נעמה צבר בן-יהושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נעמה צבר בן-יהושע

נעמה צבר בן-יהושע (Naama Sabar Ben-Yehoshua) (נולדה ב-23 ביוני 1938 בתל אביב) היא פרופסור (אמריטה) לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וראש התוכנית לתואר שני ב"תרבות עם ישראל והוראתה" במכללת אחוה. עוסקת בחקר החינוך היהודי, בתכנון לימודים ובשיטות מחקר איכותניות. מחקריה הרבים עוסקים בהוראת המדעים, בפיתוח והערכת תוכניות לימודים, בהכשרת מורים ובהתפתחותם המקצועית, במתודולוגיה איכותנית עם דגש על אתיקה במחקר ובחקר חנוך יהודי פלורליסטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתם של חנה (לבית מטוסביץ') וגדליה רבצ'ינסקי (נכדה לרב מנחם נחום רבצ'ינסקי). נעמה היא דור שישי למייסד שושלת החסידות - ר' ישראל מרוז'ין. בוגרת תיכון עירוני א' בתל אביב במגמה ביולוגית.

שירותה הצבאי היה בנח"ל. כמדריכה שליחה מטעם גרעין הצופים בשדה בוקר נשלחה לרכז את שבט הצופים בבת-ים. שם פיתחה את הרעיון של שילוב חניכים הפגועים משיתוק ילדים עם חניכים בריאים. המוניטין שיצא להצלחת השילוב הביא לכך, שהיא נשלחה על ידי הארגון הבין-לאומי של הצופות והצופים להשתלמות בנושא באנגליה והייתה למדריכה ארצית, יו"ר רשות הצופות, ולאורך שנים הנציבה הבין-לאומית של הצופות  בישראל. על תרומתה לתנועת הצופים זכתה בשנת 2010 לאות "יקיר הצופים", והייתה לאישה הראשונה לקבל את העיטור.

נעמה צבר בן יהושע היא בת זוגו של פרופ. שמשון בן-יהושע, אם לחמישה ילדים: גליה, אייל (ז"ל), רון, ליאת ועמית וסבתא ל-14 נכדים. תושבת קריית אונו.

ביוגרפיה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1963 קיבלה תואר M.Sc למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה מהפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים, המשיכה לימודי גנטיקה (מכון ויצמן למדע, רחובות) וכן לימודי ביוכימיה (אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס). ב-1976 סיימה את העבודה לתואר שלישי בהוראת המדעים מהאוניברסיטה העברית, בהדרכת פרופ. א'. פוליאקוב-מייבר.

החל משנת 1970 הצטרפה לבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. כעבור מספר שנים יזמה את הקמתה של המגמה הראשונה בארץ לתוכניות לימודים (ביחד עם פרופ. דוד חן). בשנים ההן עמדה בראש צוות לפיתוח תוכניות לימודים בביולוגיה לחטיבות הביניים מטעם ניסוי טיפוח על יסודי (נט"ע), וכן הייתה חלק מצוותי היישום של תוכנית ה-BSCS בישראל.

ב-1977 יצאה ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). עם שובה ארצה הפעילה מערך הערכה ארצי לתוכניות לימודים בביולוגיה. ממחקר תוכניות לימודים במדעים עברה לתכנון לימודים כתחום דעת, ועיקר עבודתה נסבה סביב מקומם ותפקידם של מורים בבית הספר כמפעילי תוכניות לימודים. היא הרחיבה ועיבתה (יחד עם עמיתה, פרופ. משה זילברשטיין) את המושג "תוכנית לימודים בית-ספרית" למושג "תכנון לימודים בית-ספרי" [תלב"ס], הרחבה הרואה את המכלול הבית-ספרי מעבר לתוכנית הלימודים עצמה.

תוך כדי מחקריה על הפעלת תוכניות לימודים עמדה צבר בן-יהושע על היעדר כלים שאינם כמותניים לתיאור והבנת התרבות הבית-ספרית. במהלך שבתון באורלנדו פלורידה בשנים 3–1982 נחשפה לשיטות מחקר איכותניות ונשבתה בתפקידן ובכוחן. השימוש בשיטות מחקר איכותניות פתח בפניה תחומי מחקר חדשים ובהם הגירת ישראלים ללוס אנג'לס שבגינה נדרשה להיכנס לעולם החינוך היהודי הציוני בישראל.

