ננסי ג'ונסון
 | |||||||
| לידה |
5 בינואר 1935 (בת 91) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| השקפה דתית |
אוניברסליזם אוניטריאני | ||||||
| פרסים והוקרה |
פרס דר. נייתן דייויס לנציגי ארה"ב (1994) | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ננסי אליזבת ג'ונסון (באנגלית: Nancy Elizabeth Johnson, לבית לי; נולדה ב-5 בינואר 1935) היא לוביסטית ופוליטיקאית אמריקאית מקונטיקט, חברת המפלגה הרפובליקנית. היא כיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1983–2007, תחילה כנציגת מחוז הקונגרס השישי של קונטיקט ולאחר חלוקה מחדש של מחוזות הבחירה כנציגת מחוז הקונגרס החמישי.
בספטמבר 2007 החלה ג'ונסון לעבוד כלוביסטית עבור משרד עורכי הדין Baker, Donelson, Bearman, Caldwell & Berkowitz בוושינגטון די. סי..
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונסון נולדה ב-5 בינואר 1935 בשיקגו שבאילינוי. בשנת 1953 סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון של המעבדה באוניברסיטת שיקגו, ובשנת 1957 סיימה את לימודיה במכללת רדקליף של אוניברסיטת הרווארד. בשנים 1957–1958 למדה במכון קורטולד לאמנות של אוניברסיטת לונדון. בהמשך עברה להתגורר בניו בריטיין שבקונטיקט, שבה היא מתגוררת עד היום.
לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה ג'ונסון מתנדבת פעילה בבתי הספר ובארגוני השירות החברתי בקהילתה. בשנים 1977–1983 כיהנה כחברת הסנאט של קונטיקט.
בית הנבחרים של ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1982 נבחרה ג'ונסון לבית הנבחרים של ארצות הברית לאחר שזכתה ב-52% מהקולות וגברה על הסנאטור המדינתי הדמוקרטי ויליאם א. קרי הבן. היא החליפה את חבר הקונגרס הדמוקרטי טובי מופט (אנג'), שהתמודד ללא הצלחה לסנאט של ארצות הברית באותה שנה.
בשנת 1996 ניצחה ג'ונסון בבחירות חוזרות בהפרש קטן, כאשר גברה על המועמדת הדמוקרטית שרלוט קוסקוף בתוצאה של 50% לעומת 49%. הייתה זו מערכת הבחירות הצמודה היחידה שלה לבחירה מחדש. ג'ונסון ייחסה את הירידה בשיעור התמיכה לזמן הרב שהקדישה כחברת ועדת האתיקה של בית הנבחרים, שעסקה בטענות האתיות נגד יו"ר בית הנבחרים ניוט גינגריץ', דבר שהגביל את פעילותה במחוז.
בשנת 1998 ניצחה שוב את קוסקוף וזכתה ב-59% מהקולות, ובשנת 2000 זכתה ב-63% מהקולות מול פול ולנטי.
אילו זכה אל גור בבחירות לנשיאות בשנת 2000, נחשבה ג'ונסון למועמדת המובילה לקבלת מינוי של מושל קונטיקט ג'ון רולנד (אנג') לסנאט של ארצות הברית, כדי למלא את המושב של שותפו של גור למרוץ, ג'ו ליברמן. ליברמן עצמו נבחר מחדש לסנאט במקביל לבחירות לנשיאות.
בשנת 2002 אוחד מחוז הבחירה השישי של ג'ונסון, שבמרכזו הייתה ניו בריטיין, עם מחוז הקונגרס החמישי שבמרכזו ווטרברי, שאותו ייצג הדמוקרטי ג'יימס מלוני. אף שהמחוז החדש שמר על מספרו של מלוני, מאפייניו הגאוגרפיים והדמוגרפיים נטו מעט לטובת ג'ונסון. היא ניצחה בבחירות הכלליות את מלוני עם 54% מהקולות.
בשנת 2004 ניצחה את המועמדת הדמוקרטית תרזה ג'רטנה וזכתה ב-60% מהקולות.
מערכת הבחירות של 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות הכלליות בנובמבר 2006 התמודדה ג'ונסון מול המועמד הדמוקרטי כריס מרפי, סנאטור מדינתי שנבחר במקור מטעם המחוז הראשון של סאות'ינגטון שבקונטיקט.
באפריל 2006 הפכה ג'ונסון למטרה של מסע פרסום שלילי מטעם הארגון הפוליטי MoveOn.org, שטען לקשרים בינה לבין הלוביסט המושמץ ג'ק אברמוף ולבין מנהיג הרוב לשעבר בבית הנבחרים טום דיליי. ג'ונסון הגיבה במסע פרסום משלה, שבו דחתה את הטענות ותקפה את מרפי על כך שלא הסתייג ממודעות התקיפה נגדה.
לג'ונסון היה יתרון כספי משמעותי על יריבה. באפריל 2006 דיווחה כי גייסה 436 אלף דולר ברבעון הראשון של השנה, כאשר 60% מהסכום הגיעו מוועדות פעולה פוליטיות ו-56% מתורמים מחוץ לקונטיקט. ברבעון השני גייסה כמעט 800 אלף דולר, וב-30 ביוני 2006 היו ברשותה 2.6 מיליון דולר במזומן.
בסוף אוקטובר הוביל מרפי במעט בסקרים, ובימים שלפני הבחירות הראו הסקרים יתרון של ארבעה אחוזים לטובתו. בסופו של דבר הפסידה ג'ונסון בבחירות בנובמבר למרפי בהפרש של 12 אחוזים.
