ננדי אוקורפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ננדי אוקורפור
ננדי אוקורפור עם חרקים
ננדי אוקורפור עם חרקים
לידה 8 באפריל 1974 (בת 50)
סינסינטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ניגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום Nigerian Americans, איגבו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת
מקום לימודים אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, Homewood-Flossmoor High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני פנטזיה
זרם ספרותי Africanfuturism עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Binti Who Feers Deat
הושפעה מ Ben Okri, הייאו מיאזאקי, טובה ינסון, בוצ'י אמצ'טה, נגוגי וה ת'יונגו, סטיבן קינג, נואל אל סעדאוי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס עולם הפנטזיה לרומן הטוב ביותר (2011)
  • מאה הנשים של אוקיי אפריקה (2017)
  • פרס לוקוס לספר הנוער הטוב ביותר (2018)
  • Eisner Award for Best Graphic Album — Reprint (2020)
  • מאה הנשים של אוקיי אפריקה (2018)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (2016)
  • Wole Soyinka Prize for Literature in Africa (2008)
  • פרס נבולה לנובלה הטובה ביותר (2015)
  • Hugo Award for Best Graphic Story (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
nnedi.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ננדי אוקורפוראנגלית: Nnedi Okorafor; נולדה ב־8 באפריל 1974[1]) היא סופרת ניגריתאמריקאית. בכתביה הראשוניים, כתבה בעיקר בסגנונות ריאליזם או פנטזיה. אך בהמשך דרכה עברה אוקרפור לכתוב בעיקר מדע בדיוני[2]. אוקרפור כותבת בעיקר רומנים, נובלות וקומיקסים. בין יצירותיה המוכרות ישנם Binti, Who Fears Death, Lagoon, ו Zahrah the Windseeker . יצירותיה של ננדי זכו לפרסים רבים לאורך השנים, הפרסים הבולטים יותר בהם זכתה הם: Nebula Prize (Binti, 2015) ו Whole Soyinka Prize for Literature in Africa (Zahara the Windseeker, 2008)7.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ננדי אוקרפור נולדה בארצות הברית, לשני הורים ניגרים שהיגרו לאמריקה. אחת מתוך ארבעה ילדים במשפחה.[3]

בילדותה, לא הצליחה אוקרפור לאהוב ולהתחבר לסוגה של ספרי המדע הבדיוני. משום שספרים מסוגה זו תמיד עסקו ב"חייזרים" או בכל צורת חיים אחרת שהיא מסוכנת ויש לנדות אותה ולשנוא אותה. עבורה, כתיבה מסוג זה הייתה לא רלוונטית ולא מעניינת. כך שהיא פשוט לא הצליחה למצוא עניין בספרים אלו. היא מעולם לא חשבה על לכתוב, או להיות סופרת[2]. חלומה הגדול היה להיות אנטומולוגית (חוקרת חרקים).[4]

בתור ילדה, נסעה אוקרפור לביקורים רבים בניגריה, וכבר אז התאהבה במקום. בהמשך, בשל אהבתה והתלהבותה מהמקום, ניגריה הפכה למקור השראה מרכזי בסיפוריה.[2]

כשהייתה נערה, אוקרפור ואחותה התאמנו בטניס. הן היו שותפות בארגון הטניס האמריקאי (USTA) והתחרו דרכו בתחרויות רבות סביב העולם, ואף זכו בחלק גדול מהן. אוקרפור ואחותה נחשבו לכוכבות טניס. כך שבמשך שנים רבות היא הייתה בטוחה כי היא הולכת לפתח לעצמה קריירה כשחקנית טניס, וכי כך יהיו חייה. בגיל 13, אובחנה אוקרפור עם עקמת חמורה. מה שהוביל לכך שיום אחד, כשהייתה בת 19, עברה אוקרפור "היתוך עמוד השדרה" ונעשתה משותקת. בתוך 24 שעות היא הפכה משחקנית טניס לאדם משותק. כשהייתה בבית החולים, מספרת אוקרפור כי היא ראתה 2 אופציות. הראשונה, לאבד כל תקווה ו-"להשתגע". השנייה, למצוא דרך למנוע מעצמה את השיגעון. וכך היא התחילה לכתוב[3].

לאחר שיצאה אוקרפור מהשיתוק, היא המשיכה לעסוק בכתיבה. היא למדה בקורסים לכתיבה יצירתית. לאחר שסיימה אוקרפור תואר ראשון, היא עברה לאוניברסיטת שיקגו ושם הוציאה גם תואר שני ודוקטורט באנגלית.[3] כיום, אוקרפור גרה בפרברי שיקגו יחד עם בתה. היא ממשיכה לכתוב סיפורים, ומרצה ברחבי העולם.[4]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקרפור כותבת בסגנונות רבים. בעיקר מדע בדיוני, אך היא כתבה גם ספרי פנטזיה, ספרים ריאליסטיים, וספרי קומיקס כולל מספר שיתופי פעולה עם מארוול.[5] אך מעל הכול נודעה אוקרפור בשל חדשנותה בספרי המדע הבדיוני.[2]