בשנת 2008 פרשה לגמלאות, וקיבלה על עצמה לעמוד בראש התוכנית לתואר שני .M.Ed ב"תרבות עם ישראל והוראתה" במכללת אחווה. במהלך השנים היא מילאה תפקידים רבים, ביניהם ראש החוג להכשרת מורים ומ"מ ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הייתה יועצת ושותפה להקמת "בית הספר הבינלאומי לעם היהודי" בבית התפוצות, שימשה חברה בכוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך - ועדת דוברת ויו"ר ועדת המשנה להכשרת מורים והתפתחותם המקצועית. לאורך שנים הייתה חברה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות. הייתה היו"ר הראשונה של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחנוך במל"ג.  

במסגרות חוץ אקדמיות הייתה יו"ר ועדת החינוך של "שותפות 2000" תל אביב לוס אנג'לס. עמדה בראש הצוות לאיסוף נתונים לפיתוח קוד אתי ביוזמת עמותת המורים.

עד היום היא חברה בדירקטוריון של מט"ח, בוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחינוך של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בוועדה האקדמית של אורט ישראל ובאסיפה הכללית של מכללת אוהלו.

תרומתה הרבה לשדה החינוך זיכתה אותה בפרסים ובתארים שונים: הייתה כלת פרס החינוך של עיריית תל אביב-יפו לשנת 2005, בגין פועלה במחקר האיכותני זכתה ב-2008 לאות הוקרה מהמרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה בישראל. ב-2011 זכתה לתואר Distinguished Senior Fellow של הפקולטה לחינוך באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. ב-2012 הוענק לה במכון שכטר למדעי היהדות פרס מרק והניה ליבהבר לסובלנות דתית, בו זכתה יחד עם הרב פרופ. דוד הרטמן. לרגל פרישתה מהאוניברסיטה - הוקדשה לה בשנת 2012 אסופת מאמרים בינלאומית בעברית ובאנגלית: "שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)"[1].

תחומי המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר האיכותני[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבר בן-יהושע הייתה בין החוקרים הראשונים שהכירו בתרומת שיטות מחקר איכותני בישראל ולחמו להכרה במקומו בין הפרדיגמות המחקריות. לאחר לימוד עצמי, השתתפות בסדנאות בארצות הברית והתנסות מחקרית, כבר בשנות ה-80, זכתה ללמד את הקורס הראשון באוניברסיטת תל אביב ב"שיטות מחקר נטורליסטיות". בהמשך חיברה את ספר הלימוד בעברית "מחקר איכותי בהוראה ובלמידה", כספר מבוא שיצא לאור ב-1990. יחד עם פרופ. יצחק קשתי ופרופ. מרדכי אריאלי שהתמחו בסוגה פרשנית, הפכה את בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב למוביל במחקר איכותני. עם היווצרות גוף רציני של חוקרים בעלי ניסיון בעריכת מחקרים איכותניים רבים בישראל, יזמה ב-2001 את הכנס הבינלאומי הראשון לשיטות מחקר איכותניות. בכנס זה הושק ספר הלימוד השני למתקדמים, בעריכתה: "מסורות וזרמים במחקר האיכותי". לאור השינויים הרבים שחלו בתחום, זכה ספר זה ב-2016 למהדורה מורחבת ומעודכנת.

