נמר סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgנמר סינַי
.
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה, ייתכן שנכחד (PE)

נכחד סכנת הכחדה חמורהconservation status: possibly extinct


מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: נמר
תת־מין: נמר סיני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Panthera pardus jarvisi
‏(Q174664, 1931)

נמר סִינַי (שם מדעי: ‏Panthera pardus jarvisi‏) נחשב לאחד ‏‏משלושת תת מיניו של הנמר שהיו מצויים בישראל ובסיני.‏ ‏נפוץ בעבר באזורים ההרריים של חצי-האי סיני.‏

מקור שמו המדעי של נמר סיני במושל חצי האי סינַי קלוד ג'רוויס (‏Jarvis‏), ‏‏אשר מסר בסוף שנות ה-20 שני עורות חנוטים של נמרים שניצודו בסיני ‏למוזיאון הטבע בלונדון (עד 1963 ‏היה מסונף למוזיאון הבריטי). ב-1932 הוגדר והוצג בעל-‏חיים זה על ידי פוקוק (‏R. I. Pocock‏), ‏חוקר במחלקת היונקים שם, ‏כתת-מין נפרד במין נמר‏‎ ‎‏(‏‎Panthera ‎pardus‎‏), ושמו המדעי ניתן לכבודו ‏של ג'רוויס.‏[1]

הנמרים של סינַי נכחדו כליל, ככל הנראה. הם ידועים מעדויות מכלי שני ‏‏ומשרידי מלכודות אבנים שנועדו ללכידתם ולחיסולם.‏[2] ראיות למציאות נמרים בדרום סיני מצויות גם בציורי ‏‏הסלע בסיני.‏[3]

יש החולקים על הגדרתו של נמר סינַי כתת-מין בפני עצמו, וסבורים שיש ‏‏לשייכו לתת-המין נמר המדבר (‏Panthera pardus nimr‎‏, המכונה גם בשם "נמר ערב"), שאליו משתייכים נמרי הנגב ומדבר יהודה. גם מנדלסון ‏ויום-טוב‏[4] קבעו כי "ייתכן שתת-מין זה ‏זהה עם התת-מין נמר המדבר".‏[5]‏ בדו"ח ‏IUCN‏ מ-‏‏2008 על מינים בסכנת הכחדה נרשם תת-המין הג'רוויסי ‏כשם נרדף ‏‏(‏synonym‏) לתת-המין נמר המדבר‏‏‏ (‏P.p.nimr‎‏).‏[6]

תפוצת נמר המדבר בימינו ‏אינה רציפה, והיא כוללת את עומאן, תימן, ערב ‏הסעודית, איחוד האמירויות, ‏ירדן וישראל. לא מן הנמנע שייחודו של נמר סינַי ‏הוא גאוגרפי גרידא, ולא ‏גנטי או מורפולוגי. נמר סיני תואר כמי ש"צבעו בהיר, כמעט לבן, ורק גבו צהוב בהיר. הכתמים ‏‏חומים", אך מכיוון שלא נבדק פרט חי של הנמר הזה, ומכיוון שהפרוות שהגיעו ‏‏לידיו של ג'רוויס עברו עיוות-מה,‏[7] אין ‏‏מקום לתיאור ייחודי של נמר סינַי, אלא אולי במאפייניהם של נמרי המדבר ‏‏‏(בהנחה שאין שוני מהותי ביניהם).‏

הכחדתם של נמרי סינַי מיוחסת לציד בידי הבדואים. לא רק הסיכון לחייהם ‏‏ולחיי עדריהם גרם לציד, אלא היות פרוות הנמרים מצרך נחשק ועובר לסוחר. ‏‏לכידת הנמרים נעשתה באמצעות מלכודות אבן, ששרידיהן פזורים בסיני, בנגב ובמדבר יהודה. מאז המאה-19 ניצודו הנמרים גם בנשק חם. היעלמותם של הנמרים היא גם ‏תוצאה של הידלדלות אוכלוסיית היעלים. ‏

