נסים גיני

נסים גיני

נסים גיני מתוך תצלום כיתתי, 1948
נסים גיני מתוך תצלום כיתתי, 1948
לידה	12 בפברואר 1938 י"א באדר ה'תרצ"ח ירושלים
נהרג	26 במאי 1948 (בגיל 10) י"ז באייר ה'תש"ח הרובע היהודי, ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה
תפקידים בשירות
תצפיתן וקשר. חלל מערכות ישראל הצעיר ביותר שנפל במלחמת העצמאות, בקרב על הרובע היהודי בירושלים

מצבה לזכרו של נסים גיני בהר הרצל

מצבה לזכרו של נסים גיני בקבר האחים לחללי הרובע היהודי, שבהר הזיתים

נסים גיני (י"א באדר ה'תרצ"ח, 12 בפברואר 1938 – י"ז באייר ה'תש"ח, 26 במאי 1948) היה ילד ישראלי וחלל מערכות ישראל הצעיר ביותר. הוא נהרג במלחמת העצמאות, בקרב על הרובע היהודי בירושלים.

תולדות חייו

גיני נולד בשנת 1938 בירושלים למרים וליצחק. יצחק עלה בגפו מטורקיה בעקבות סבו, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה ושנפל בארץ ישראל במלחמה זו. האם מרים עלתה ממרוקו. נסים היה השלישי בין ארבעת ילדיהם.

הקרב על הרובע היהודי החל מייד לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה, ב-29 בנובמבר 1947, ועל הרובע הוטל מצור. כאשר החל המצור, שהה אביו מחוץ לרובע, מנותק ממשפחתו. יחד עם אחרים מילדי הרובע גם גיני השתתף בקרב להגנת הרובע.

בגיל תשע וחצי שימש כתצפיתן וכקשר המעביר ידיעות בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי בתקופת מלחמת העצמאות. גם אחותו בת ה-14 ואחיו בן ה-12 סייעו ללוחמים.

בט"ז באייר ה'תש"ח, 25 במאי 1948, לאחר שכבר סיים את משמרתו כתצפיתן, שב לעמדת השמירה, וכאשר הבחין בתנועה חשודה הוציא את ראשו, ונפגע. הוא נפצע קשה מכדור שנורה מידי צלף. הקליע פגע באקדח מאוזר שהיה בעמדה, קנה האקדח התפוצץ ורסיסים פגעו בפניו. הקליע עצמו נכנס מהלחי ויצא מהעורף. ביום למחרת, 26 במאי 1948, נפטר גיני מפצעיו. הוא נמנה עם שמונה חללים שנותרו בבתי מחסה מבלי שלוחמי הרובע הספיקו לקוברם, ונקברו על ידי ערבי מקומי.

המאבק להכרה והנצחתו

לאחר המלחמה, עמדו הוריו של גיני בפני קושי רב בניסיונם להסדיר את מעמדו כחלל מערכות ישראל.

הרשויות התקשו לקבל את העובדה שילד כה צעיר שירת כחייל פעיל, ובמשרד הפנים אף הועלו ספקות לגבי עצם מותו בשל היעדר גופה.

כדי לזכות בהכרה, נקטה המשפחה בצעד יוצא דופן לאותם ימים והגישה תביעה לבית המשפט. במהלך המאבק המשפטי, הם נאלצו להביא את מוריו, מדריכיו ומפקדיו של נסים מהרובע, כדי שיעידו בשבועה כי הילד אכן שירת כלוחם וקשר תחת אש. רק לאחר עדויות אלו ובהתערבות בית המשפט, הסכימה המדינה להכיר בו כחלל צה"ל מספר חודשים אחרי שנהרג. עם זאת, אחיו האחרים ששירתו לצדו ברובע לא זכו להכרה כלוחמים במשך שנים ארוכות לאחר מכן.