שני הספרים בעברית, למתחילים ולמתקדמים, היו הראשונים מסוגם ותרמו רבות לביסוס ולהבנת המחקר האיכותני בישראל. נעמה צבר בן יהושע ייסדה והובילה מסגרות התמקצעות ללומדים ולחוקרים בשיטות אלה, בחסות מכון מופ"ת. הבולטות מבניהן: "קבוצת עניין למחקר איכותני"- מסגרת שאפשרה למאות חברי סגל, בעיקר מהמכללות, המבקשים להתנסות בסוגות שונות של מחקר איכותני בהדרכת המומחים בסוגה. היוזמה ל"סמינר אוהלו", (בהובלת ד"ר ניצה שפרירי) הייתה מסגרת אינטנסיבית למשתתפים נבחרים שנועדה אף היא לאפשר התמקצעות במספר סוגות מתוך הפרדיגמה האיכותנית. במסגרת זו נידונו סוגיות המתמקדות במחקר פעולה (2003) ובנרטיבים (2005). בהמשך הקימו צבר בן-יהושע ועמיתותיה (פרופ. עמיה ליבליך ופרופ. לאה קסן) את ה"עמותה לחקר האדם הרב- ממדי" לקידום המחקר האיכותני בישראל.

תרומתה לשיפור המתודולוגיה של המחקר האיכותני מתמקדת בהעלאת המודעות לחקר הדילמות האתיות. במהלך שנות הוראתה לימדה צבר בן-יהושע אלפי תלמידים בישראל, ועשרות בארצות שונות בעולם. הדריכה (ועדיין מדריכה) יותר מ-80 תלמידים לתארים מתקדמים בחינוך. העמידה דורות של תלמידים ביניהם רבים הבולטים במנהיגות חינוכית במחקר ובמעשה.

עמיות יהודית - Jewish peoplehood[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שהותה בשבתון בלוס אנג'לס בשנת 1988, נתקלה בתופעת יוצאי קיבוץ רבים שהתיישבו בה. כחוקרת איכותנית, אימצה את הגישה הנרטיבית ושמעה את סיפורי החיים של כמה עשרות צעירים מכל הקשת הפוליטית שחינוכם במסגרת הקיבוצית היה בשנות ה-70. תוצאות מחקרה העידו, שהזיקה החזקה הייתה עם הקיבוץ כמסגרת חיים על חשבון זהות ציונית יהודית. בעקבות מחקר זה כתבה את ספרה "קיבוץ .L.A", שזיכה אותה בפרס, והיווה השראה למחזה בשם זה בתיאטרון באר שבע. מומחיותה בתכנון לימודים ובשיטות מחקר איכותניות לצד המסקנות שהסיקה מן המחקר הובילוה לעיסוק נרחב בשדה החינוך והעמיות היהודית. היא העלתה שאלות חדשות לשיקוף העשייה היהודית בקרב אוכלוסיות מגוונות. מחקריה בתחום חוצים את זרמי החינוך בחברה הישראלית. החינוך היהודי בתל אביב עמד במוקד מחקריה המתארים ומנתחים את ההתחדשות היהודית בעיר ובישראל. ב-2001 מונתה לראש הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש קונסטנטינר באוניברסיטת תל אביב. בשנה זו נבחרה גם כיו"ר מתנדב של שותפות תל אביב לוס אנג'לס, וכך גדלה קשת פעילותה בחינוך היהודי בתפוצות. במסגרת פעילות זו זכתה הוועדה בראשותה ב-2006 בפרס איגוד הפדרציות היהודיות בשיתוף עם הסוכנות היהודית.

ב-2005 התבקשה על ידי נשיא אוניברסיטת תל אביב להוביל את החינוך בבית התפוצות, וכפועל יוצא מכך הביאה יחד עם שני עמיתים נוספים, לייסוד "בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות". במסגרת זו היא הובילה לפיתוחו ובנייתו של מתווה מקיף לחינוך לעמיות יהודית - ראשון בישראל ובעולם.[2]

חינוך יהודי לתארים מתקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2001 עיקר עיסוקה בקידום החינוך היהודי הפלורליסטי בישראל. משנת 2008 תשס"ט היא מובילה תוכנית לתואר שני M.Ed. בחינוך במכללת אחווה בשם: "תרבות עם ישראל והוראתה". התוכנית מיועדת למורים ועוסקת במורשת תרבות עם ישראל, האספקטים הרלוונטיים לחיים ולחברה בישראל בת ימינו, והשרשתה בבתי הספר. התוכנית מדגישה את הגישה התרבותית למקורות, מזוויות שונות של המקרא, ספרות ההלכה, חז"ל חסידות קבלה, בהיסטוריה יהודית, בספרות, בפילוסופיה, וכן בחיי היומיום של היהודים במזרח ובמערב בעבר ובהווה.

