ניתוח התנהגות יישומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (אוקטובר 2022)

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (אוקטובר 2022)

ניתוח התנהגות יישומי (ABA, ראשי תיבות של Applied Behavior Analysis), היא גישה טיפולית מבוססת-ראיות הנשענת על תאוריית הלמידה הביהביוריסטית. מטרת הגישה היא פתרון בעיות התנהגותיות על ידי תמרון ובחינה של הגורמים הסביבתיים המשפיעים על האדם.

הגישה משלבת אלמנטים של טיפול פסיכותרפי, עבודה סוציאלית וחינוך. הטיפול מניח שהתנהגויות בעייתיות וחלק מסוים מההפרעות הנפשיות הן דפוסי התנהגות - או הרגלים - לא יעילים שנרכשו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי התנהגות אלה תוך שימוש בעקרונות התנהגותיים, כהתניה קלאסית והתניה אופרנטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ביהביוריזם

המקורות של ניתוח ההתנהגות היישומי נמצאים בתחילת שנות ה-20 בעבודותיהם של החוקרים איוואן פבלוב, ג'ון ווטסון, ב. פ. סקינר. מחקריהם תרמו להיווצרות הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה אשר טוענת שניתן לחקור את התנהגות האדם בשיטות אמפיריות מדעיות. בשנת 1938 סקינר גיבש[1] את תאוריית ההתניה האופרנטית שמתארת את האופן שבו ההתנהגות שלנו משתנת על ידי השפעות סביבתיות. התאוריה ידועה גם בתור "פרסים ועונשים". אם התנהגות מובילה לתוצאה חיוביות, אז התדירות של ההתנהגות הזו בעתיד עולה, אם ההתנהגות מובילה לתוצאה שלילית, אז התדירות שלה יורדת.

רוב המחקרים של סקינר בהתניה האופרנטית נוסו על בעלי חיים, בעיקר על חולדות ויונים. רק בשנת 1949 נעשה ניסיון ראשון לחקר התנהגות אופרנטית בבני אדם. פסיכולוג אמריקאי בשם פול פולר פרסם עבודת מחקר על יישום של טכניקות חיזוק חיובי בניסיון ללמד נער עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה להניע את ידיו.[2] הרופאים טענו שהנער לעולם לא יוכל לנוע באופן פעיל, אך פולר השתמש במזרק עם חלב מתוק בתור חיזוק חיובי בכל פעם שהנער הרים את ידיו. הנער התחיל להרים את ידיו בתדירות גבוהה יותר.

בוא זמנית התפתחו גישות התנהגותיות טיפוליות בתחום הפסיכותרפיה. ב-1953 סקינר פרסם את ספרו "מדע והתנהגות אנושית" מה שיצר את הבסיס התאורטי של הטיפול ההתנהגותי. חוקרים כגון ג'וזף וולף, פרד ס. קלר [[[:en:Fred_S._Keller|אנ']]] תרמו להתפתחות שיטות טיפוליות חדשות מה שבסופו של דבר הוביל להתפתחות גישות כגון CBT ו-BA [[[:en:Behavioral_activation|אנ']]].

בשנת 1959 פורסם המאמר הראשון "האחות הפסיכיאטרית כמהנדסת התנהגות"[3] לפי העקרונות המודרניים של ה-ABA. המאמר מתאר שני מנתחי התנהגות שלימדו אחות בבית חולים פסיכיאטרי להתנהל עם התנהגויות בעייתיות של המטופלים. הפסיכיאטרים חשבו שאותם המטופלים זקוקים למתן רב של תרופות, להיות בבידוד, לקבל טיפול פסיכולוגי, אבל מה שהחוקרים גילו הוא שהרבה מההתנהגות הפסיכוטית של המטופלים הייתה מחוזקת. הם שמו לב שפעמים רבות מתי שהמטופלים התנהגו או דיברו באופן מוזר הם היו מקבלים כל מיני דברים ותשומת לב ובכך הוכיחו שחלק מן ההתנהגות הפסיכותית הייתה תחת שליטה של חיזוק חיובי שניתן על ידי האחיות.

בשנת 1968 שלושה חוקרים (דונלד באייר, מונטרוס וולף וטוד ריסלי) פרסמו מאמר שגיבש וייסד באופן רשמי את גישת ניתוח ההתנהגות היישומי, אשר נחשב עד היום לתיאור העיקרי של ה-ABA.[4]

לראשונה התחום התפרסם בשנת 1993, כאשר קתרין מאוריס פרסמה את סיפורה האישי[5] עם שני ילדיה בעלי האוטיזם. בספר היא מתארת את התסכול שעברה עם פסיכיאטרים, פסיכולוגים ועוד אשר טענו שצריך לשלוח את ילדיה לממסד, ואת האופן שבו היא גילתה על שיטת ה-ABA ועל המחקרים של איבר לובאס אשר עזרו לה לטפל בילדיה.

