ננו-יהלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ננו-יהלום הוא יהלום זעיר, שקוטרו קטן ממיקרון אחד (מיקרון = nm‏1,000). ננו-יהלומים יכולים להיווצר בטבע כתוצאה מפגיעת מטאוריט בכדור הארץ[1] או בצורה סינתטית במעבדה, למשל באמצעות ריבוץ אדים כימיים (CVD) או על ידי ריסוק יהלום.

פגם אטומי בודד יכול לגרום לשינוי תכונות אופטיות של ננו-יהלומים, למשל שינוי צבע. מאחר שננו-יהלומים הם אינרטיים וביוקומפטביליים, הם בעלי פוטנציאל לשימושים ביורפואיים, יישומים מכניים, הנדסת רקמות, שיגור תרופות ודימות ביולוגי (bioimaging) (אנ').[2].

לננו-יהלומים הולכת חום גבוהה מאוד, ויכולת בידוד חשמלי גבוהה ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ננו-יהלום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kennett, Douglas J., et al. "Nanodiamonds in the Younger Dryas boundary sediment layer." Science 323.5910 (2009): 94-94.
  2. ^ Mochalin, Vadym N., et al. "The properties and applications of nanodiamonds." Nature nanotechnology 7.1 (2012): 11-23.
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.