נמלת קציר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נמלת הקציר)
קריאת טבלת מיוןנמלת קציר
נמלת קציר חולית מלקטת מזון
נמלת קציר חולית מלקטת מזון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: דבוראים
תת־סדרה: Apocrita
משפחה: נמליים
תת־משפחה: דו-מותניות
סוג: נמלת קציר
מינים

למעלה מ-100 מינים

שם מדעי
Messor
פורל, 1890
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמלת קציר (שם מדעי: Messor) היא סוג במשפחת הנמלים. זהו סוג עשיר במינים ואחד מסוגי הנמלים הבולטים ביותר בנוף ארץ ישראל. בישראל מצויים כ-23 מינים ותת-מינים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמלים נראות לרוב כשהן נעות בשיירות ארוכות על פני שבילים, נושאות זרעים לאגירה בקן הנמצא בתוך הקרקע. הקינים עשויים להגיע לעומק של 3 מטרים ויותר. הקן בנוי ממחילות ומחדרים.

ברוב המינים הפועלות שונות זו מזו בגודלן. המלכות גדולות מן הפועלות והן מכונפות ואילו הזכרים שעירים מאוד, קטנים מן המלכות, ראשם ובטנם קטנים. מעוף הכלולות חל בסתיו, אחרי הגשמים הראשונים.

נמלת הקציר ניזונה בעיקר מזרעים ובמידה מועטה מחרקים. היא אוספת את הזרעים על פני הקרקע או עולה על צמחים. בתוך הקן נאגרים הזרעים המשמשים להזנת הדיירים בתקופה שאין למצוא מזון בחוץ.

הכמויות שנאגרות בקן אחד נאמדות בקילוגרמים, לפיכך נחשבות נמלות הקציר כמזיק חקלאי.

מינים השייכים לסוג נמלת הקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמלת הקציר כוללת יותר ממאה מינים. בישראל יש כ-20, וביניהם ניתן למנות:

  • נמלת קציר שחורה (Messor ebeninus) – נמלה שחורה ומבריקה הנפוצה באזורים רבים בארץ. אורכן של הפועלות נע בין 4–10 מילימטרים, ושל החיילות בין 10–11 מילימטרים.
  • נמלת קציר חולית (Messor arenarius) – נמלה שחורה ושעירה, הנפוצה במישור החוף ובאזורים המדבריים בארץ. אורך הפועלות נע בין 5–13 מילימטר, ואורך החיילות הוא כ-15 מילימטר (ראו בתמונה)
  • נמלת קציר דוגונית (Messor hebraeus) – נמלה בעלת ראש וחזה אדומים, ובטן שחורה, הנפוצה בשפלה, בהרי המרכז ובצפון. אורך הפועלות, בדומה לאורך הפועלות של נמלת הקציר השחורה, נע בין 4–10 מילימטרים.
  • נמלת קציר מחוספסת (Messor rugosus) – נמלה שחורה הנפוצה בכל רחבי הארץ. אורכה קטן יחסית למינים האחרים: כ-5 מילימטרים.
  • נמלת קציר מצרית (Messor aegyptiacus) – נמלה שחורה ושעירה הנפוצה בנגב ובערבה. אורכה נע בין 5–10 מילימטרים. ניתן לזהות אותה על פי הזיפים הארוכים שמתחת לראשה, ושני קוצים קטנים הנמצאים על חזה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב עופר, נלך אל נמלה: מדריך נמלים בישראל, הוצאת יובל עופר, ירושלים, 2000. תחת: נמלת קציר שחורה, נמלת קציר חולית, נמלת קציר מצרית, נמלת קציר דוגונית, נמלת קציר מחוספסת.
  • צבי אבידב, נמלת הקציר בישראל, בהוצאת "ספריית השדה", תש"ח 1968

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמלת קציר בוויקישיתוף