לאחר מלחמת ששת הימים, התברר סיפור קבורתו הייחודי. ערבי מקומי, שזיהה את שמונה הגופות שנותרו בבתי מחסה, החליט להעניק להן כבוד אחרון וקבר אותן בקבר אחים כדי למנוע את שריפתן על ידי חיילי הלגיון. על מעשה זה הוא אף הוכה ונענש על ידי הירדנים. בשנת 1967 הוביל האיש, אז כבר קשיש, את חיילי צה"ל אל המקום וגופתו של גיני זוהתה בוודאות בזכות שיני החלב שנמצאו בפיו – עדות פיזית למותו כילד. בעת פינוי הגופות, נשאלה המשפחה האם תרצה לקבור את נסים בנפרד, לאור העובדה שהיה היחיד שזוהה בוודאות. אמו סירבה לכך בתוקף באומרה: "לא מפרידים את החבילה", והוא נטמן יחד עם חבריו לנשק בקבר האחים לחללי הרובע היהודי בהר הזיתים, בטקס הלוויה צבאי. מעל קבר זה מוצבת מצבה צבאית הנושאת את שמו ופרטיו.

במקביל, הוקם לזכרו קנוטף (מצבת זיכרון ללא קבר) בחלקה הייעודית לחללי הרובע היהודי בהר הרצל. הצבת הקנוטף בבית העלמין הצבאי הלאומי נועדה להעניק לגיני כבוד ממלכתי ואישי, המפריד בינו לבין שאר השלדים בקבר האחים שזהותם לא אומתה בוודאות. שתי המצבות נושאות נוסח כמעט זהה, הכולל את סמל צה"ל, מספרו האישי (174011) והכיתוב "נפל במילוי תפקידו - בן 10 בנפלו".

גיני הוא צעיר הנופלים במלחמות ישראל ככלל ובמלחמת העצמאות בפרט, שבמהלכה ולקראתה גויסו מאות נערים בני 12 ומעלה לפעילות צבאית בארגון "ההגנה", במסגרת הגדנ"ע ובמסגרות אחרות.

סיפורו של גיני עמד במרכזו של הספר "שיני חלב" מאת סמדר שיר, השוזר את סיפורו ההיסטורי של "הטוראי הקטן" בתוך מסע התבגרות עכשווי של נער. דמותו של גיני נחרתה בזיכרון הלאומי לא רק כחלל הצעיר ביותר, אלא כסמל לנחישותו של היישוב היהודי בירושלים הנצורה, כפי שביטא זאת במילותיו האחרונות לאמו כשביקשה שיחדל מלסכן את עצמו: "אמא, מה את רוצה? שאני אשב בבית ואחרים ימותו?"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נסים גיני בוויקישיתוף

• כרטיס הקבר של נסים גיני, באתר הר הזיתים
• קורות החיים של נסים גיני, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• יצחק שליסל, חייל עם שיני חלב, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 1987
• חייל בן תשע וחצי מגן על הרובע, בגיליון שיחת השבוע 906, באתר צעירי אגודת חב"ד, 14 במאי 2004
• יהושע בריינר‏, החלל הצעיר ביותר - רק בן 10, באתר וואלה, 28 באפריל 2009
• חן קוטס-בר, החלל הצעיר ביותר: ילד בן עשר וחייל, באתר nrg‏, 9 במאי 2011
• שי לוי, בן 10 בנופלו: סיפורו של לוחם צה"ל הצעיר ביותר, באתר מאקו, 27 באוגוסט 2012
• סמדר שיר, "שאני אשב בבית ואחרים ימותו?", בפרויקט "יצירת חיי" של אתר ynet, אוקטובר 2017
• ח"כ יואל חסון, פוסט בדף הפייסבוק, 17 באפריל 2018
• סמדר פלד, "נתנו לו רובה, בגיל 10": סיפורו של חלל צה"ל הצעיר ביותר, באתר ערוץ 10, 18 באפריל 2018
• הספרייה הלאומית, פוסט בדף הפייסבוק, 7 במאי 2019
• צפו: זוכרים, מספרים, שרים, באתר ערוץ 7, 27 באפריל 2020
• דקה ישראלית, באתר גל"צ, בתאריך 6 בדצמבר 2020 (יש ללחוץ על סימן ה-PLAY ליד הפרק שלו רוצים להאזין)
• לינור בר-אל, ילדים גיבורים: סיפורם של חללי צה"ל הצעירים, באתר חדר מצב, 14 באפריל 2021
• עיר דוד - ירושלים הקדומה, פוסט בדף הפייסבוק, 2 במאי 2022