נעמה נרדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נעמה נרדי
נעמה נרדי ב-1960
נעמה נרדי ב-1960
לידה 24 בנובמבר 1931
פטירה 17 באוקטובר 1989 (בגיל 57)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעמה נַרדי (24 בנובמבר 193117 באוקטובר 1989[1]) הייתה זמרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמה נרדי נולדה כבתם של ברכה צפירה ונחום נרדי. נעמה היא אחותו למחצה של הזמר והמלחין אריאל זילבר מצד האם. גדלה מגיל צעיר מאד כילדת חוץ בקיבוצים קבוצת שילר, גבעת ברנר ומשמר העמק, כיוון ששני הוריה היו עסוקים בהופעות רבות בארץ ובחו"ל. מילדותה גילו אצלה כישרון מוזיקלי ובגיל צעיר הקליטה אוסף עם שיריו של ביאליק. ב-1950 הוצגה לראשונה בהופעה על ידי אביה ב"קונצרט לשירה ישראלית", באולם "אהל שם" לצד אמנים נוספים כפאולו גורין ואהובה צדוק.

ב-1951 השתתפה בתחרות מלכת היופי ונבחרה כסגנית "מלכת היופי של תל-אביב" (בתואר מלכת היופי זכתה מיכל הראל). ב-1952 הופיעה בשירה ובריקוד ב"פר-גינט" שהועלה ב"הבימה". בהתאם לרצונה של אמה, ב-1952 החלה ללמוד אופרה בפריז ובשנת 1962 התקבלה לעבודה בבית האופרה לה סקאלה, עם הזמן נועדה לשמש כמחליפתה של מריה קאלאס. יצאה במסגרת התיאטרון להופעות במזרח ברלין. במהלכן קרה אירוע לא ברור ובעקבותיו נתבעה על ידי הנהלת התיאטרון. לאחר מאבק משפטי זכתה בפיצויים ועברה להופיע בתיאטרון במערב ברלין עד שאושפזה בבית חולים, משם נשלחה לישראל בשנת 1967, אושפזה והתאוששה. שבתאי בן-ארויו, דובר האופרה הישראלית, שהכיר אותה, טען שסבלה מפחד במה, שעליו לא הצליחה להתגבר[2].

במאי 1968 השתתפה ב"פסטיבל שירי נחום נרדי" יחד עם רחל אטאס, שושנה דמארי, שולי נתן, מרדכי בן-שחר ואחרים. ב-1969 השתתפה במופע "ירושלים שלי" שנערך בתיאטרון של קיסריה, היא עבדה גם תקופה כמורה לפיתוח קול. אחיה, אריאל זילבר, נמנה על תלמידיה, אצלו אף התגוררה תקופה מסוימת. נרדי עברה תקופה של הסתגרות, שהלכה והחריפה עם הזמן. היא נמנעה מלפגוש אנשים פנים אל פנים ותיקשרה רק בטלפון. היא הוציאה לאור ב-1988, במשותף עם אריאל זילבר אוסף שיריה של אמה שהוקלטו בצורה מחודשת[3]. האוסף כלל 33 שירים בשתי קלטות, המייצג את אמנותה של צפירה משנות השלושים ואילך:

  • "מאז ועד עולם, ברכה צפירה ונחום נרדי", כולל 17 שירים מ-1937 ועד 1950.
  • "שירי הזהב של ברכה צפירה", כולל 16 שירים ושירי עדות בעיבודם של מלחינים שונים למעט של נרדי.

נעמה נרדי התאבדה[4] בשנת 1989 והותירה מכתב פרידה לאמה, שהגיע לאם יומיים לאחר מותה. במכתב תארה את סבלה וטענה שאיננה יכולה לשאת עוד[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Musical notes.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.