העקרונות של הטיפול ההתנהגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יישומיות - זוהי המילה שמהווה את מטרת השיטה. שיפור התנהגויות בעלות ערך חברתי, על מנת לשפר את רמת החיים של הקליינט או המטופל.
  • התנהגותיות - ניתוח ההתנהגות היישומי מתמקד על התנהגות, לא על תהליכים נפשיים או על תיאורים של התנהגויות.
  • אנליטיות - הגישה מתמקדת על ניתוח של התנהגות: חיפוש קשר תפקודי בין משתנים בלתי תלויים (תנאי מוטיבציה, חיזוקים, ענישות, גירויים מבחינים) ומשתנה תלוי (התנהגויות) באמצעות שיטה מדעית.
  • טכנולוגיות - תוכנית התערבות התנהגותית צריכה להיות ברורה ומובנת, כך שכל מנתח התנהגות יוכל לשחזר אותה ולהגיע לתוצאות זהות. כך ג'ון קופר מתאר את המנגנון לבדיקה טכנולוגית: "תנו למנתח התנהגות מוסמך לקרוא בריכוז את התיאור של הפרוצדורות ואז לשחזר אותם. אם הוא עושה טעויות, מוסיף צעדים מיותרים או מפספס דברים, שואל שאלות כדי לבדוק בוודאות מה שקרא, אז התיאור לא מספיק טכנולוגי וזקוק לשדרוג."[4]
  • קונספטואליות - השיטות בהם משתמשים בניתוח ההתנהגות היישומי צריכות להיות מאוחדות תחת עקרונות תאורטיים משותפים.
  • אפקטיביות - כאשר משתמשים בשיטות ההתנהגותיות בשביל שינוי של ההתנהגות, תמיד עוקבים אחר התוצאות. המדד לאפקטיביות נמצא בשינויים ההתנהגותיים והחברתיים שהתרחשו ולא בערך התאורטי של המשתנה.
  • כלליות - השינויים שהתרחשו בהתנהגות לאחר הטיפול צריכים להיות עמידים, ולהתפשט לסוגים אחרים של התנהגות. ניתוח התנהגות בוחן את הקשר בין הנסיבות, התנהגות, תגובה. כלומר, איך התנהגות בנסיבות מסוימות מחוזקת או לחלופין בנסיבות מסוימות מוענשת ונכחדת (ABC-anteceden, behaviort, consequence).[6]

ניתוח ההתנהגות היישומי משתמש גם בניסויים על מנת למצוא את המשתנים אשר אחראים על שינוי ההתנהגות.[4]

עקרונות התנהגותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת המידה בניתוח ההתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת המידה היא הסתברות של הופעת אופרנט. את ההתנהגות מנתחים ברצף תלת שלבי: האירוע המקדים שגרם להתנהגות (תנאי מוטיבציה, גירוי מבחין), ההתנהגות עצמה (מה שהאדם אמר או עשה), והתוצאות של ההתנהגות (חיזוקים, ענישות והכחדות).

ניתוח פונקציונלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדע ההתנהגות הביהביוריסטי ההתנהגות נחשבת כפונקציה של הסביבה. בניתוח הפונקציונלי מחפשים וחוקרים את הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים (השפעות הסביבה) למשתנים התלויים (התנהגות האדם).[7]

רפלקסים בלתי מותנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בריא נולד בדרך כלל עם אוסף רפלקסים הקשורים לאיברים שונים בגוף. דוגמאות - אצל תינוק: מציצה, בכי, הזזת ידיים ורגליים. רפלקסים אחרים - אור (גירוי) שגורם להתכווצות האישון (תגובה), מיץ לימון (גירוי) שגורם להפרשת רוק (תגובה), מכה עם פטיש בברך (גירוי) שגורמת להתכווצות שרירי הרגל (תגובה), טמפרטורה גבוה (גירוי) שגורמת להזעה (תגובה) וכו'.

התנהגות תגובתית (רספונדנטית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפלקסים בלתי מותנים מתארים בדרך כלל התנהגות יותר פרמיטיבית של האדם, שקשורה באופן ישיר לפיזיולוגיה ולאנטומיה של הגוף. רפלקסים בלתי מותנים קשורים לרוב לשרירים החלקים של הגוף ולבלוטות מסוימת, אך יכולים גם לערב את השרירים המחוספסים של השלד.