מלכודות נמרים לסוגיהן נמצאו במקומות רבים בסינַי, בעיקר באזורים ‏‏ההרריים. הן תוארו בהרחבה במאמרו של שבתאי (שבו) לוי מ-‏‏‏1976,‏[8] שהבחין בשלוש צורות בסיסיות ‏‏של מלכודות נמרים בסיני: מלכודת מחילה ומלכודת תלייה, שהן קדומות, ‏‏ומלכודת ירייה, שהיא חדשה יחסית.‏ מבנה מלכודת המחילה מורכב בבסיסו משני ‏קירות אבן מקומית ומתִקרת לוחות אבן כבדים. המלכודת פעלה כאשר הטורף נכנס עד לקצה המחילה, שם נקשר גוש הבשר ששימש כפיתיון. כשתפס ‏בו, משך כפיס עץ וגרם בכך לנפילה של לוח האבן שבכניסה למחילה ‏ולחסימת היציאה. במרכז גל האבנים שכיסה את המחילה היה פתח ‏אנכי שדרכו נהגו ‏לנעוץ רומח, מוט חד או רובה כדי להמית את החיה הלכודה. לעתים הונח ‏‏בקצה המלכודת רובה דרוך שהופעל כאשר הנמר משך בפיתיון.‏[9] מלכודות תלייה נעשו ‏בכריכת חבל על ‏ענף צדדי של עץ שיטה גבוה, שבצדו האחד תלו אבן כבדה, ואת צדו השני של ‏החבל כרכו על ‏יתד שלולאה גדולה פרושה סביבו. ביתד נעצו גוש בשר ‏כפיתיון, ומשיכת ‏הבשר הייתה מביאה לשחרור החבל מהיתד ולהתרוממות ‏הלולאה הגדולה. הנמר היה מתרומם ‏כך באוויר ונחנק.‏ המלכודות ‏למיניהן הוצבו על פי רוב בנתיבים משוערים של נמרים – באוכפים הרריים, בפתחי ‏עמקים ‏סגורים וליד מקורות מים.‏‏[10]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pocock, R.I., The Leopards of Africa. Abstr.Proc.Zool.Soc. London, n.347, p.33, April 26, 1932
  2. ^ שבתאי לוי, ‏‏‏"נמרי סיני: סיפורה של הכחדה", טבע וארץ, י"ח ‏‏‏(1) 1976, עמ' 8–14
  3. ^ אבי פרבולוצקי, "נמרי סיני", סלעית, א (5), 1972, עמ' 223; חיים קלינגר, "ציורי הנמרים של ואדי ‏‏ותא בסיני", טבע וארץ, י"ז (5) 1975, עמ' 227
  4. ^ החי והצומח של ארץ ישראל (עורך ראשי: ‏עזריה אלון), ‏כרך 7: יונקים (מחברים ועורכים: היינריך מנדלסון ויורם יום-‏טוב), משרד ‏הביטחון - ההוצאה לאור, 1987. "נמר", עמ' 225–229 ‏‏(הפרק מעובד ‏חלקית על פי גיורא אילני)
  5. ^ שם, עמ' 226
  6. ^ IUCN Red List of Threatened Species. Version 2015.2. ‎‏‏‏
  7. ^ ג'רוויס העיד בלצון כי "עור הנמר היה ‏‏כה מתוח עד שמראהו היה כשל אחד ממיני התנינים. ובאשר לאורכו – זה ‏‏בוודאי הארוך בנמרים, ולצערנו, כמו בהגדרת הישר של אוקלידס, נעדר ‏‏רוחב." (‏Jarvis. C.S., ‎‎‎Yesterday and To-day in Sinai, 1931, p. 222‎‏)
  8. ^ לעיל בהערה 2
  9. ^ תצלום של מלכודת מחילה נמצא ‏בכתבה ‏על תיארוך מלכודת ‏נמרים בת 5200 שנים בדרום הנגב
  10. ^ נמרים ומלכודות נמרים בסיני