העיתון Hartford Courant העלה אפשרות שמודעות הטלוויזיה השליליות של ג'ונסון, שבהן האשימה את מרפי ביחס סלחני לעברייני מין ולסוחרי סמים, פגעו בה דווקא. היא זכתה רק בשש מתוך 41 הערים והעיירות במחוז, ואיבדה תמיכה באזורים שתמכו בה באופן מסורתי, בהם ניו בריטיין שאותה ייצגה במשך 30 שנה ברמה המדינתית והפדרלית.
עמדות פוליטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונסון נחשבה לרפובליקנית מתונה. היא הגדירה את עצמה "קול עצמאי בוושינגטון", אף שלרוב תמכה בעמדות המרכזיות של המפלגה הרפובליקנית. ארגונים לא מפלגתיים כגון National Journal דירגו אותה קרוב למרכז האידאולוגי של בית הנבחרים, בעוד ארגונים שמרניים יותר כגון האיחוד השמרני האמריקאי דירגו אותה כשמרנית מתונה. באופן כללי הייתה ג'ונסון מתונה עד ליברלית בנושאים חברתיים ושמרנית בנושאים כלכליים.
היא הייתה חברה במספר ארגונים רפובליקניים מתונים מבחינה חברתית, בהם The Wish List, Republican Main Street Partnership, Republicans for Choice, Republican Majority for Choice ו-Republicans for Environmental Protection (כיום ConservAmerica).
בשנת 1998 הצביעה בעד שניים מתוך ארבעת סעיפי ההדחה נגד הנשיא ביל קלינטון, והייתה חברת משלחת קונטיקט היחידה שתמכה בהדחתו.
בשנת 2003 הצביעה יחד עם הדמוקרטים בבית הנבחרים נגד החוק לאיסור הפלות בלידה חלקית, אשר עבר ברוב גדול של 281–142 קולות.
בשנת 2006 עוררה מחלוקת לאחר שהצביעה נגד הצעת חוק רפובליקנית להתאמת התקציב, שעברה בבית הנבחרים בהפרש של שני קולות בלבד. היא הייתה אחת מ-14 רפובליקנים מתונים שחצו את הקווים המפלגתיים ותמכו בעמדת הדמוקרטים.
סוגיות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונסון תמכה במדיניות הרפובליקנית בנושאי בריאות ובמלחמת עיראק, אך התנגדה למדיניות האנרגיה של ממשל ג'ורג' ווקר בוש, כולל קידוחי נפט בשמורת הטבע הלאומית הארקטית באלסקה. היא קיבלה הערכות חיוביות ופרסים מארגונים כגון התאחדות החינוך הלאומית ומועדון סיירה.
בשנת 2005 תמכה ג'ונסון בתוכנית הבית הלבן להפרטה חלקית של הביטוח הלאומי, והצביעה בעד הצעת חוק בחסות טום דיליי שנועדה להחליש את כללי האתיקה של בית הנבחרים.
אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסקה היה תחום הבריאות. היא הייתה אחת ממנסחי תוכנית התרופות של Medicare Part D, שנכנסה לתוקף בשנת 2006. ב-15 במאי 2006 הודיעה כי תגיש הצעת חוק לביטול קנסות למי שלא עמדו במועדי ההרשמה לתוכנית Medicare Part D, בעקבות ביקורת ציבורית רחבה על התוכנית. הצעת החוק לא התקבלה, אך זכתה לתמיכת ארגון AARP.
בנוסף חיברה חקיקה שאפשרה למקבלי קצבאות רווחה להמשיך להיות זכאים ל-Medicaid, ובכך הוסיפה מרכיב מתון יותר לחוק רפורמת הרווחה.
ועדות בית הנבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1988 הייתה ג'ונסון האישה הרפובליקנית הראשונה שמונתה לוועדת הדרכים והאמצעים רבת-העוצמה. בהמשך עלתה לכהן כיו"ר של שלוש ועדות משנה שונות של הוועדה. עם פרישת יו"ר ועדת הדרכים והאמצעים, ביל תומאס, בסוף הקונגרס ה-109 בשנת 2006, נחשבה ג'ונסון למועמדת אפשרית להחליפו אילו שמרו הרפובליקנים על השליטה בבית הנבחרים והיא הייתה נבחרת מחדש. אולם שני התנאים לא התקיימו.
בשנת 1983 הייתה אחת מחברי הקונגרס הראשונים בוועדה הנבחרת של בית הנבחרים לענייני ילדים, נוער ומשפחות.
תרומות לקמפיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]קונטיקט היא מרכז של תעשיית התרופות, ובה פועלות חברות כגון פייזר ובאייר. לפי OpenSecrets, ג'ונסון הייתה בין מקבלי התרומות הבולטים בקונגרס מתעשיית התרופות, וקיבלה מאז שנת 2000 תרומות הקשורות לתעשייה בסך 534,830 דולר.
לאחר הקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום כהונתה בקונגרס בשנת 2007 הייתה ג'ונסון עמיתה במכון לפוליטיקה של אוניברסיטת הרווארד. בנוסף כיהנה כיו"ר משותפת של קרן Information Technology and Innovation Foundation, מכון מחקר למדיניות ציבורית.
באוקטובר 2007 תמכה במועמדותו של ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות.
בשנת 2013 חתמה על כתב ידיד בית המשפט שהוגש לבית המשפט העליון של ארצות הברית בתמיכה בנישואים חד-מיניים במסגרת פרשת Hollingsworth נגד Perry.
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ונסון נשואה לתאודור ג'ונסון, רופא בתחום המיילדות והגינקולוגיה, ולזוג שלוש בנות בוגרות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ננסי ג'ונסון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)