כתיבתה נחשבת כחדשנית ביותר, בעיקר משום שהיא עוסקת במדע בדיוני עם שורשים אפריקאים. ספריה של אוקרפור מתארים עלילת מדע בדיוני שמתרחשת דווקא באזורי אפריקה. הדמויות שחורות ברובן, והמסורת התרבות והאמונה האפריקאים נמצאים בכל אספקט של הספר. בין אם זה בתיאור העולם, בניית הדמויות, חלקים שונים של אגדות שעליהם מבוססת העלילה ועוד ועוד.[3]

ניתן לראות במובנים רבים כיצד ילדותה וחוויות שונות שעברה משפיעים ומעצבים את כתיבתה. לדוגמה, כאשר הייתה ילדה קטנה חלמה להיות אנטומולוגית, תשוקה זו מעולם לא עזבה אותה. לכן, בספריה ניתן למצוא תיאורים מפורטים ומציאותיים במיוחד עבור צמחים, ובעלי חיים שונים. מה שהופך את העולמות אותם היא מתארת למלאי חיים וצבע.[4]

דרך מרכזית נוספת בה השפיעה ילדותה של אוקרפור על כתיבתה היא שכשהייתה ילדה, היא שנאה את סוגת המדע הבדיוני. משום שהוא תמיד עסק ב "חייזרים" ו"אחרות". את רוב שנותיה היא אף העבירה במחשבה כי סוגה זו אינה סוגה ראויה לכתיבה. לכן, כשהתחילה לכתוב בסוגה זו היא לקחה את כל המאפיינים השונים שהפריעו לה בילדותה, ובספריה היא ניסתה ל-"תקן" אותם: הסיבה שהיא לא אהבה מדע בדיוני הייתה שהוא עסק ב-"אחרות" וב-"חייזרים" בעיקר במטרה לשנוא אותם, אך ספריה מדברים על חייזרים, רק בכיוון ההפוך לחלוטין. במקום שהחייזרים הם יהיו הדמויות הרעות, הם החכמים שיש ללמוד מהם. באחד מספריה (Binti ) הדמות הראשית אף עוזבת את חייה, ביתה ומשפחתה על מנת לחבור לחייזרים וללמוד מהם.[2]

אוקרפור מספרת כי הקו המנחה אותה בכתיבתה הוא השאלה "מה אם?" מה היה יכול להיות לו העולם היה נראה אחרת? פועל אחרת? אנשים היו חושבים אחרת? בזכות שאלה זו מצליחה אוקרפור להמשיך להפתיע ולחדש הן לקוראיה, והן לכל סוגת המדע הבדיוני ברחבי העולם. "מה אם? זוהי שאלה בעלת עוצמה רבה" (ננדי אוקרפור, 2017, שיחת טד. הציטוט תורגם מאנגלית.).[2]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה של אוקרפור ראו אור כולם בשפה האנגלית. נכון לתחילת שנת 2021, לא תורגם לעברית אף אחד מספריה.

  • 2003 – Asuquo
  • 2004 – When Scarabs Multiply
  • 2004 – The Flooded Forest
  • 2004 – Stephen King’s Super Duper Magical Negroes
  • 2004 – Running Girl
  • 2005 - Zahrah the Windseeker
  • 2005 – The Winds of Harmattan
  • 2006 – Wizard of the Crow: Ngugi wa Thiong’o
  • 2006 – Lioness of Sudan: Kola Boof
  • -The Shadow Speaker 2007
  • 2007 – The Chaos Magician’s Mega Cheminstry Set
  • 2007 – The Red Qween
  • 2008 – How Inyang Got Her Wings
  • 2008 – Of Course People Can Fly
  • 2008 – The Default
  • 2008 – Bulter8star@qwest.net
  • 2008 – Long Juju Man
  • 2010 – Who Fears Death
  • 2011 – Akata
  • 2013 – Kuba Kuba
  • 2014 – Lagoon
  • 2015 – Chicken in the Kitchen
  • 2015 – Binti
  • 2015 –The Book of Phoenix
  • 2017 –Remote Control
  • 2017 - Black Panther: Long Live the King
  • 2018 - Wakanda Forever
  • 2019 - Broken Places & Outer Spaces
  • 2020 - Ikenga

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים זכו יצירותיה של אוקרפור בפרסים רבים ושונים. המרכזיים והבולטים שבהם הם:

  • Nebula Prize (Binti, 2015)
  • Hugo Award for Best Novella(Binti, 2015)
  • Whole Soyinka Prize for Literature in Africa (Zahara the Windseeker, 2008)
  • CBS Parallax Award ((The Shadow Speaker
  • (Who Fears Death ,2011) World Fantasy Award (Best Novel)
  • (2007 – 2008, Long Juju Man) Macmillan Writers' Prize for Africa
  • (2012, Who Fears Death) Kindred Award
  • (2016, Chicken in the Kitchen) Children's Africana Book Award for Best Book for Young Readers
  • (2018, Akata Warrior) Lodestar Award

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ננדי אוקורפור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Author, US Macmillan (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Sci-fi stories that imagine a future Africa | Nnedi Okorafor, נבדק ב-2021-03-08
  3. ^ 1 2 3 4 Imperfect future, www.buffalo.edu (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 Nnedi Okorafor - The Wahala Zone, web.archive.org, ‏2011-07-14
  5. ^ Nnedi's Website, nnedi.com