ישנו עוד סוג של רפלקסים - רפלקסים מותנים. זהו סוג של התנהגות נלמדת, בה גירויי שלא עורר בעבר תגובה משמעותית כלשהי של האורגניזם (גירוי נייטרלי), מתחיל לגרום לאורגניזם להגיב בעתיד, כפי שהגיב לגירויי בלתי מותנה לאחר תהליך של התניות. דוגמה: רפלקס בלתי מותנה, ששייך לאוסף הרפלקסים המולד של האדם - אוכל (גירוי בלתי מותנה) הפרשת רוק (תגובה בלתי מותנת). כעת אם נוסיף אלמנט נוסף למשוואה, לדוגמה, צליל של פעמון (גירוי נייטרלי), ונתחיל להציג אותו לאורגניזם בו זמנית עם אוכל, בעתיד האורגניזם יתחיל להפריש רוק רק לצליל הפעמון, ללא הימצאות אוכל בקרבתו. תהליך זה ידוע בתור ההתניה הרספונדטית (קלאסית, פבלובית).

התניה הרספונדטית - כאשר קיים רפלקס עם כוח מסוים, אנחנו יכולים לקשר אליו גירוי נייטרלי, שבעבר לא גרם לתגובה משמעותית, ובכך ליצור רפלקס חדש עם גירוי חדש ותגובה קיימת.

הכחדה הרספונדטית - כאשר הגירוי הנייטרלי גורם להתרחשות הרפלקס המותנה ללא הגירוי הבלתי מותנה, כוחו של הרפלקס המותנה יורד עם הזמן, עד שהגירויי הנייטרלי כבר לא מעורר את התגובה הבלתי מותנת.

התנהגות אופרנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח ההתנהגות היישומי מתעסק בהתנהגות המורכבת של האורגניזם כשלם. עיקר התחום זוהי התנהגות, שמשפיעה על הסביבה, משתנת ומעוצבת על ידי תוצאותיה.

  • התניה האופרנטית - אם לאחר אופרנט מופיע חיזוק חיובי, תדירות ההופעה שלו תעלה בעתיד. אדם שלוחץ על כפתור ומדליק את המחשב, ירבה לעשות זאת בעתיד כל עוד ההתנהגות (לחיצה על כפתור) תוביל לתוצאה מחזקת (הדלקת המחשב). גירוי נחשב למחזק אם הוא מגביר את ההתנהגות. כך למשל, אדם מאוד שבע לא יאכל אוכל שיגישו לו, ואף ימנע ממנו. במצב כזה האוכל מאבד את הפונקציה שלו כמחזק חיובי.
  • הכחדה האופרנטית - כאשר החיזוק החיובי לא מופיע לאחר אופרנט שחוזק בעבר, תדירות התנהגותו יורדת בעתיד. אם לחיצה על כפתור אינה מובילה להדלקת המחשב, זה יכול להוביל לתגובה אמוציונלית, ואדם יתעצבן, אך בהמשך הוא יפסיק לנסות להדליק את המחשב.
  • התניה אופרנטית עם חיזוק שלילי - כאשר האדם נמצא תחת תנאים אברסיביים (גירוי או תנאים נחשבים כאברסיביים, אם הם גורמים לאדם לברוח או להימנע מהם), כל התנהגות שגורמת לאדם לצאת מהתנאים הללו תהיה מחוזקת ותופיע שוב בעתיד בתנאים דומים. גירוי נחשב למחזק שלילי אם הסרתו מגבירה את ההתנהגות. אדם שנמצא בחדר מאוד חם (תנאים אברסיביים) ירצה להדליק מזגן (התנהגות אברסיבית), אם המזגן יפעיל קור (חיזוק שלילי), האדם יעשה את אותה פעולה בעתיד בתנאים דומים.
  • ענישה - אם לאחר הופעת האופרנט מופיע גירוי אברסיבי, תדירות ההתנהגות בעתיד יורדת. אם לחיצה על כפתור מסוים מובילה למכת חשמל, סביר להניח שלא נלחץ עליו יותר.
  • גירויים מחזקים מותנים - בעזרת ההתניה הרספונדטית נוכל לקשר בין החיזוק החיובי לבין גירוי נייטרלי. כסף, כשלעצמו, אינו בעל יכולת לחזק התנהגות, אבל כל עוד הכסף מקושר לגירויים כמו מזון, שתייה, קורת גג, הכסף יקנה את הכוח לחזק התנהגות שמחוללת אותו.

