נסים זלאיט

נסים זלאיט (1923 - מרץ 2024) היה צייר ישראלי.

נסים זלאיט נמנה עם הדור של אמנות המופשט הישראלי, שפרחה בשנות החמישים והששים של המאה ה-20 בישראל, ונותר נאמן לה עד למותו.

נולד בעיראק. בגיל 28 נמלט מבגדאד, עקב פעילותו במחתרת הציונית, ועלה בגפו לישראל בשנת 1951. זו הייתה פרידה מכל אשר ידע והכיר בעולם האתמול, והמפגש עם הארץ החדשה ועם האמנות הרוחשת בה היה לאירוע המכונן בחייו.

זלאיט התוודע אל המופשט בתקופת לימודיו במכון אבני בשנים 1956–1959. מוריו היו יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי חברי קבוצת "אופקים חדשים", שראו במופשט ביטוי לאמת אוניברסלית, שהיא תכליתה של האמנות הטהורה. עד לאותה עת היה זלאיט צייר פיגורטיבי מצליח בקנה המידה האפשרי מבחינתו, הן בבגדאד, שבה נולד ובגר, והן בשנותיו הראשונות בישראל.

הבחירה של זלאיט בציור המופשט סימנה את פנייתו לדרך חדשה ובלתי מוכרת, תוך השלכת סמלי העבר והגדרותיו מאחור. היה זה ביטוי לכמיהתו להתקבל, להשתייך ולהיות מזוהה עם האמנות הארצישראלית האוונגרדית באותה העת. בהחלטתו זו ויתר על כל נקודת אחיזה או עוגן במציאות הפיזית, ובחר לצאת למסע בתוך הלא נודע, במרחבי המופשט האינסופי. בתוך מרחב זה חיפש והתווה את דרכו האישית. ביצירותיו, הוא נתן ביטוי למגמות האוניברסליות באמנות המערב מצד אחד, ולתחושת הזיקה והשייכות למקום הישראלי, מצד שני. עם כל אלה, ניתן היה לזהות ביצירתו את עקבות זיכרונות העבר ואת ההתנסויות שעיצבו את עולמו.