נמר (מטוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמר היה מטוס קרב שפותח בתעשייה האווירית לישראל בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 כגרסה מודרנית של מטוס הכפיר לשוק הייצוא. על אף שהמטוס נבנה והגיע לאב טיפוס שהוטס [דרוש מקור], לא היו לו קונים והפיתוח הופסק. מערכות האוויוניקה היו אמורות לנצל את העבודה שנעשתה במסגרת פרויקט הלביא שבוטל, כולל תא טייס "קריסטל" מתקדם ומערכת מכ"ם מתקדמת.

בשנת 1991 פורסם בעיתונות המקצועית שהתעשייה האווירית מפתחת דגם ייצוא של הכפיר שכונה "נמר", המצויד במנוע סנקמה אטאר 9K-50 או GE-Volvo F-404, עקב הגבלות אמריקאיות על מכירת מנועי J79 של חברת ג'נרל אלקטריק. טיפוס-האב הראשון טס לראשונה ב-21 במרץ 1991 [דרוש מקור], ומחירו עמד על 20 מיליון דולר. לפי הפרסומים הודיעה התעשייה האווירית כי תתחיל בייצור סדרתי לאחר שיתקבלו 80 הזמנות, ובעקבות חוסר התעניינות בחילות אוויר זרים פיתוח הדגם בוטל. אולם למעשה מעולם לא נערך קמפיין מכירות, ולפי פרסומים אחדים הפיתוח הופסק בשל לחץ פוליטי על ממשלת ישראל מצד יצרנים אמריקאים (וגם אירופים) שלא אהבו את הרעיון של יציאת מטוס זול לשוק. התעשייה האווירית מעולם לא אישרה או הכחישה את הדיווחים על פיתוח ה"נמר".

על-מנת להתאימו לצורכי הלקוחות תוכנן ה"נמר" עם שני סוגי מכ"מים לבחירת הלקוחות: אלתא EL/M-2011 למטוס שנועד בעיקר לתקיפת מטרות קרקעיות, והמכ"ם EL/M-2032 אם נועד לשימוש כמטוס קרב. עיצוב המטוס דמה מאוד לכפיר C-7, אולם ניתן היה להבחין בקלות בין השניים, בין היתר על ידי החרטום הארוך יותר של ה"נמר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמר בוויקישיתוף