עיצוב ושימור ההתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיזוק דיפרנציאלי - חיזוק הדרגתי ובודד של אופרנט כלשהו במטרה להתקדם להתנהגות היעד שאותה אנו נרצה ללמד.

שגרות של חיזוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שידוע, התנהגות שלא מחוזקת מתחילה להיכחד. לכן, אם ברצונינו לשמר התנהגות, יש ליצור שגרה של חיזוקים.

  • לוח חיזוקים רציף - כאשר אדם מבצע התנהגות, הוא מקבל חיזוק. זהו השלב הראשוני בהקניה של התנהגות.
  • שגרה של חיזוקים באינטרבל קבוע - כאשר האדם הותנה לבצע התנהגות כלשהי, כעת נוכל לתת לו חיזוק, רק לאחר פרק זמן מסוים. דוגמה לכך - שכר שעתי, או שכר חודשי (אך בדוגמה זו החיזוק מגיע לא רק בגלל משתנה כגון זמן, אלא גם בגלל כמות מסוימת של תגובות. אם החיזוק מופיע רק בגלל משתנה כגון זמן התוצאה יכולה להיות חיזוק טפל).
  • שגרה של חיזוקים עם יחס קבוע - האדם מקבל חיזוק רק לאחר ביצוע של כמות מסוימת של תגובות. בתנאי מעבדה, יונה יכולה לבצע 10 תגובות של נקישה עם המקור בכפתור ולקבל חיזוק. גם הסוג הזה של השגרה מתאר את המשכורת והתשלום השעתי שלנו.
  • שגרה של חיזוקים עם יחס משתנה - כנראה סוג השגרה האפקטיבית ביותר לשימור התנהגות. כאן האדם מקבל חיזוק בזמנים משתנים שלא תלויים לכלום ולכן ההתנהגות מאוד מתחזקת. דוגמאות טובות הן הימורים, או לדוגמה פרס כספי.
  • שגרה של חיזוקים עם אינטרבל משתנה - בסוג הזה האדם מקבל חיזוק כאשר עוברת כמות לא קבועה של זמן.

הסביבה השולטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גירוי מבחין (דיסקרימינטיבי) - זהו גירוי אשר גורם לאדם "להבין" שכרגע ההתנהגות שהוא יבצע הולכת להוביל לחיזוק (וזה מתרחש עקב התניה אופרנטית שעוצבה בעבר). לדוגמה, כאשר מצלצל הטלפון (גירוי מבחין), זה מעלה את ההסתברות שתופיע ההתנהגות של לענות ולקבל חיזוקים מילוליים מהאדם השני בקו.
  • הכללה (חוק האינדוקציה) - כאשר משתנה כוח של רפלקס מסוים, משתנה גם הכוח של רפלקסים עם אפיונים דומים. לדוגמה, אם היונה הותנתה להקיש על כפתור בצבע אדום בצורה עגולה, קיימת גם תדירות יותר נמוכה שהיא תקיש על כפתורים אדומים בצורה מרובעת, או כפתורים יותר קטנים או גדולים.
  • היווצרות השרשראות - כאשר מתרחש רפלקס של התנהגות תגובתית, או כאשר מתרחשת התנהגות אופרנטית, זה יכול להוביל לתנאים חדשים של הסביבה שהם יהיו גירויים של רפלקסים אחרים. לדוגמה, צליל מאחור יכול לגרום לנו לסובב את הראש לכיוונו, וכאשר אנחנו נסובב את הראש, יופיעו עוד גירויים שיגרמו להיווצרות של עוד התנהגויות.
  • אבסטרקציה - כאשר יונה מותנת להקיש כפתור אדום בצורה עגולה, ונוצר תהליך של אינדוקציה, אנחנו יכולים להתנות את היונה להקיש רק על כפתורים אדומים עגולים. אנחנו נשים מולה כפתורים אדומים עם מסגרות שונות ונחזק אותה רק כאשר מקישה על כפתור בצורה עגולה.

