נסטור גורוסיטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נסטור גורוסיטו
Néstor Gorosito
גורוסיטו, 2010
גורוסיטו, 2010
מידע אישי
לידה 14 במאי 1964 (בן 59)
סן פרננדו שבארגנטינה
שם מלא נסטור ראול גורוסיטו
גובה 1.77 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1982 - 1988
1988 - 1994
1989 - 1992
1994 - 1995
1996
1997 - 1999
1999 - 2000
סך הכול:
ריבר פלייט
סן לורנסו
סברובסקי טירול
אוניברסידד קאתוליקה
יוקוהמה אף. מרינוס
סן לורנסו
אוניברסידד קאתוליקה
109 (8)
110 (36)
77 (22)
58 (12)
6 (3)
99 (29)
39 (1)
498 (111)
נבחרת לאומית כשחקן
1989 - 1997 נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 19 (1)
קבוצות כמאמן
2002 - 2003
2003 - 2004
2005
2006 - 2007
2007 - 2008
2008 - 2009
2010
2011 - 2012
2012 - 2013
2014 - 2015
2015 - 2016
2017 - 2018
2019 - 2020
2020 - 2021
2021 -
נואבה צ'יקגו
סן לורנסו
לנוס
רוסאריו סנטראל
ארחנטינוס ג'וניורס
ריבר פלייט
חרס
ארחנטינוס ג'וניורס
טיגרה
ארחנטינוס ג'וניורס
אלמריה
סן מרטין דה סן חואן
טיגרה
קלוב אולימפיה
חימנסיה לה פלאטה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

נסטור ראול גורוסיטוספרדית: Néstor Raúl Gorosito; נולד ב-14 במאי 1964) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן קבוצת חימנסיה לה פלאטה מליגת העל הארגנטינאית.

גורוסיטו, שזכה לכינוי "פיפו", החל את הקריירה ככדורגלן בקבוצת ריבר פלייט, במדיה זכה בשלושה תארים וביניהם גביע ליברטדורס, ובהמשך שיחק בקבוצות נוספות בארגנטינה, אוסטריה, צ'ילה ויפן. כשחקן נבחרת ארגנטינה רשם גורוסיטו 19 הופעות, וזכה עמה בקופה אמריקה 1993. לאחר הפרישה המשיך גורוסיטו לקריירת אימון בארגנטינה ובספרד.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורוסיטו החל את קריירת המשחק במדי ריבר פלייט בשנת 1983. בעונת 1985/1986 השתלב לראשונה כשחקן הרכב קבוע, וסייע לקבוצתו לזכות באליפות ארגנטינה. באותה עונה זכה גורוסיטו עם קבוצתו גם בגביע ליברטדורס, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול על אמריקה קאלי, ובגביע הביניבשתי לאחר ניצחון על סטיאווה בוקרשט. למרות שהיה שחקן הרכב קבוע בליגה, הוא לא שותף במשחקי גמר הליבטדורס ובמשחק הגביע הביניבשתי. מספר מחזורים לאחר פתיחת עונת 1988/1989, הצטרף גורוסיטו לקבוצת סן לורנסו. באותה עונה רשם שיא קריירה של 21 שערי ליגה ב-37 הופעות, שהקנו לו את תואר מלך השערים של הליגה. בסן לורנסו החל שיתוף הפעולה בין גורוסיטו לחלוץ אלברטו אקוסטה, שחזר על עצמו מספר פעמים במהלך הקריירה של השניים.

זמן קצר לאחר פתיחת עונת 1989/1990, עזב גורוסיטו לראשונה את ארגנטינה כשהצטרף בהשאלה לסברובסקי טירול מהבונדסליגה האוסטרית, בהובלתו של המאמן ארנסט האפל. גורוסיטו שיחק בקבוצה במשך שתי עונות וחצי, במהלכן זכה עם טירול בשתי אליפויות אוסטריה. גורוסיטו הפגין יכולת מצוינת במדי טירול, ואף זכה בתואר כדורגלן השנה באוסטריה לשנת 1991.

עם סיום תקופת ההשאלה חזר גורוסיטו לסן לורנסו, במדיה שיחק עד 1994, אז עבר לאוניברסידד קאתוליקה הצ'יליאנית של המאמן מנואל פלגריני. הקבוצה של פלגריני התחזקה משמעותית באותה תקופה, והחתימה בנוסף לגורוסיטו גם את חברו לסן לורנסו אלברטו אקוסטה, ואת הארגנטינאי הבינלאומי סרחיו ואסקס. גורוסיטו זכה עם הקבוצה בתואר הבינלאומי הראשון בתולדותיה, גביע אינטראמריקנה 1994, ובגביע הצ'יליאני שנה אחר כך.

