נמל התעופה הבין-לאומי שאהג'לאל

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נמל התעופה הבין-לאומי שאהג'לאל
হযরত শাহ্‌জালাল আন্তর্জাতিক বিমানবন্দর
נתוני השדה
קוד IATA
‏DAC‏
קוד ICAO
‏VGHS‏
סוג השדה ציבורי/צבאי
תקופת הפעילות 1981–הווה (כ־43 שנים)
מפעיל רשות שדות התעופה האזרחית של בנגלדש (אנ')
בעלים ממשלת בנגלדש
עיר סמוכה קורמיטולה
משרת את דאקה
בסיס לחברות
קואורדינטות 23°50′34″N 090°24′02″E / 23.84278°N 90.40056°E / 23.84278; 90.40056 (Shah Jalal International Airport)
גובה מעל פני הים 8 מטר (27 רגל)
hsia.gov.bd
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
14/32 11,500 3,300 אספלט
סטטיסטיקה (2018)
מספר הנוסעים 11,462,580
מטען 487,810

נמל התעופה הבין-לאומי שאהג'לאלאנגלית: Hazrat Shahjalal International Airport; בבנגלית: হযরত শাহ্‌জালাল আন্তর্জাতিক বিমানবন্দর) לשעבר נמל התעופה זיא, הוא נמל התעופה הגדול ביותר בבנגלדש. נמל התעופה ממוקם 11 ק"מ מעיר הבירה דאקה והוא גם חלק מבסיס צבאי של חיל האוויר הבנגלי. כ-52% מכלל הטיסות במדינה עוברות דרך נמל התעופה. נמל התעופה קרוי על שם הסופי הבנגלי שאה ג'לאל. הוא משמש בסיס קבוע לחברת הדגל הבנגלית בימאן בנגלדש איירליינס, כמו כן משמש הנמל בסיס לרוב חברות התעופה הבנגליות הפרטיות. יכולת קיבול נמל התעופה עומד על 18.5 מיליון נוסעים בשנה ובממוצע 190 טיסות עוברות בו ביום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה ב-1941, סללה ממשלת בריטניה מסלול נחיתה מזערי בקורמיטולה, קילומטרים ספורים מטג'גאון בנוסף למסלול הטיסה שנסלל בטג'גאו ושימש בסיס לתפעול מטוסי קרב אל עבר שדות המלחמה של קוהימה (אנ') בהודו.

לאחר היווסדה של פקיסטן ב-1947, מסלול הנחיתה בטג'גאון הוסב והפך לנמל התעופה האזרחי הראשון במדינת מזרח פקיסטן דאז.

ב-1966, יזמה ממשלת בנגלדש (אז מזרח פקיסטן) פרויקט לבניית נמל תעופה חדש באתר הנוכחי. בתמיכתם של טכנאים צרפתים, החלו בסלילתו של מסלול טיסה ובניין טרמינל החל להבנות חלקית, עד פרוץ מלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971. בזמן המלחמה ספג מסלול הטיסה של נמל התעופה נזקים כבדים.

לאחר קבלת עצמאות מדינת בנגלדש ב-1971, ממשלת בנגלדש החלה מחדש את עבודות בניית הנמל אשר ננטשו על ידי קבלניו הקודמים בזמן המלחמה. נמל התעופה החל לפעול בשלב ראשוני ב-1981 ונפתח בטקס רשמי בנוכחות נשיא בנגלדש זיאור ראהמן (אנ'). היה זה רק 3 ב-1983 שהושלם בנייתו ונקרא נמל התעופה זיא על שם זיאור ראהמן הנשיא, שנרצח ב-1981.

ב-2010, שונה שם הנמל לנמל התעופה שאהג'לאל כהוקרה לסופי הבנגלי שאה ג'לאל.

ב-6 בדצמבר 2011 עצר מטוס בואינג 787 לתדלק בנמל התעופה לאחר טיסה ישירה של 19,830 ק"מ משדה בואינג (אנ') בסיאטל, ובכך קבע שיא מרחק טיסה הגדול ביותר. לאחר התדלוק, המריא המטוס מנמל התעופה והמשיך לטוס מזרחה בחזרה לסיאטל משם יצא, ובכך קבע שיא מהירות של הקפת כדור הארץ, 42 שעות ו-27 דקות.

הרחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992, הורחב נמל התעופה בכך שהותקנו גשרי עלייה למטוס ונבנתה חנייה רבת קומות עם יכולת תפוסה של 500 כלי רכב.

במשך השנים, שודרג נמל התעופה במגוון היבטים. יש שיקולים לגבי סלילתו של מסלול טיסה מקביל נוסף.

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]