חסך ורוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה הם מצבים שונים שבהם מתחזקת או נחלשת התנהגות כלשהי. לדוגמה, בן אדם לא שתה זמן רב, אז כל סוגי ההתנהגות שקשורים להשגת שתייה ולתהליך השתייה מתחזקות. אותו דבר כלפי אוכל. ההסבר הביולוגי של מצבים אלה הוא מובן מאליו, אך בניתוח ההתנהגות מסתכלים עליו אחרת. המושג "תמריץ" או "דרייב" לא מסמן מצב פיזיולוגי של הגוף, או מצב תודעתי וכו' אלה מסמן מצב שבוא רפלקסים מסוימים מתחזקים. אפשר לומר שקיימות שני קצוות בין חסך לרוויה, אך המצב עצמו אינו סיבה של התנהגות שמופיע, אלא התוצאה של השפעות גורמים שונים מהסביבה החיצונית. האדם לא תמיד אוכל רק כאשר מרגיש כיווץ בקיבה. אדם לא תמיד שותה כי הוא על סף עילפון. ישנם סוגים שונים של דרייבים שהסיפוק ביניהם משתנה. לדוגמה ארוחה גדולה יכולה להוריד למצב אפסי את כוח הרפלקסים שקשורים לאכילה לכמה שעות. והתנהגות מינית אחת מספיקה כדי להוריד את כוח הרפלקסים שקשורים למין למשך כמה שעות או יותר.

כאשר אדם מבצע פעילות גופנית (למשל, ריצה), הוא יוצר בגוף שלו מצב של "חסך" לשתייה. שני המשתנים שהשפיעו על התמריץ לשתייה הם - פעילות גופנית, פרק זמן מסוים שבו הגוף לא קיבל נוזלים, אקלים, וכו'.

הרגשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניתוח ביהביוריסטי הרגשות הן אירועים פנימיים הנלווים להתנהגות. הרגשות אינן בעלות תפקיד סיבתי בהתנהגות.

התנהגות מילולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקינר הציג את השפה והדיבור גם כסוג של התנהגות. הוא טען שזוהי התנהגות שיכולה להתפתח רק בחברה בין קבוצות של בני אדם. את ההתנהגות המילולית הוא הגדיר באופן הבא: זוהי התנהגות של דובר, אשר מחוזקת על ידי שינוי התנהגותו של המאזין. לדוגמה, אדם יכול לקחת בעצמו כוס מים ולקבל חיזוק, או שהוא יכול לבקש מחברו "תביא לי, בבקשה, כוס מים". דרך ההתנהגות המילולית האדם שולט על סביבתו דרך אנשים אחרים.

האופרנטים הורבאליים העיקריים על פי סקינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טאקט - קריאת פריטים בשמות, אזכור של עצמים (שמות עצם), אפיונים של עצמים (שמות תואר), פעולות (פעלים). האופרנט של הטאקט נשלט על ידי גירוי מבחין לא מילולי (לדוגמה, צעצוע של משאית), ועל ידי חיזוקים מותנים מוכללים (לדוגמה, האמא משבחת את בנה, על כך שקרא לצעצוע של משאית "משאית").
  • מאנד - אלו הן תגובות של בקשה, או ציווי, אשר נשלטות על ידי תנאי מוטיבציה וחיזוקים ספציפיים. לדוגמה, הילד מרגיש רעב (תנאי מוטיבציה, אירוע מקדים), הוא אומר לאימו "אוכל" (תגובת מאנד), האמא מאכילה אותו (חיזוק).
  • אינטראורבליות - תגובה מילולית של אדם כלפי תגובה מילולית של אדם אחר, לדוגמה לענות על שאלות.
  • תגובת-הד - תגובה מילולית, בה האדם מחקה אדם אחר. ילד שחוזר אחרי אימו ואומר "משאית", לאחר שהיא ביקשה מימנו לחזור אחריה. ילד שמרים את הקוביה ומניח על קובייה אחרת, לאחר שהאמא בקשה ממנו לחזור אחריה והראתה לו את הפעולות הללו.
  • טרנסקריפציה - כאשר אדם כותב מילים אשר הוא שומע או רואה.
  • קריאה - כאשר אדם מקריא מילים אשר הוא רואה.

ניתוח התנהגות יישומי ואוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בשיטת ניתוח ההתנהגות היישומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתוח ההתנהגות מסוימת של הילד יכולה להיות מוסברת בעזרת שלושה שלבים:

  • גירוי דיסקרימינטיבי - הוראה מילולית או הנחיה לגבי ההתנהגות שהילד מתבקש לבצע.
  • תגובה - ההתנהגות או חוסר ההתנהגות של הילד.
  • תוצאה - תגובת המטפל.

תגובות המטפל הן חיזוקים על פי עקרון ההתניה האופרנטית. מטרת החיזוקים הוא להגביר הישנות של התנהגות מסוימת אותה אנו רוצים לעודד. בתחילת התהליך החיזוק הוא מלא (לאחר כל תגובה רצויה) ובאופן מיידי. בהמשך התהליך ניתנים חיזוקים חלקיים בשכיחות יורדת ובמרווחי זמן גדלים לאחר ההתנהגות עצמה. את החיזוקים עצמם מתאימים לכל ילד.

