נעמי בריקמן

נעמי בריקמן

לידה	1944 (בת 82 בערך) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	המושבה הגרמנית
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אמנות פיגורטיבית
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר לאמנות של מוזיאון ברוקלין בית הספר לאמנויות חזותיות
בן זוג	פסח סלבוסקי
מספר ילדים	2
www.nomibruckmann.com

נעמי בריקמן (נולדה ב-1944) היא ציירת פיגורטיבית ישראלית שחיה ופועלת בירושלים.

ביוגרפיה

בריקמן נולדה בירושלים לפרידה וגד (גרהרד) בריקמן, שניהם ילידי גרמניה. אמה הגיעה לארץ ישראל ב-1936 והייתה מזכירתה הראשונה של התזמורת הפילהרמונית. אביה, היה פעיל בתנועת הנוער הציונית בלאו-וייס, ד"ר לכימיה ולאחר הגעתו ארצה היה אחד ממקימי המחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית. בזמן מלחמת העצמאות השתתף בכיבוש קטמון והמושבה הגרמנית, ואחרי-כן שימש כמפקד שכונת מקור חיים, ונהרג בעלותו על מוקש. במשפחה היו שתי בנות. אחותה רחל הייתה המבוגרת. לאחר מות האב נמסרה בריקמן לזמן קצר לגידול במשפחה אומנה. בנעוריה עסקה בהתעמלות מכשירים בנבחרת ישראל בהדרכת אגנס קלטי. בשנות ה-60 של המאה ה-20 למדה לימודי תולדות האמנות באוניברסיטה העברית, אולם פרשה מהלימודים לאחר שנה ונסעה לפריז לארבע שנים. בשנים 1967-1969 למדה שם בבית הספר הגבוה לאמנות מודרנית (Ecole Superieure des Arts Modernes).

אחר כך נסעה לניו יורק למשך תשע שנים ושם גם פגשה את בעלה פסח סלבוסקי. בשנים 1971-1975 למדה בבית הספר לאמנות של מוזיאון ברוקלין (Brooklyn Museum Art School).

בשנים 1970-1972 למדה בניו יורק בבית הספר לאמנויות חזותיות (School of Visual Arts).

עם חזרתה לארץ השתקעה עם בעלה בירושלים.

בשנת 1997 למדה בסטודיו הירושלמי לציור ורישום.

בשנת 1999 למדה תקופה קצרה ב-Maryland Institute of Art בבולטימור.

בשנת 2008 למדה בסדנת ההדפס ירושלים.

במשך השנים בריקמן גם לימדה בבית הספר לאמנות של מוזיאון ברוקלין (1974–1975) ובאגף הנוער של מוזיאון ישראל (מאז שנת 1979).

חיים אישיים

הייתה נשואה לצייר פסח סלבוסקי, ולזוג נולדו שני בנים. בשנת 2022, לאחר מותו של סלבוסקי, הוציאה בריקמן ספר לזכרו.

מתגוררת במושבה הגרמנית בירושלים.

עבודתה האמנותית

עבודתה המוקדמת של בריקמן התבססה על דיוקנאות דמיוניים בעלי גוון סוריאליסטי. עבודותיה המאוחרות כוללות ציור בשמן מהתבוננות וכן רישומי נוף ודיוקנאות דמיוניים. ברבים מהם עשתה בריקמן שימוש במצע רווי טקסטורות, שהדגישו את מצבי רוחה של האמנית.

מאז חזרתה לארץ מארצות הברית ועד שנת 1993 מיעטה בריקמן לצייר. באמצע שנות ה-90, חזרה בריקמן לצייר, הציגה במשך השנים כ-15 תערוכות יחיד והשתתפה בעשרות תערוכות קבוצתיות.

השופטים שהעניקו לבריקמן את פרס מפעל חיים ע"ש מרדכי איש-שלום כתבו בנימוקיהם להענקת הפרס:

"עולמה של האמנית נעמי בריקמן נע בין דל"ת אמות הסטודיו שלה; בין החפצים והזיכרונות העוטפים אותה, בעלי החיים והדיוקנאות הרבים של חברים, של אהובים ובעיקר – שלה עצמה. הדיוקן העצמי הוא אחד הנושאים העיקריים, שהיא שבה וחוקרת לאורך הקריירה הארוכה שלה. על אינספור דפים ובדים במגוון טכניקות רישום וציור מופיעים תווי פניה של האמנית, הנבחנים ונרשמים ללא פשרות וללא אידיאליזציה. פעולה רפלקסיבית זו, שאליה חוזרת האמנית שוב ושוב, מתאפיינת באומץ ובעמידה איתנה אל מול הזמן העובר, החורט את סימניו על פניה. נאמנה למסורת העתיקה של הדיוקן העצמי ולרעיון הבסיסי של האמנות כעדות לנוכחות, כהטבעה של רגע חולף, מנסה בריקמן לגעת במהותו החמקמקה של הדיוקן ואף לחדור אל מתחת לפני השטח, אל מתחת לעור, וללכוד את נבכי הנפש, המתווים את רישומם על הפנים המשתנות".

