נסים אלקיים
 | |
| לידה |
1864 כ' בכסלו ה'תרכ"ד מרקש, מרוקו |
|---|---|
| פטירה | 1930 (בגיל 66 בערך) |
| תאריך עלייה | 1866 |
| צאצאים | 7 |
  | |
נסים אלקיים (1864–1930) היה סוחר יהודי, ממקימי היישוב היהודי בעזה, באר שבע וחוות רוחמה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלקיים נולד במרקש, מרוקו בכ' בכסלו ה'תרכ"ד לרב משה אלקיים, בנו של דוד אלקיים. בשנת 1866 החליט האב למכור את כל נכסיו במרוקו ולעלות לארץ ישראל. לאחר מסע ארוך התיישבה המשפחה בירושלים. נסים למד בישיבה של הרב דוד בן שמעון בעיר. בשנת ה'תרמ"ז (1887) נשא לאישה את מזל בת שלמה שאול[1]. בצעירותו עסק בהובלת אנשים על גבי חמורים מירושלים לקבר רחל[2].
בשנת 1897 ירד לבאר שבע והיה היהודי הראשון שהתגורר בעיר בעת המודרנית. שנה לאחר מכן עבר להתגורר בעזה כחלק מניסיון חידוש ההתיישבות היהודית בעיר שהוביל קלונימוס זאב ויסוצקי. הוא עסק בייצוא שעורה ואבטיח הפקועה (חנדל) לאירופה. בשותפות עם חכם דוד עמוס וחג' עלי אל-עטוונה, ראש העיר הראשון של באר שבע, הם היו ליצואנים הגדולים ביותר.
בהשפעתו של אליעזר בן-יהודה הקים בשנת 1910 בית ספר עברי בעיר עזה[3].
בשנת 1911 ביקשה אגודת "שארית ישראל" ממוסקבה לרכוש 3200 דונם מאדמות הכפר הבדואי אל-גֻ'מַּאמַה. למרות התנגדות אשתו ובנו, אלקיים הסכים לסייע לאגודה ותיווך בינם ובין השבט הבדואי אל-עטאונה עד להשלמת העסקה[2][4]. על אדמות אלו קמה "חוות רוחמה", המקום בו נמצא היום קיבוץ רוחמה.
בשנת 1912 התמנה על ידי הטורקים כנציגה הרשמית של העדה היהודית באזור עזה, תפקיד אותו מילא עד 1918[1]. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גירשו הטורקים את מרבית התושבים של עזה לירושלים. משפחת אלקיים, שהייתה בעלת אזרחות עותמאנית, הייתה מהמשפחות היהודיות הבודדות שנשארו בעיר. במרץ 1917 גורשו אחרוני הידוים מהעיר והמשפחה עברה לרוחמה ובהמשך חזרה ליפו. בשנת 1919 לאחר סיום המלחמה חזזר אלקיים לעיר ומצא שבית המסחר שלו והסחורה לא ניזוקו. הוא ביקש לחזור ולהתגורר בעיר, אך אשתו סירבה. בתחילה עבר לגור לבדו ובהמשך הצטרפו אליו בניו הגדולים. מזל, אשתו, חזרה לעזה רק ב-1922[5].
במהלך המלחמה, בשנת 1916, נהרגו 16 פועלים יהודים כתוצאה מהפצצה של חיל האוויר הבריטי בבאר שבע. אלקיים, כנציג הקהילה היהודית, רכש חלקת קרקע על מנת לקבור את ההרוגים. קרקע זאת הפכה ברבות הימים לבית העלמין של באר שבע[6].
בשנת 1918 רכש שטח אדמה בבאר שבע במטרה לבנות עליו שכונה יהודית ראשונה. את הרכישה ביצע יחד עם שמעון בן-צבי, שהיה שותפו בקניית תבואה עבור "המשביר" בתל אביב. בשנת 1950 החלה בניית שכונה ב על האדמות שנרכשו[7].
בי"ח באב תרפ"ט, יום לאחר פרוץ מאורעות תרפ"ט, הגיע אל אלקיים אחד מידידיו הערבים והזהיר אותו שהמצב בעיר מסוכן. תחילה התקיימו חברי הקהילה, שמנתה 50 איש, בביתו של אלקיים. בהמשך עברו לתחנת המשטרה ומשם המשיכו להתבצר בבית המלון שהיה בבעלת משפחת מרגולין. אל המקום הגיע חאג' סעיד א־שאווה, שמשפחתו הייתה ביחסים טובים עם משפחת אלקיים, במטרה להגן על העיר. הפורעים הצליחו לפרוץ אל המלון והמשטרה הבריטית החליטה לפנות את היהודים מהעיר על גבי משאיות[4][8]. בעקבות המאורעות עזב אלקיים, יחד עם כל הקהילה, את עזה ושב להתגורר בירושלים[9][10].
אלקיים נפטר בשנת 1930. בבאר שבע יש רחוב הנושא את שמו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנסים ומזל נולדו שבעה ילדים: אברהם, שלמה, יהודה, משה, מרדכי, שרה וחנניה.
אברהם הבכור נולד ב-1892. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כחייל בגדוד נהגי הפרדות שהקים יוסף טרומפלדור. בשנת 1915 נפצע בקרב גליפולי. אחרי סיום מלחמת העצמאות עבר להתגורר בסמוך לבאר שבע. בשנת 1950 נרצח על ידי מסתננים ערבים שחדרו לביתו ושדדו ממנו כסף וצאן[11].
מרדכי נולד ב-1910 בעיר עזה. היה פעיל בתנועת "ההגנה" ולאחר מכן שירת כקצין בצה"ל והשתחרר בדרגת רב-סרן. בשנת 1956, אחרי מבצע סיני, מונה לסגן מושל העיר עזה. לאחר סיום מלחמת ששת הימים מונה למושל הצבאי של יריחו[12]. בשנת 1994 הוציא ספר שסוקר את ההתיישבות היהודית בעזה שהוביל אביו[7].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי אלקיים, 40 שנות ישוב יהודי בעזה באר שבע והקמת חוות רוחמה , משרד הביטחון, 1994
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 דוד תדהר (עורך), "נסים אלקיים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 4939
- ^ 1 2 אברהם נסים אלקאיים - יליד יפו שנרצח בידי ערבים על אדמתו, סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850, 11 בינואר 2010
- ^ אריק קיציס, ימיה האחרונים של הקהילה היהודית בעזה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 6 בפברואר 2024
- ^ 1 2
מיכאל טוכפלד, קודש וחולות, בעיתון מקור ראשון, 30 באפריל 2019
- ^ משפחת קסטל מגיעה לעיר עזה, באתר castel.org.il
- ^ שלמה ציזר, /משפחת אלקיים - הקשר ההיסטורי לבאר שבע, נאנמנג, גיליון מס' 40, 25 במאי 2023
- ^ 1 2 120 שנה ויותר לנוכחות יהודית בעזה ובש, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 בדצמבר 2023
- ^ עפרה לקס, הגירוש מעזה, תרפ"ט, באתר ערוץ 7, 23 ביולי 2009
- ^ נדב שרגאי, עזה שלא הכרתם, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2020
- ^ עוזי ברעם, שורשיי המשפחתיים בעזה, 23 בנובמבר 2023
- ^ אברהם נסים אלקיים זל, באתר המוסד לביטוח לאומי
- ^ מרדכי אלקיים, ראשי היישוב ויקיריו, באתר עיריית נתניה