ב-1996 עבר גורוסיטו, ביחד עם חברו לקבוצה אקוסטה, לתינה המשותפת השלישית בקריירה שלהם, יוקוהמה מרינוס מהליגה היפנית. לאחר שנה אחת במדיה חזר גורוסיטו לארגנטינה ולקבוצתו לשעבר סן לורנסו, שם פגש כעבור שנה פעם נוספת את אקוסטה. לאחר שלוש עונות במדי סן לורנסו, חזר גורוסיטו לקדנציה שנייה באוניברסידד קאתוליקה, ופרש במדיה בשנת 2000, בגיל 36.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורוסיטו החל את דרכו בנבחרת ארגנטינה ב-1989, תחת המאמן קרלוס בילארדו. כבר באותה שנה היה חלק מסגל הנבחרת לקופה אמריקה 1989 בברזיל. הוא רשם שלוש הופעות במהלך הטורניר, כשעלה בהרכב במשחקה האחרון של ארגנטינה בשלב הבתים, וכשעלה מהספסל פעמיים במהלך משחקי בית הגמר. ארגנטינה סיימה את הטורניר במקום השלישי.

לאחר שלא זומן על ידי אלפיו באסילה לסגל ארגנטינה שזכה בקופה אמריקה 1991, החליט המאמן לזמן אותו לקראת קופה אמריקה 1993 באקוודור. גורוסיטו שותף בכל ששת משחקיה של ארגנטינה בטורניר. בשלב הבתים עלה כמחליף בכל שלושת המשחקים, שהסתיימו בהעפלה לשלב הבא מהמקום השני בבית. גורוסיטו עלה בהרכב לכל אורך שלב הנוקאאוט של הטורניר. ברבע הגמר מול ברזיל, לאחר שוויון 1-1 בתום הארכה, בעט גורוסיטו את הפנדל הראשון של נבחרתו במסגרת דו-קרב בעיטות עונשין וכבש בדרך לניצחון 6-5. בחצי הגמר חזר התרחיש על עצמו, כשארגנטינה נפרדה בשוויון 0-0 מקולומביה, ושוב גורוסיטו בעט ודייק בבעיטה הראשונה. במשחק הגמר פתח גורוסיטו בהרכב והוחלף בדקה ה-64, כדקה לאחר שער היתרון של גבריאל בטיסטוטה. ארגנטינה ניצחה במשחק 2-1, וזכתה בתואר בפעם השנייה ברציפות וה-14 בתולדותיה.

זמן קצר לאחר הטורניר היה שותף לשני משחקים במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, אך לא זומן לטורניר הגמר בארצות הברית. גורוסיטו היה שותף גם לשני משחקים במסגרת מוקדמות מונדיאל 1998, במהלכם אף כבש את שערו היחיד במדי ארגנטינה, אך סיים את דרכו בנבחרת באותה שנה ולא זומן לטורניר הגמר בצרפת.

בסך הכול רשם גורוסיטו 19 הופעות במדי ארגנטינה, בהן כבש שער אחד.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורוסיטו החל את דרכו כמאמן במהלך עונת 2002/2003, כשהתמנה לתפקיד מאמן נואבה צ'יקגו מליגת העל הארגנטינאית. הוא הצליח להציל את קבוצה מירידת ליגה לאחר שהשיג ניצחון כפול על ארחנטינוס ג'וניורס בפלייאוף נגד הירידה. מיד לאחר מכן התמנה לתפקיד מאמן קבוצתו לשעבר, סן לורנסו, אותה הוביל לסגנות טורניר האפרטורה של 2003. בעקבות הצניחה ביכולתה של הקבוצה וסדרת תוצאות רעות, הוא פוטר מתפקידו ב-2004. ב-2005 הוא שב לאמן, הפעם את לנוס, אך החזיק מעמד בתפקיד חודשיים בלבד, עד שנאלץ להתפטר בעקבות יכולתה של הקבוצה. משם, המשיך ב-2006 לקדנציה קצרה ברוסאריו סנטראל, ממנה פוטר במרץ 2007.

בעונת 2007/2008 הוביל גורוסיטו את ארחנטינוס ג'וניורס להעפלה לגביע סודאמריקנה 2008, הופעה בינלאומית ראשונה למועדון מאז שהשתתף באותו הטורניר ב-1996. גם בטורניר עצמו רשמה ארחנטינוס ג'וניורס הופעה מרשימה, כשהדיחה בין היתר את סן לורנסו, סן לואיס ופלמיירס בדרך לחצי גמר הטורניר, שם נעצרה על ידי אסטודיאנטס לה פלאטה.

ב-8 בדצמבר 2008 מונה לתפקיד מאמן קבוצת נעוריו ריבר פלייט, לאחר שמאמנה הקודם, דייגו סימאונה, התפטר חודש קודם לכן והקבוצה סיימה את טורניר האפרטורה במקום האחרון. גורוסיטו הוביל את קבוצתו למקום השמיני בלבד בטבלת הקלאוסורה, ולהדחה כבר בסיבוב הראשון של גביע ליברטדורס. ב-4 באוקטובר 2009, לאחר עשרה חודשים בתפקיד וכשהקבוצה ממוקמת במקום ה-16 בטורניר האפרטורה, התפטר גורוסיטו מתפקידו והוחלף על ידי לאונרדו אסטרדה.

