נכתנבו הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאוס של נכתנבו בראשון
ספינקס של נכתנבו הראשון בכניסה למקדש לוקסור

נכתנבו הראשון ('נחטנבפ' במצרית) היה פרעה של השושלת השלושים של מצרים.

ב-380 לפני הספירה, נכתנבו הדיח ורצח את הפרעה נפרארוד (או נפריטיאס) השני, ובכך ייסד את השושלת האחרונה של מלכי מצרים. נראה שהוא העביר זמן רב משלטונו בהגנה על הממלכה מפני כיבוש מחדש על ידי האימפריה הפרסית בעזרת שכירי חרב מאתונה וספרטה. נכתנבו הראשון ידוע גם כבנאי גדול שבנה מונומנטים ומקדשים מצרים רבים לאורך שלטונו הארוך והיציב בן 18 השנים. נכתנבו הראשון שיקם כמה מקדשים הרוסים ברחבי מצרים ובנה מקדש לאלה אסת האי הקדוש של פילאי (Philae). מקדש זה הפך לאחד מהאתרים הדתיים החשובים ביותר במצרים העתיקה.[1]. הוא בנה גם באלקאב (Elkab), ממפיס ובאתרי הדלתה של ספת אלחינה (Saft el-Hinna) וטאניס.[2]

הוא גם בנה באופן משמעותי אסטלה לפני הפילון של רעמסס השני בהרמפוליס (Hermopolis).[3] כמו כן הוא בנה את הפילון הראשון של מקדש כרנך. החל מ-365 לפני הספירה לערך, נכתנבו הראשון חלק את שלטונו עם בנו, טאוס, ששלט אחריו. לאחר מותו ב־362 לפני הספירה, טאוס מלך על מצרים שנתיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נכתנבו הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peter Clayton, Chronicle of the Pharaohs, Thames & Hudson Ltd, 1994. p.203
  2. ^ Nicolas Grimal, A History of Ancient Egypt, Blackwell Books: 1992, p.377
  3. ^ Allan B. Lloyd, "The Late Period" in 'The Oxford History of Ancient Egypt,' ed. Ian Shaw, Oxford University Press, 2000. p.386