נמל התעופה הבינלאומי דובאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל התעופה הבינלאומי דובאי
مطار دبي الدولي
Dubai International Airport
Flughafen Dubai Logo.svg
Dubai Airport.jpg
מראה נמל התעופה מהאוויר
נתוני השדה
קוד IATA
‏DXB‏
קוד ICAO
‏OMDB‏
סוג השדה ציבורי
תאריך הקמה 1960 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Department of Civil Aviation
עיר סמוכה דובאי
בסיס לחברות
קואורדינטות 25°15′10″N 055°21′52″E / 25.25278°N 55.36444°E / 25.25278; 55.36444
גובה מעל פני הים 19 מטר (62 רגל)
www.dubaiairports.ae
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
12L/30R 13,124 4,000 אספלט
12R/30L 13,124 4,000 אספלט
(למפת דובאי רגילה)
Dubai location map.png
 
DXB
DXB
מספר הנוסעים 89,149,387 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נמל התעופה הבינלאומי דובאיערבית: مطار دبي الدولي באנגלית: Dubai International Airport) הוא נמל התעופה הבינלאומי של דובאי והעמוס ביותר במזרח התיכון, הנמל ממוקם כ-4 ק"מ מזרחית לדובאי.

בשנת 2014 עברו בנמל 70,475,636 נוסעים ו-2,367,574 טון מטען. ב-2014 יצאו מנמל התעופה 8,000 טיסות בשבוע.

נמל התעופה מוזכר כדוגמה לאירוטרופוליס, צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של יישוב עירוני שנסמך על נמל תעופה גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי.[1]

תנועת הנוסעים בנמל גדלה משנה לשנה, במטרה להפוך אותו לנמל התעופה העמוס ביותר בעולם. הנמל הוא העמוס ביותר בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומית. בשנת 2014 הוא היה הנמל השישי בעומסו בעולם. במרץ 2015 כבר דורג הנמל במקום השלישי בעולם בעומסו לאחר בייג'ינג ואטלנטה. ובשנת 2016 עברו בו כ-86.3 מיליון איש.[2] בשנת 2017 זכה במקום השלישי בדירוג "שדה התעופה הטוב בעולם".[3]

כשני קילומטר מהנמל ממוקם דובאי פסטיבל סיטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1937 החלה חברת התעופה הבריטית אימפיריאל איירווייז בטיסות לשדה התעופה. בפברואר 1938 היו לחברה ארבע טיסות בשבוע מלונדון לנמל, באותה התקופה המסלול היה מחול דחוס.

בשנת 1940 החלה חברת התעופה British Overseas Airways Corporation לעצור לחניית ביניים בנמל, בטיסותיה לסידני.

בניית נמל התעופה החלה בשנת 1959. הוא נפתח בשנת 1963 עם מסלול אספלט באורך של 2,804 מטר וצויד במערכת נחיתת מכשירים. במחצית השנייה של שנות ה-60 הורחב הטרמינל באופן משמעותי. בשנות ה-70 הורחב המסלול ל-3,810 מטר כדי שיוכל לקלוט את מטוסי הבואינג 747 וקונקורד.

עד שנות ה-80 היה הנמל נקודת עצירה חשובה לחברות תעופה רבות בטיסות בין אסיה לאירופה. השימוש בנמל לעצירות תדלוק פסק עם כניסתם לשירות של מטוסים לטיסות ארוכות טווח.

טרמינל 2 נפתח בשנת 1998. בנייתו של טרמינל 3 החלה בשנת 2004 בעלות של 4.5 מיליארד דולר. הבנייה, שהייתה אמורה להסתיים בשנת 2006, הסתיימה בסופו של דבר במאי 2008.

לקראת כניסתו לשירות של מטוס האיירבוס A380, הורחב הנמל בעלות של 230 מיליון דולר כדי שיוכל להתמודד עם מטוסים רבים מדגם זה (חברת אמירטס לבדה הזמינה 140 מטוסים).

