about: Nisha Ayub, transgender activist | Malaysia | Malay Mail Online, ‏2016-04-24
  4. ^ 4.0 4.1 Press, Associated (7 בנובמבר 2014). "Malaysian court overturns law that banned cross-dressing". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 "Nisha Ayub, Malaysia". Human Rights Watch. 10 באוגוסט 2015. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  6. ^ Nisha Ayub from Justice for Sisters, ABC News, ‏2014-05-15 (בAustralian English)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Sen Lam, Malaysian transgender women take their fight to court, Gender Identitywatch, 15 May 2014
  8. ^ 8.0 8.1 Colin Stewart, Video: Malaysian prison turned her into a trans activist, 76 CRIMES, ‏2015-01-29
  9. ^ "Malaysia court upholds ban on cross dressing by transgender Muslims". Reuters. 8 באוקטובר 2016. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  10. ^ "Asia LGBT Milestone Awards winners named". Gay Star News (באנגלית). 16 באפריל 2015. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017. 
  11. ^ "April 5 is ‘Nisha Ayub Day’ in San Diego". 6 באפריל 2016. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017.