לדוגמה, ילד שמגיב לגירוי באופן הרצוי מקבל חיזוק חיובי כגון ממתק אהוב, צעצוע אהוב וכן חיזוק מילולי: "כל הכבוד! יופי!" וכך גוברת ההסתברות שההתנהגות תחזור על עצמה. חיזוק שלילי הוא סילוק גירוי שאינו נעים, לדוגמה, המטפל מדליק מוזיקה בעצמה גבוה שאינה נעימה לילד, ורק כאשר הילד מבקש לכבותה (שזו ההתנהגות הרצויה), המטפל יעשה זאת.

בהסתמך על גישה זו, שיטת ABA מתייחסת לתסמונות הספקטרום האוטיסטי כבעלי מקור נוירולוגי, ויחד עם זאת באה על מנת לקדם ולשנות את המצב בו המטופל נמצא באמצעות עקרונות של עיצוב התנהגות.

הספקטרום האוטיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הספקטרום האוטיסטי

הספקטרום האוטיסטי או הקשת האוטיסטית, הוא מונח המתייחס לכלל מצבי הלקות שיש להם מכנה משותף של תסמונות המתאפיינות בחסרים מתמשכים ובולטים במספר תחומים:

  • חסכים בשפה (בדיבור ובהבנה) וחסכים בתקשורת לא שפתית (בהבעות פנים, ביצירת קשר עין, בהבנת מצבים חברתיים, ועוד)
  • חסכים בגמישות מחשבתית והתנהגותית וקשיים בוויסות חושי
  • נסיגה תפקודית בין גיל שנה וחצי לבין גיל שלוש בחלק נכבד מהמקרים
  • קואורדינציית ידיים לקויה

ילדים עם התפתחות תקינה לומדים מהסביבה ללא התערבות, ובאופן ספונטני. הסביבה הטבעית מספקת תנאים נכונים ללמידת שפה ויכולות חברתיות. לעומתם, ילדים בספקטרום האוטיסטי נחשפים למגוון דל של גירויים שאופיים לפעמים סטריאוטיפי וחזרתי. עבודה אינטנסיבית ומתמשכת, חושפת בפני הילד מגוון עשיר של גירויים, ומגדילה את הסיכוי לרכוש התנהגויות נאותות.

כאשר האבחון נעשה מוקדם, ניתן להתערב ולהעניק טיפול יעיל יותר. התערבות בגיל צעיר, משפרת את ההתפתחות הכללית, מפחיתה התנהגויות חריגות ומשפרת את הפרוגנוזה. על אף, שהתערבות בגיל מוקדם עדיפה, ההתערבות יעילה לשיפור התפקוד בכל גיל. בטיפול ההתנהגותי, קיימת הסתכלות אינדיבידואלית על הילד, בוחנים אלו התנהגויות חסרות, כגון: משחק, כישורי חיים, שפה. כמו כן, בוחנים אלו התנהגויות לא רצויות, כגון: גרייה עצמית, אגרסיביות ועוד. בטיפול מתמקדים לרוב, בפיתוח השפה והתקשורת, מיומנויות מוטוריות, עצמאות, כישורים חברתיים, מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות יומיומיות.

טיפול בשיטת ABA כולל בניית תוכנית טיפולית פרטנית ברורה ואינטנסיבית למטופל, בה הוא לומד התנהגויות חדשות או מגביר התנהגויות רצויות, ובמקביל הוא לומד להפחית התנהגויות לא רצויות. התוכנית נבנית על ידי מנחה ABA שהוסמך לכך, ומועברת על ידי מטפלים בהנחיית המנחה. במקביל נדרשת מעורבות גבוהה של ההורים וגורמים אחרים בסביבתו הקרובה של הילד המטופל, שמודרכים גם הם לפעול לפי כללי התוכנית. לרוב מתקיים הטיפול בתחילת התהליך בביתו של הילד, המהווה עבורו סביבה טבעית ומקום בטוח ללמידה.

תוכנית הטיפול מותאמת באופן אישי לכל ילד על פי צרכיו ויכולותיו. המטרה היא לשפר את מיומנויותיו של הילד. אופן הלימוד מבוסס על פירוק המטרה למרכיביה ולמידתה באופן הדרגתי ופרטני. כל צעד נלמד באופן חוזר עם הוראה מתאימה, עד שהילד מפנים ומבצע זאת בקלות, באופן עצמאי. החשיפה היא לכמות מידע קטנה בכל פעם, כאשר התגובה המצופה מהילד מוגדרת. תגובות הילד נרשמות ומוערכות ביחס להגדרות וקריטריונים ספציפיים ואובייקטיביים. רישום תגובות הילד, מאפשר מעקב על התקדמותו של הילד ובניית המשך תוכנית הלימוד האישית.