מתקני הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל התעופה שלושה בתי נתיבות:

  • טרמינל 1 בעל קיבולת של 22 מיליון נוסעים בשנה. הוא משמש יותר מ-100 חברות תעופה. זרוע C נפתחה בשנת 2000 ויעודה היה להיות המבנה הגדול בנמל התעופה עד פתיחת טרמינל 3. בקונקורס כ-50 שערי עלייה למטוסים, חלקם הגדול באמצעות גשרי עלייה למטוס. לאחר השלמת בניית זרוע D תהפוך זרוע C לחלק מטרמינל 3.
  • זרוע B
    טרמינל 3 היה הבניין הגדול ביותר בעולם מבחינת השטח הבנוי (370 דונם) בעת שנחנך, עד שאיבד תואר זה לאברג' אל-בית בערב הסעודית. הוא נבנה בעלות של 4.5 מיליארד דולר, והוא משמש את חברת אמירטס וקוואנטס בלבד. כיום לטרמינל זה קיבולת של עד 27 מיליון נוסעים בשנה, בטרמינל זה חמישה גשרי עליה למטוס דו-מפלסיים המותאמים למטוס איירבוס A380.
זרוע A בטרמינל 3 נחנכה ב-2013, והגדילה את קיבולת הנוסעים בטרמינל 3 ל-43 מיליון נוסעים בשנה. בטרמינל הותקנו 18 גשרים למטוס איירבוס A380. בכך הפך קונקורס A לטרמינל הייעודי הראשון בעולם למטוסי איירבוס A380.
  • מסוף מטענים (Cargo Mega Terminal) הוא בין הגדולים בעולם, כיום הוא מטפל ב-2.4 מיליון טון בשנה, מסוף המטענים הורחב ובשנת 2018 יועד לטפל בשלושה מיליון טון.

ברחבי הטרמינלים פזורים טרקלינים של חלק החברות הפועלות בטרמינל זה. טרקלין המחלקה ראשונה של אמירטס בנמל נחשב לאחד הטובים ביותר בעולם.

חברות תעופה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל פועלות 140 חברות תעופה הטסות ל-270 יעדים באירופה, אוקיאניה, אסיה, אפריקה, צפון ודרום אמריקה.

הנמל משמש כבסיסן של מספר חברות תעופה: אמירטס, אמירטס סקיי קרגו, ופליי דובאי. וכבסיסם המשני של פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס, אייר בלו (Airblue), ואייר אינדיה.

טיסות לישראל וממנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020 הודיעה ארקיע כי תחל להפעיל 2 טיסות יומית בין תל אביב לנמל החל מ-3 בדצמבר 2020.[4][5]

באוקטובר 2020 הודיעה ישראייר כי תחל להפעיל טיסה יומית בין תל אביב לנמל החל מ-1 בדצמבר 2020.[6]

באוקטובר 2020 הודיעה אל על כי תחל להפעיל 14 טיסות שבועיות בין תל אביב לנמל החל מ-13 בדצמבר 2020.[7]

פליי דובאי מפעילה 3 טיסות יומיות בין תל אביב לנמל החל מ-26 בנובמבר 2020.[8]

תחבורה אל הנמל וממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאונות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Derewicz, Mark (Spring 2011). "Welcome to the Age of Aerotropolis". Endeavours (University of North Carolina at Chapel Hill): 24–29. אורכב מ-המקור ב-2012-01-27. בדיקה אחרונה ב-13 במאי 2011. 
  2. ^ "נמל התעופה בדובאי שומר על מעמדו המוביל בעולם". פורט2פורט. 25 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2017. 
  3. ^ שייע קליין, מאמינים? נתב"ג נבחר לאחד מ-10 נמלי התעופה הטובים בעולם ב-2017, באתר חרדים10, 12 ביולי 2017
  4. ^ איתי בלומנטל, ארקיע הכריזה על תאריך לפתיחת הקו לדובאי, ynet, ‏20 באוקטובר 2020
  5. ^ ספיר פרץ זילברמן, מקדימה את המאוחר: ארקיע תוציא טיסה ראשונה לדובאי ב-3 בדצמבר, PassportNews, ‏24 בנובמבר 2020
  6. ^ זיו ריינשטיין, מדצמבר הקרוב: ישראייר מקדימה את ארקיע, ופותחת קו לדובאי, וואלה!News, ‏25 באוקטובר 2020
  7. ^ גידי ליפקין, אל על תפעיל בדצמבר 2 טיסות יומיות לדובאי, PassportNews, ‏2 בנובמבר 2020
  8. ^ איתי בלומנטל, היסטוריה בנתב"ג: הטיסה המסחרית הראשונה של פליי דובאי, ynet, ‏26 בנובמבר 2020