נסים פרץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב נסים פרץ
לידה 10 באוקטובר 1946
ו' בתשרי ה'תש"ז
פטירה 21 בפברואר 2012 (בגיל 65)
כ"ח בשבט ה'תשע"ב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ? – 21 בפברואר 2012 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
רבותיו הרב מרדכי שרעבי
תלמידיו הרב אפרים יצחק ביבי,יוסף אלנקווה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב נסים פרץ (ו' בתשרי תש"ז; 10 באוקטובר 1946 - כ"ח בשבט תשע"ב 21 בפברואר 2012) היה מקובל, מוהל, רב. עמד בראש מוסדות בית אל בבני ברק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ נולד למימון פרץ אשר עסק בצורפות, ולסוליקה, בשנת תש"ז בעיר דאדס במרוקו (סמוך למארקש), רוב חייו במרוקו היו בעיר סטאט, שם שהו הוריו בהמתנה לעלייה לארץ ישראל.

בעת היותו בן חמש בערך עלו הוריו לישראל, בהגיעם לארץ שוכנו במעברת ירוחם, שם היו מספר צריפים של הצבא ומספר צריפים עבור העולים ממרוקו.

באחד הימים בתקופת שהותם במעברה, נחטף הרב עם עוד כמה מילדי המעברה על ידי הפדאיון הערבים, ולאחר שהצבא שחרר אותם, החליט אבי המשפחה שהוא לא נשאר במקום זה.

המשפחה עברה למעברה התימנית בגן יבנה, שם למד הרב אצל ה'מורי' התימני כי באותה תקופה הם היו המשפחה היחידה ממרוקו באותה מעברה. עד שלאחר זמן מה הביאו לשם משפחות נוספות ממרוקו והקימו בית ספר ליוצאי העדה.

תחילת המסלול הלימודי של הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד גיל 11 שנים למד הרב בבית ספר אזורי, ואחר כך עבר לישיבה פנימייתית תורנית 'שערי שלום' במסמיה, ישיבה זאת הייתה בניהולה של מפלגת 'פועלי אגודת ישראל' (פא"י) כאשר בראשות הישיבה היו עומדים אז הרב צבי הוסטר והרב שלמה לוי. מו"ר היה מקורב אליהם כדרכו ואף לאחר פטירתם הזמינוהו לעמוד בהספד עליהם.

בעת שהותו בבית הספר של פא"י בגן יבנה הציע לו מפקח בשם הרב מונק לבוא ללמוד בישיבה. הוא הסכים ונלקח ללמוד בפתח תקווה בישיבת 'נחלת ראובן' שהייתה נספחת לישיבת 'לומז'ה' .

ישיבה קטנה 'נחלת ראובן', 'אוצר התלמוד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסת הרב לישיבת 'נחלת ראובן' שבראשה עמד אז הרב ראובן כץ שהיה הרב הראשי לפתח תקווה. ועוד רבנים חשובים, בהם הרב יוסף ברוכמן. נוכחו ראשי הישיבה שרמתה הלימודית אינה הולמת את יכולתו והחליטו להצמיד לו אברך שילמד איתו חברותא. פרץ הדביק את הפער תוך זמן קצר ותוך שנה מהיכנסו לישיבה הפקידו בידיו קבוצת בחורים שהוא יקדם אותם בלימוד.

הרב יוסף ברוכמן שראה את יכולות התלמיד החדש, עקב אחריו וחזה שמתלמיד זה עתיד לצאת אחד מגדולי תלמידי החכמים של יהדות ספרד.[דרוש מקור]

לאחר שלוש שנים בישיבה זו נדרש פרץ לבחור אם להמשיך בעולם הישיבות או ללמוד בתיכון לתעודת בגרות. בשלב זה משפחתו ומקורביה לחצו עליו להוציא בגרות והרב אכן הלך לישיבה תיכונית שנקראה 'אוצר התלמוד' בראשות הרב אושפיזאי, שם שהה שנה אחת והוציא תעודת בגרות מצוינת.[דרוש מקור]

ישיבה גדולה 'אוצר התלמוד', ותחילת פעילותו בהרבצת תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת 'אוצר התלמוד' נסגרה לאחר כשנה בערך ומיד לאחר מכן נפתחה מחדש באותו בניין על ידי הרב יעקב אריאלי שהיה ראש הישיבה, וכן היה מג"ש שם הרב מיכאל ארליך אביו של האדמו"ר מקוידינוב. לישיבה זו התקבצו תלמידים ממס' ישיבות כמו קול תורה היישוב ועוד.