הגישה מובנית ויורדת לפרטים הקטנים ביותר, כגון, באילו מילים להשתמש, מהם הרמזים שיש לתת ובאילו מצבים, מספר השניות שיש להמתין בין הוראה להוראה וכדומה. התוכנית נקבעת על ידי מנחה התוכנית ומותאמת לילד. באופן הדרגתי מועברת השליטה על תוכני הלימוד וסדרי העבודה לילד. העברת השליטה לילד נכונה גם למטרות ומיוניות ספציפיות וגם שבהמשך הילד/נער/מבוגר יוכל לקבוע את תוכני המפגש כולו ולבחור על מה ירצה לעבוד.

הצוות שעובד עם הילד מורכב ממנחה בעל/ת הסמכה לעבודה ולבניית תוכנית ABA ובדרך כלל כמה מטפלים/ות. מנחה זה לרוב נפגש עם הצוות הטיפולי אחד לשבועיים ובפגישה הצוות עובר על התוכנית הטיפולית, על ההתקדמות בתוכניות, מקדם תוכניות, ומכין תוכניות חדשות. המטפלים אשר נמצאים עם הילד רוב השעות הן מרקע מגוון. ישנם המון סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה ועוד אנשים בעלי מכוונות טיפולית. התחלופה של המטפלים יכולה להיות גובהה ולרוב המנחה היא הדמות אשר מלווה את הילד לאורך שנים רבות. ההדרכה לאופן העבודה ב-ABA יכול להינתן גם על ידי הצוות העובד עם הילד ועל ידי המנחה, גם לאנשים ללא רקע בשיטה. ישנה הנחה כי מטפל שבא לעבוד עם ילד אוטיסט יתחייב לשנה עבודה לפחות על מנת שיוכל ללמוד ולתרום לילד בעבודתו לאחר מכן. באופן כללי העסקה של צוות טיפולי מעין זה כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות.

מנתח התנהגות הוא איש מקצוע בעל תואר ראשון, שסיים לימודי תעודה באחד המוסדות המקנים תעודת מנתח התנהגות. נכון להיום, קיימים מספר מוסדות ללימודי ניתוח התנהגות יישומי: המכללה האקדמית בוינגיט, אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים, האוניברסיטה העברית, מכללת אורנים, המכללה האקדמית כנרת, המכללה האקדמית בית ברל, המכללה האקדמית לחינות ע"ש דוד ילין.

במהלך השנים האחרונות נעשית פעילות משמעותית במסגרת ארגוני ניתוח התנהגות בישראל במטרה לקדם הכרה במקצוע והסדרה חוקית של ניתוח התנהגות בישראל.

מאחר שאין עדיין הסמכה מוסדרת ומוכרת בישראל לתחום ניתוח התנהגות, ישנם מנתחי התנהגות שבנוסף לתעודה עוברים מבחני הסמכה של הבורד האמריקאי לניתוח התנהגות.

בישראל שני ארגונים למנתחי התנהגות:

  • הארגון הישראלי למנתחי התנהגות מוסמכים בישראל נקרא מנת"ה, וניתן למצוא בו את רשימת מנתחי ההתנהגות הישראלים מוסמכי הבורד, בנוסף למידע מועיל בנושא ניתוח התנהגות.
  • ארגון היל"ה - העמותה הישראלית לניתוח התנהגות.

סביבת העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, סביבת העבודה תהייה בביתו של הילד בשעות אחר הצהריים לאחר בית הספר, לרוב הטרפיסט גם נוכח עם הילד בבית הספר בתור סייע/משלב. בהמשך סביבת העבודה יכולה להשתנות בהתאם לנושאים שעליהם רוצים לעבוד. כדוגמת חדר כושר, סופר ועוד.