צבר בן-יהושע פרסמה 10 ספרים בעברית, באנגלית ובסינית, מעל 100 מאמרים, עשרות פרקים בספרים בבמות שפיטות ועשרות מאמרים לציבור הרחב, והייתה מרצה אורחת באוניברסיטאות רבות בארצות הברית, באירופה ובסין.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נעמה צבר בן-יהושע, תוכנית לימודים בגלגוליה, תל אביב: יחדיו, 1988.
  • נעמה צבר בן-יהושע, המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, בן-שמן: מודן, 6 מהדורות, 1990.
  • נעמה צבר בן-יהושע, קיבוץ .L.A, תל אביב: עם עובד, 1996.
  • נעמה צבר בן-יהושע, לירון דושניק וגדי ביאליק, מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים. ירושלים: מאגנס, 2007.
  • נעמה צבר בן-יהושע וגליה צבר, שני בתים וילד: סיפורן של משפחות משולבות בישראל, תל אביב, שוקן, 2012.
  • Naama Sabar-Ben Yehoshua Kibbutzniks in the Diaspora, Albany: Suny, 2000.
  • Naama Sabar- Ben Yehoshua (in print) Qualitative research in education. 教学中的定性研究”  Beijing: Beijing Normal university press, 2017.

פרסומים אחדים - החל משנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לירון דושניק ונעמה צבר- בן יהושע. "בין כוונה ליכולת: דילמות אתיות של מורים בישראל של שנות ה-90", מגמות, מ' (3), 2000.
  • אסף שטיין ונעמה צבר- בן יהושע, "מגמות ב'דת-הלאום' ובזהות היהודית-חילונית-ציונית: חינוך ליהדות בבתי-ספר בתל אביב יפו כדוגמה". מדור לדור, ל"ד, 2009.
  • חאלד אבו עסבה, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר- בן יהושע. "זהותם של בני נוער פלסטינים אזרחי ישראל, מידת הזדהותם עם המדינה ועם התרבות היהודית וההשתמעויות  למערכת החינוך". דפים  52 יולי, 2011.
  • נעמה צבר- בן יהושע ויונה שורק, "תיקון ליל שבועות כביטוי להתחדשות היהודית במרחב החילוני", כיוונים  חדשים 27, 2012.
  • אביחי קלרמן ונעמה וצבר–בן יהושע, "השפעת הזהות הממלכתית-דתית של מורי התלמוד בישיבה התיכונית על זהותם המקצועית", International Journal of Jewish Education Research, 4, 2013.
  • חנה אבו חצירא ונעמה צבר-בן יהושע, "מטקסט מקונן לאירוע מכונן: על תפיסת היהדות החילונית את ט' באב ומשמעותה ביחס לתופעת ההתחדשות היהודית", עיונים, שפה וחברה, 2017.
  • Naama Sabar, "Kibbutz LA - Paradoxical social network". Journal of Contemporary Ethnography, 31 (1), 2002.
  • Naama Sabar, "From Heaven to Reality. Through crisis: Novice Teacher as Migrants", Teaching and Teacher Education, 20 (2), 2004.
  • Kinneret Lahad, Galia Sabar & Naama Sabar Ben-Yehoshua, "Doing and Displaying Gendered Boundary Work among Blended Families in Israel, Sociology, 2017.
  • Galia Sabar & Naama Sabar Ben-Yehoshua, "'I’ll sue you if you publish my wife's interview”: Ethical dilemmas in life stories", Qualitative Research, 2017

ספרים בעריכתה - החל משנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותי, 2001. אור יהודה, הוצאת דביר (3 הדפסות).
  • (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים, 2016. תל אביב, מופת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)
  2. ^ נעמה צבר-בן יהושע, גדעון שמעוני ונורית חמו, עמיות יהודית : מתווה עיוני ומעשי להוראה ולמידה, אוניברסיטת תל-אביב : בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי : קרן נדב, תשע"א