ננסי מורחון
לידה |
7 באוגוסט 1944 (בת 80) הוואנה, קובה |
---|---|
מדינה | קובה |
מקום לימודים | אוניברסיטת הוואנה |
שפות היצירה | ספרדית |
תקופת הפעילות | מ-1962 |
פרסים והוקרה | |
נַנְסִי מוֹרֵחוֹן (בספרדית: Nancy Morejón; נולדה ב-7 באוגוסט 1944 בהוואנה שבקובה) היא סופרת, מבקרת, מתרגמת ואחת מהמשוררים הבולטים של קובה. שיריה מתאפיינים בתיאור חוויותיה כאזרחית קובנית וכאישה שחורה, על כן הם עוסקים בנושאי זהות אישית, חברתית ופוליטית. בשנת 2001 זכתה בפרס הלאומי של קובה לספרות. אוסף יצירותיה הגדול ביותר נכרך בספר שכותרתו "במבט פנימה: שירים נבחרים", (Mirar Adentro: Poemas Escogidos) שיצא לאור בשנת 2002.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ננסי מורחון נולדה וגדלה בהוואנה, בירת קובה, להורים אנחליקה הרננדז דומינגוז ופליפה מורחון נויולה. אמה עבדה כתופרת של איגודים מקצועיים ואביה עבד במזח. את השכלתה רכשה באוניברסיטת הוואנה, והייתה הסטודנטית הקובנית האפריקאית הראשונה שלמדה תואר בפקולטה לאמנויות באותה אוניברסיטה, שם למדה שפה וספרות צרפתית. היא סיימה את לימודיה בהצלחה ולאחר מכן למדה ספרות קריבית ואת עבודותיו של ניקולס גיין.
היא חברה מלאה באקדמיה הקובנית לשפה מאז 1999. בשנת 2008, היא נבחרה להיות נשיאת איגוד הסופרים בקובה (UNEAC), שם עבדה במשך שנים רבות, וכיום היא מכהנת כמנהלת האקדמיה הקובנית לשפה במרכז ללימודי הקריביים בקאסה דה לאס אמריקאס, הוואנה, מוקד האינטליגנציה הקובנית והלטינית.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורחון היא המשוררת הקובנית המצליחה ביותר בעולם. היא הייתה המשוררת השחורה הראשונה בהיסטוריה הקובנית, שניתנה לה הזדמנות לפרסם ספרים רבים ולרכוש מעמד מקצועי כסופרת, מבקרת ומתרגמת. בהשפעה עמוקה של תנועת השחרור השחורה, לוחמי החירות, אנשי רוח כמו אנג'לה דייוויס בארצות הברית, ובקובה על ידי מדריך הספרות שלה, ניקולס גיין. מורחון הייתה אחת הנשים הקובניות הראשונות שפיארו את זהות צבע העור השחור בשירה.
כמו גיין, היא סירבה להפריד בין פוליטיקה שחורה לבין התהליך המהפכני הרחב. מכאן שאין היא מסתפקת רק בתמיכה במהפכה הסוציאליסטית הקובנית, אלא אף מבקשת להתמקד בשירתה בפועלם ובתרומתם של קובנים שחורים (בעיקר נשים) למהפכה בקובה.
עבודותיה עוסקות בסוגיות עכשוויות של מוצא אתני, מגדר, היסטוריה, פוליטיקה וזהות אפרו-קובנית, ותורגמו לשפות רבות. שיריה מתבוננים בהשתקפות של התרבויות הספרדית והאפריקנית בקובה, ושילובן בחייה[1]:
אני, בבת אחת, ננסי מורחון, אדם, אחדות, שאי אפשר לחלוקה לחלקים כפי שעושים כאשר לומדים מתמטיקה... אני לא אדם שחור יותר מאישה; אני לא אישה יותר מקובנית. אני לא אדם שחור יותר מקובנית. אני תמצית של גורמים אלה.