בשלב הראשוני של הלימוד, הוא נעשה בתנאים מובנים. סביבת הטיפול קבועה ומוכרת לילד ובכך מקילה על הלימוד. רק תוכני הלימוד משתנים. העבודה נעשית ליד שולחן, ללא גירויים העלולים להסיח את דעתו של הילד, תוך מדידת ההתקדמות קבועה וברורה, ובשימוש מתוכנן של חיזוקים. בהמשך, העבודה נעשית בסביבה אחרת, שאינה מובנת. זאת בעצם ההכללה, כלומר לקיחת מיומנות שנלמדו בסביבה נטראלית יחסית (כדוגמת השולחן) ולאחר שמיונות זאת מושגת באופן זה מרחיבים את ביצוע המיומנות למצבים אחרים. לדוגמה ניתן לחשוב על קניות בסופר והתקשורת עם המוכר/ת. בתחילה תעשה עבודה אל מול הטרפיסט בבית שתדמה מצבים של קנייה בקופה. העבודה תהייה בהתאם לצרכיו של המטופל. מהמתנה בתור, הגשת המוצר, הקשבה למחיר, הוצאת הכסף, תשלום, המתנה לעודף וכולי. לאחר מכן כאשר מיומנות זו נעשית בהצלחה בבית תועבר מיומנות זו לסביבה חיצונית אמיתית וגם כן תנסה להיות בחנות קטנה למשל בלי הרבה לקוחות ולאחר מכן בסופר רועש וכן הלאה. המטרה היא לבנות את הפעולה בעזרת חווה של הצלחה ולבסוף להגיע למצב שבו הפעולה היא עצמאית ויכולה להעשות ללא לווי.

ביקורת על טיפולים בשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעילות והמוסריות של טיפול באוטיסטים בשיטת ניתוח ההתנהגות היישומי שנויים במחלוקת.[8][9][10][11] ישנם אוטיסטים שטופלו בשיטה זו בילדותם משווים טיפולים אלה לטיפולי המרה בלהט"בים,[12][13][14] וטוענים כי הוא מוביל לפיחות בתחושת הערך העצמי של האדם, לדיכאון ולפוסט-טראומה מורכבת.[13][15]

מקורות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הלימוד העיקרי בתחום הוא ספרם של ג'ון קופר, וויליאם הווארד וטימות'י הרון בשם Applied Behavior Analysis שפורסם לאור בשנת 2007 (מהדורה שנייה). בשנת 2019 יצאה מהדורה שלישית לספר.

ספר הלימוד העיקרי בעברית הוא ספרו של ד"ר איתן אלדר - ניתוח יישומי של התנהגות - עקרונות והליכים.

כתבי העת העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Journal of Applied Behavior Analysis
  • Journal of the Experimental Analysis of Behavior
  • Journal of the Analysis of Verbal Behavior
  • The Behavior Analyst Today
  • Behavior Therapy

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ B. F. Skinner, The Behavior of Organisms: An Experimental Analysis, 1938
  2. ^ Paul R. Fuller, Operant Conditioning of a Vegetative Human Organism, The American Journal of Psychology 62, 1949, עמ' 587–590 doi: 10.2307/1418565
  3. ^ Teodoro Ayllon, Jack Michael, THE PSYCHIATRIC NURSE AS A BEHAVIORAL ENGINEER 1, Journal of the Experimental Analysis of Behavior 2, 1959-10, עמ' 323–334 doi: 10.1901/jeab.1959.2-323
  4. ^ 1 2 3 Cooper, John O., Applied behavior analysis, 2nd ed, Upper Saddle River, N.J.: Pearson/Merrill-Prentice Hall, 2007
  5. ^ Catherine Maurice, Let me hear your voice : a family's triumph over autism, 1st Ballantine books ed, New York: Fawcett Columbine, 1994, ISBN 0-449-90664-7
  6. ^ אתרי ניתוח התנהגות בארץ ובעולם, באתר ארגון מנתחי ההתנהגות המוסמכים
  7. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., Science and human behavior., New York,: Macmillan, [1953]
  8. ^ הערות להצעת חוק להסדרת מקצוע ניתוח ההתנהגות כמקצוע בריאות, בעמוד הפייסבוק של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, 15 ביוני 2022
  9. ^ The Controversy Around ABA – Why some autistic parents and advocates find fault with the therapy באתר Child Mind Institute
  10. ^ Eva Li, “Treating” Autism: The Controversy of Applied Behavior Analysis
  11. ^ Daniel A Wilkenfeld, Allison M McCarthy, https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32336692/ Ethical Concerns with Applied Behavioral Analysis for Autism Spectrum “Disorder”
  12. ^ אריאנה צרניוס, The autistic community is having a reckoning with ABA therapy. We should listen, Fortune, ‏13 במאי 2022 (באנגלית)
  13. ^ 1 2 Ban of all forms of Applied Behaviour Analysis, Autistic Collaboration (באנגלית)
  14. ^ אודי הלר, טיפולי המרה לאוטיסטים: המסלול לנורמטיביות
  15. ^ Henny Kupferstein, https://www.emerald.com/insight/content/doi/10.1108/AIA-08-2017-0016/full/html Evidence of increased PTSD symptoms in autistics exposed to applied behavior analysis


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.