הרב ובחור נוסף בשם גרשון שוויטלו הצטרפו לישיבה זו (הרב היה בקשר עד סוף ימיו עם הבחור השני שכיום נושא משרה חשובה) עד גיל 21 שאז הישיבה נסגרה.

בתוך אותה תקופה שהרב למד אצל הרב אריאלי, הרב מיכאל ארליך הקים ישיבה לבחורים מכל רחבי הארץ לחזק אותם בלימוד התורה. את הרישום הראשוני לישיבה זו הוא עשה על ידי פרץ שבתקופת בין הזמנים היה מכתת רגליו מחיפה בצפון ועד באר שבע בדרום, ונכנס לבתי ספר ומקבל רשות דיבור בפני ילדי כיתה ח' ומנסה להלהיב אותם בעניין הישיבה הנפתחת ולעזוב את האפשרויות האחרות העומדות לפתחם.

לאט לאט פרץ קיבץ עבור הרב ארליך קבוצת בחורים לישיבה והרב ארליך ביקש ממנו שימשיך לעזור לו. הרב הביע נכונות והיה מגיע כל יום בשעות הערב לאחר גמר לימודיו, היה נוסע באוטובוס ומגיע לישיבה והיה מפתה את הבחורים שהוא יעזור להם בכל נושאי הלימודים ביניהם מתמטיקה ועוד, ובתנאי שילמדו גמרא איתו הוא היה מקדם אותם עוד ועוד. והיה נותן בהם מוסר ועבודת השם.

בהמשך מינה הרב ארליך את הרב פרץ כמגיד שיעור בישיבה והבטיח לו סך מסוים, והרב פרץ נענה לכך ונתן שיעורים תקופה של יותר משנה בישיבה וכל פעם היה מקבל שיק עבור לימודו, אך לישיבה לא היה אפשרות לפרוע את השיקים וכך הצטברו אצל הרב פרץ חבילת שיקים לא פרועים - לאחר זמן לקח את כל חבילת השיקים ואמר לעצמו במי אני נושה?! במורי ורבי! מיד לקח את כל השיקים וקרעם, והודיע לרב ארליך שהוא מוחל לו ואין הוא צריך שכר.[דרוש מקור]

המשגיח בישיבת אוצר התלמוד היה הרב יצחק בן פז (כיום ראש ישיבה בבית וגן) לימים היה לרב פרץ התלבטות האם להמשיך בעזרה לרב ארליך בביסוסה של ישיבתו. כי הרב ארליך טען שאם הרב פרץ לא ימשיך לעזור הישיבה עלולה להיסגר (כפי שאכן קרה לבסוף), או להקדיש את כולו לתורה ועבודה. הרב בן פז החליט לקחת את הרב לשאלת רב אצל הסטייפלער, והוא הכריע שהרב פרץ יעזוב את הרב ארליך, לטובת המשך לימודים בישיבת חברון בירושלים.

נישואיו וממשיכי דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגיעו לפרקו נשא הרב לאשה את רחל, בתו של החזן הרב רפאל אבוהב, ממנו למד את מלאכת ה'מילה' ושימש כמוהל שנים רבות עד סמוך לפטירתו. לאחר חתונתו התחיל ללמוד קבלה. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, ייסד את מוסדות בית אל וישיבת מסילת ישרים בהם התחנכו אלפי תלמידים, חלקם בתורת הקבלה.

זמן מה לפני פטירתו, הקים את התלמוד תורה ורשת הגנים- 'תורת ישעיהו' המונה מעל 100 תלמידים. הניח אחריו 13 ילדים.

הרב נפטר בבית החולים שיבא-תל השומר ברמת גן לאחר מחלה קשה ב-כ"ח בשבט תשע"ב. כ-20,000 איש ליוו אותו בדרכו האחרונה, הוא נטמן בבית העלמין ויז'ניץ חלקת בית א-ל בבני ברק.

נכון לחודש אוקטובר 2013, בניו הרב שלום, הרב משה חיים והרב אברהם ישראל, משמשים כרבנים במוסדות הרב, ומקדישים את חייהם לפעילות ציבורית. חתנו הגדול הרב שמואל אביטן ידוע כמחברם של ספרים רבים, ביניהם הלכות שמיטה, והגהה מחדש של ספר תרומת הדשן עליו כתב הגהות. חתנו הרב אלישיב קוביוף הקים ישיבה בעיר אלעד, בה לומדים בכל מחזור מעל 120 בחורים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]