— ננסי מורחון
מורחון בחרה לתרגם שירה של פול אלוארד, ז'אק רומיין ואיימה ססיר. היא ביקרה בקייפטאון ב-1992 והעבירה שם מספר קריאות וסדנאות. בנוסף היא שיתפה פעולה עם מוזיקאים, מחזאים ושחקנים בולטים, ולאחרונה הרחיבה את כישרונותיה האומנותיים לאומנות החזותית.
תוצרי הכתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיריה של מורחון מקובצים לרוב בספרי שירה, להלן כמה ספרים וספרי שירה שכתבה:
- "עזבנו", 1962 (Mutismos)
- "אהבה, העיר המיוחסת", 1964 (Amor, cíudad atribuída)
- "ריצ'רד הביא את החליל שלו", 1967 (Richard trajo se flauta)
- "נופים של עידן", 1979 (Parajes de una época)
- "אוקטובר חיוני", 1983 (Octubre imprescindible)
- "מחברת מגרנדה", 1984 (Cuarderno de Granada)
- "היכן האי ישן כמו כנף", 1985 (Where the island sleeps like a wing)
- "חוגגים: שירים", 1993 (Paisaje Celebre: Poemas)
- "שבחים ונוף", 1997 (Elogio y Paisaje)
- "אישה שחורה ושירים אחרים", 2001 (Mujer Negra y Otros Poemas)
- "קמט של טביעת הרגל", 2002 (Cantico de la huella)
- "במבט פנימה: שירים נבחרים", 2002 (Mirar Adentro: Poemas Escogidos)
- "עם עיניים ונפש: תמונות של קובה", 2004 (With Eyes and Soul: Images of Cuba)
- "מכתבי אהבה ותקווה: סיפורם של חמישה קובנים", 2005 (Letters of Love & Hope: The Story of the Cuban Five)
- "אינסטינקטים של ביות: שאילתות", 2014 (Homing Instincts: Querencias)
האוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו, פרסמה שני כרכים של יצירותיה:
"שירים", 1980 (Poemas), ואת "השבח של הריקוד", 1982 (Elogio de la danza).
אוניברסיטת סלמנקה אספה את מרבית השירה הקיימת של מורחון לתוך האנתולוגיה שכותרתה "הגן המפואר של כולם" (Elhuerto magnifico de todos), בעריכת אלפרדו פרז אלנקרט.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מורחון זכתה בפרס המבקרים בקובה (Cuban Premio de la crítica) בשנת 1986, על תרומתה התאורטית החשובה לספרות הקובנית.
בשנת 2001 זכתה בפרס הלאומי של קובה לספרות, שהוענק לראשונה לאישה שחורה. הפרס נוצר בשנת 1983, וניקולס גיין, מדריכה, היה הראשון לקבלו.
הוענקו לה פרסים רבים נוספים: כתר הזהב של מקדוניה (2006), פרס רפאל אלברטי (2007), הסופרת העולמית של גאלגה (2008), ואת פרס האגודה לחקר היוקרתי לטיני אמריקאי (2012).
בשנת 2009, אוניברסיטת סרז'י פונטואז, פריז, צרפת, העניקה לה דוקטורט כבוד. בשנת 2013 הוענק לה אות מסדר האמנויות והאותיות של הרפובליקה הצרפתית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראיון עם ננסי מורחון, BOMB - Artists in Conversation, נכתב על ידי ספיר (מחברת ספרי השירה "חלומות אמריקאים" ו"כנפיים שחורות & מלאכים עיוורים")
- אודות ננסי מורחון ושיריה, The Poetry Center at Smith College.
- עבודותיה ושיריה של מורחון, AfroCubaWeb.
- עביה המפורסמות ופרסיה של מורחון, California State University, Chico.
- על זכייתה בפרס ורקע אישי, CUBADEBATE, על ידי העיתונות הלטינית.
- מעט על נושאי כתיבתה וזכייתה בפרס הלאומי, BUSBOYS AND POETS.
- אופי כתיבתה, תרומתה לחברה ופרסים שזכתה בהם, RED.
- רשימת ספריה, Goodreads.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Nancy Morejón, The Poetry Center at Smith College, סתיו 2003 (ארכיון)