ב-19 בינואר 2010 יצא לראשונה כמאמן מגבולות ארגנטינה, כשהתמנה לתפקיד מאמן חרס מליגת העל הספרדית[1]. גורוסיטו הצטרף לקבוצה לאחר 18 מחזורים, כשהיא נועלת את הטבלה עם ניצחון אחד בלבד. הוא הצליח להשיג שבעה ניצחונות בעשרים משחקים בתפקיד, אך לא הצליח לחלץ את הקבוצה מהמקום האחרון בטבלה. בסיום העונה, לאחר שלא הצליח להגיע להסכם על המשך החוזה, עזב את תפקידו.

בספטמבר 2011 חזר לכדורגל הארגנטינאי ולקבוצתו לשעבר ארחנטינוס ג'וניורס. ב-28 בפברואר 2012, כחצי שנה אחר כך, נאלץ לעזוב את התפקיד לאחר שנפצע בתאונת דרכים מספר שעות לפני משחקה של קבוצתו מול סן לורנסו. כעבור שמונה חודשים מחוץ למגרשים, חזר אל הקווים של קבוצת טיגרה ב-23 באוקטובר 2012. גורוסיטו הוביל את טיגרה לגמר גביע סודאמריקנה לראשונה בתולדותיה, לאחר שהדיחה בין היתר את דפורטיבו קיטו, סרו פורטניו ומיונאריוס, אך נעצר בגמר על ידי סאו פאולו. גורוסיטו התפטר מתפקידו ב-6 ביולי 2013, לאחר חילוקי דעות עם הנהלת הקבוצה. באוקטובר 2014 חזר גורוסיטו לקדנציה שלישית בארחנטינוס ג'וניורס ששיחקה בליגת המשנה, והוביל את הקבוצה בחזרה לליגה הבכירה.

בדצמבר 2015 חזר גורוסיטו לספרד והחליף את ז'ואן קאריו בתפקיד מאמן אלמריה מהמקום האחרון בליגת המשנה. הוא פוטר מתפקידו ב-16 במאי 2016, כשקבוצתו עדיין בסכנת ירידה.

ב-1 בינואר 2017 שב לארגנטינה והתמנה לתפקיד מאמן סן מרטין דה סן חואן.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבר פלייט
סברובסקי טירול
אוניברסידד קאתוליקה
נבחרת ארגנטינה
תארים אישיים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1983 ריבר פלייט ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 7 0
1984 9 0
1985 10 0
1985/1986 31 2
1986/1987 32 5
1987/1988 16 0
1988/1989 4 1
1988/1989 סן לורנסו ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 37 21
1989/1990 6 4
1989/1990 סברובסקי טירול אוסטריהאוסטריההבונדסליגה האוסטרית 26 11
1990/1991 30 5
1991/1992 21 6
1991/1992 סן לורנסו ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 14 1
1992/1993 34 6
1993/1994 19 4
1994 אוניברסידד קאתוליקה צ'ילהצ'ילהליגת העל הצ'יליאנית 30 7
1995 28 5
1996 יוקוהמה מרינוס יפןיפןליגת העל היפנית 6 3
1996/1997 סן לורנסו ארגנטינהארגנטינהליגת העל הארגנטינאית 31 7
1997/1998 36 8
1998/1999 32 14
1999 אוניברסידד קאתוליקה צ'ילהצ'ילהליגת העל הצ'יליאנית 29 1
2000 10 0
סך הכל בקריירה 498 111

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארגנטינה
שנה הופעות שערים
1989 5 0
1990 2 0
1992 2 0
1993 8 0
1997 2 1
סה"כ 19 1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נסטור גורוסיטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, גם גורוסיטו יעלה חרז בידו?, באתר וואלה!‏, 20 בינואר 2010


נבחרת ארגנטינהקופה אמריקה 1989 (מקום שלישי)

1 פומפידו • 2 בטיסטה • 3 אלפארו מורנו • 4 באלבו • 5 בראון • 6 בסואלדו • 7 בורוצ'גה • 8 קאניג'ה • 9 קוצ'ופו • 10 מראדונה • 11 קלדרון • 12 קלאוסן • 13 דיאס • 14 אנריקה • 15 ג'וסטי • 16 מונסון • 17 רוג'רי • 18 איסלאס • 19 סנסיני • 20 טרוגליו • 21 גורוסיטו • 22 פלסיוני • מאמן: בילארדו

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת ארגנטינהקופה אמריקה 1993 (מקום ראשון)

1 גויקוצ'אה • 2 ואסקס • 3 אלטמירנו • 4 פ. בסואלדו • 5 רדונדו • 6 רוג'רי • 7 מדינה בז'ו • 8 פרנקו (ח. בסואלדו) • 9 בטיסטוטה • 10 סימאונה • 11 גורוסיטו • 12 איסלאס • 13 קאסרס • 14 קרביוטו • 15 בורלי • 16 גרסיה • 17 ספאטה • 18 אקוסטה • 19 סאמורה • 20 רודריגס • 21 סקופוני • 22 מאנקוסו • מאמן: באסילה

ארגנטינהארגנטינה