פרסים שקיבלה

• 2003 - פרס ליצירה אמנותית ע"ש שושנה איש-שלום
• 2025 - פרס מפעל חיים ע"ש מרדכי איש-שלום

תערוכותיה

תערוכות יחיד

• 1995 – קיבוץ לוחמי הגטאות
• 1996 – "חצר ציפור בובה" – בית האמנים בירושלים
• 2002 – "התקופה החומה" – הגלריה האחרת מכללת תלפיות, תל אביב
• 2005 – "עלים וקפלים" – גלריה ארטספייס, ירושלים
• 2005 – "כשכובע נפוליאון משתולל" – גלריות קיבוץ לוחמי הגטאות וראש הנקרה
• 2008 – "סבר פנים" – מרכז אמנות, ירושלים
• 2008 – "אישון לילה" – גלריה ונטה, ירושלים – 2008
• 2008 – "חיריק חיריק וו פתוח" – גלריה בארי בקיבוץ בארי
• 2012 – "הציפור של אבא" – בית האמנים תל אביב
• 2013 – "עם הלילה הזה, עם הברוש הכהה, עם האור חיוור" – גלריה רוטשילד, תל אביב
• 2013 – "אשמורת" – גלריה ברבור, ירושלים
• 2015 – "דמדומים" – גלריה בקיבוץ מחניים
• 2018 – "מקור חיים" – בית טיכו מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2018 – "חדר אמן" – המפעל, ירושלים
• 2018 – "מקור חיים" – הגלריה בקיבוץ לוחמי הגטאות

תערוכה זוגית

• 2000 – מרכז ההנצחה, קריית טבעון (עם פסח סלבוסקי)

מבחר מתערוכותיה הקבוצתיות

במשך השנים השתתפה בריקמן בכ-60 תערוכות קבוצתיות. להלן כמה מהן:

• 1993 – גלריה מרי פאוזי, יפו
• 1996 – "מראות" – מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2005 – "תודה לך פמלה" – גלריה אנטיאה, ירושלים
• 2008 – "אנטיאה דרום" – מכללת קיי, באר שבע
• 2011 – "קליפות אדומות" – סדנת ההדפס ירושלים
• 2016 – "מחנה ציור פעילים" – מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע
• 2020 – "דיוקן עצמי: רק את עצמי לצייר ידעתי" – גלריה עירונית, כפר סבא

ספרים שאיירה

• עוזי צמח, מבראשית עד נח: סיפורי התורה, ירושלים, הוצאה עצמית, 1980
• רבקה מרים, מעבר לגבעות האחרונות, תל אביב, ספרית פועלים, 1991, הוצאה מחודשת: הוצאת אבן חושן, 2008.
• רבקה מרים, וגם סיפור על מיטה שהתאהבה בכיסא: סיפורים, תל אביב, אבן חושן, 2008
• רבקה מרים, שילוח וכל מיני: סיפורים, תל אביב, אבן חושן, 2016
• דוד אמיר, עבודות 1974–2022 (איור הטקסט), 2023
• Colette Aboulkher-Muscat, Alone With The One, ACMI Press, New York,1995 (ספר של קולט אבולקר-מוסקט, שהייתה מורה רוחנית, מחברת ספרי עיון, מטפלת ברפואה אלטרנטיבית ובדמיון מודרך ומשוררת).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נעמי בריקמן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נעמי בריקמן
• נעמי בריקמן באתר מוזיאון ישראל
• סדנת ההדפס ירושלים - נעמי בריקמן (דף אישי)
• רצפים - דיוקן אמן: נעמי בריקמן, סרטון בערוץ "בית האמנים בירושלים", באתר יוטיוב, 7 באפריל 2022
• נעמי בריקמן: מקור חיים, סרטון בערוץ "מוזיאון ישראל", באתר יוטיוב, 8 בספטמבר 2019
• נעמי בריקמן (ראיון) על התערוכה "קליפות אדומות", סרטון בערוץ "סדנת ההדפס", באתר יוטיוב, 6 בינואר 2012
• יונתן אמיר, אימה קטנה ויומיומית, ערב רב, 29 ביולי 2013
• ארץ אלי ערמון אזולאי, ביקור סטודיו: נעמי בריקמן, באתר הארץ, 17 ביוני 2017
• Heddy Abramowitz, Playing House: Nomi Bruckmann at Ticho House, The Times of Israel, 2018