נעמה ארז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

נעמה ארז (לוין-לביא; נולדה ב-1952), היא משוררת, סופרת ואשת חינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים בשם נעמה לוין לשלום ודימונה לוין, דור שלישי בעיר מצד אימה. גדלה בתל אביב מגיל שלוש. למדה בבית החינוך לילדי עובדים ע"ש א.ד. גורדון שבתל אביב ולאחר מכן בגימנסיה הרצליה. בצה"ל שירתה בענף הווי ובידור וכתבה בעיתון "איגרת למש"ק חינוך". בחלקו השני של השירות עבדה בספריית צה"ל.

בשנים 1970-1971 פרסמה סיפורים לילדים ב"דבר לילדים". כמו כן פרסמה שירים במוספים הספרותיים "משא" (דבר) ו"על המשמר" בשנות ה-70 וה-80.

נעמה ארז היא בעלת תואר ראשון בספרות וחינוך, עם השלמות בפילוסופיה, ותואר שני ב"מחקר חינוכי", שניהם מאוניברסיטת תל אביב. למדה גם ייעוץ חינוכי לתואר שני.

עבודת התזה נעשתה אצל פרופסור מיכאל חן בנושא "תיוג של ילדים במעבר מבית הספר לחטיבת הביניים". בתקופת לימודיה לתואר השני שימשה בין היתר רכזת השתלמויות מורים של נט"ע (ניסוי טיפוח על-יסודי) בראשותו של פרופ' משה סמילנסקי והייתה חברת צוות כתיבת תוכניות לימודים וניסויין בשטח. אחר-כך עבדה כרכזת צוות וחשיבה לחינוך בשכונות בבית ברל, ניהלה פרויקטים מחקריים בחוגים לחינוך באוניברסיטאות תל אביב והעברית, עבדה בעריכה לשונית בהוצאת זב"מ ובהוראת אנגלית. הדריכה מורים בחטיבה העליונה בלימוד לשון עברית ובלימוד על פי סגנונות חשיבה. עסקה בייעוץ חינוכי בתל אביב (עם חבורות רחוב ונערות במצוקה), יפו (שם יזמה ויישמה תוכנית למניעת אלימות) וערד (עם הקהילה האתיופית).

ארז הייתה בעלת טור חינוכי בעיתון "לאישה" ובעלת טור בייעוץ וטור באסטרולוגיה בעיתון הילדים "ראש גדול". הייתה עיתונאית מערכת במקומון בערד.

היא לימדה תקשורת בין אישית באוניברסיטת בן-גוריון. החלה ללמוד לדוקטורט במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, בהדרכתו של פרופ' דוד גורדון, אולם לא סיימה, ולימדה במחלקה קריאת טקסט מחקרי.

ארז למדה פסיכותרפיה-קוגניטיבית-התנהגותית בתוכנית הישראלית להכשרה בפסיכותרפיה קוגניטיבית בחסות אוניברסיטת בר-אילן (2007-2005). מאז 2007 עובדת כפסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית בקליניקה פרטית.

עד היום (2014) התפרסמו שישה ספרים פרי עטה של נעמה ארז. שלושת ספריה הראשונים כתבה תחת השם ל. נעמה ושלושת האחרונים תחת השם נעמה ארז. שיריה וסיפוריה התפרסמו לאחרונה בכתבי העת "עתון 77", "מטען","מאזניים" ""שבילים" ו"ביטאון שירה". עמנואל בר קדמא, הצייר ומבקר האומנות של העיתון ידיעות אחרונות הזכיר אותה ב-1979 כחלק מקבוצת משוררים נוספים וביניהם מאיה בז'רנו ורוני סומק שלדעתו כותבים שירה מצוינת בארץ. [1]

החל משנת 2013 עורכת את כתב העת המקוון "נתיבים – כתב עת ליצירה ועיון" (יחד עם שמעון רוזנברג).

נעמה ארז נשואה מאז 1991 לפאול ארז, פרופסור נלווה בחוג להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון ולהם בת אחת.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיפות נשם : שירים (תל אביב : אל"ף, תשל"ט 1979) <בחתימת - ל' נעמה>

על הספר כתב בני ציפר בעיתון "הארץ": 'מאחורי הפסוודונים ל. נעמה מסתתרת בחורה רגישה ואמביציוזית... אהבתי את ההעזה של ל. נעמה לנסות כוחה בכל כך הרבה ז'אנרים בספר צנום אחד: שירה בפרוזה, שירים ליריים, פואמות דראמאטיות ומה לא ? ספר אישי ויוצא דופן בנוף ההשתפכויות המילוליות של נערות מתבגרות, הגודש את היוצא לאור בהוצאת "אלף"'.[2]

  • פתאם לא הכל ברור מאליו (תל אביב : אל"ף, תשמ"ו 1986) <בחתימת - ל. נעמה>

הספר מטיף לחיים של כאן ועכשיו, מכיוון שהכול אפשרי ושום דבר אינו ברור מאליו.

מ. אבי-שלמה כתב על הספר בעיתון "על המשמר": 'מבקשים אנשים צעירים משני המינים לחשוף רגשות ומחשבות על המתרחש בתוכם ועל הנגלה לעיניהם. להבין ולמצוא פתרונות. המציאות בזרימה ובשינוי, עלולה להפתיע וליצור סיטואציות חדשות.'[3]

  • רחוקים מן החוף (תל אביב : י' גולן, 1988) <בחתימת ל. נעמה> <סיפור>

אנשים צעירים אחרי מלחמה שמחפשים את עצמם. מעין 'רשומון' שבו כל דמות מספרת במונולוג מה קורה לה בסיטואציה מסוימת.

  • העברה נגדית : שירים (תל אביב : גוונים, תשס"ז 2007)

הספר בנוי מעגלים מעגלים של האישי, הציבורי והרעיוני החופפים ואף חותכים אלה את אלה. הספר מחולק למספר שערים: בשער "בטיפול" שירים העוקצים את הנושא הטיפולי מכל מיני זוויות. השער "מכשפה לא תחיה" עוסק בחריפות בהבטים פמיניסטים.

  • איפה הכובע של מר נחליאלי? (רמת גן : רימונים, תשע"א 2011) <איורים - שלי ארז ; עריכה וניקוד - יעל שכנאי>

ספר ילדים העוסק במשמעותה של חברות, הכנסת אורחים ונתינה.

  • המאמץ להתעוררות (תל אביב : ספרי עתון 77, תשע"ג 2012)

המונח "התעוררות" בשמו של הספר לקוח מהבודהיזם ומהיהדות ומתייחס למשהו הנשגב מהחיים השגרתיים. השער הראשון בספר עוסק במדיטציה. השער השני עוסק בהוויה הישראלית האישית. והשערים האחרים עוסקים בגישור בין תפישתה הרוחנית של ארז לבין מקרים בהם היא נתקלת בתהליך הטיפולי כגון פגיעות נפשית, אלימות במשפחה ועוד העוסק בביקורת חברתית.

  • אגרוף קטן : שירים ; עורך: מרדכי גלדמן, הוצאת נתיבים, 2016.
  • דרומה מאשקלון: נובלה, תל אביב, ספרי עיתון 77, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמנואל בר קדמא, "דור המחדל", במוסף "7 לילות" של העיתון ידיעות אחרונות, אוקטובר 1979.
  2. ^ בני ציפר (צ. בנימין), "שירה – טיפות גשם", בעיתון "הארץ", 26 באוקטובר 1979.
  3. ^ מ. אבי-שלמה, "כל דבר יכול לקרות", בעיתון "על המשמר", 16 במאי 1986.