נעמי ברסלאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Naomi Breslau
נעמי ברסלאו
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 באפריל 1932
עפולה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוקטובר 2018 (בגיל 86)
פיטסבורו, קרוליינה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת המדינה של מישיגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעמי ברסלאואנגלית: Naomi Breslau;‏ 9 באפריל 1932 עפולה - 13 באוקטובר 2018) הייתה סוציולוגית ואפידמיולוגית פסיכיאטרית ישראלית-אמריקאית. היא כיהנה כפרופסור לאפידמיולוגיה ולביוסטטיסטיקה באוניברסיטת המדינה של מישיגן. נעמי ברסלאו תרמה תרומה חשובה בחקר ההשלכות הנפשיות של מצבי טראומה, במיוחד טראומה בין-אישית. בנוסף חקרה השלכות של לידה במשקל נמוך, מיגרנה, הפרעות שינה והתמכרות לניקוטין.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמי ברסלאו נולדה בשנת 1932 בעפולה, בארץ ישראל המנדטורית, בשם נעמי זיידל, כבתם של המהגרים היהודים מאוקראינה, שלמה זיידל ושושנה זיידל לבית פליישמן, עבדו אז בבניין. יחד עם הוריה, אחיה, דני ואחותה, שרה, עברה נעמי זיידל בהמשך לגור בחדרה. מאוחר יותר, ב-1954 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנתיים, ב-1956 היא נסעה לניו יורק במטרה להשתלם במנהל משפטי באוניברסיטת ניו יורק. בסופו של דבר הכירה את הפסיכיאטר לורנס ברסלאו איתו התחתנה בשנת 1960, עברה לגור בקליבלנד והחליטה לעבור ללימודי סוציולוגיה. בשנת 1963 סיימה תואר שני במקצוע זה. בשנת 1972 היא השלימה תואר דוקטור במדעים באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב. החל משנת 1987 הייתה למנהלת מחקר במערך לשירותי הבריאות על שם הנרי פורד בדטרויט. בשנת 2003 התמנתה כפרופסור באוניברסיטת המדינה של מישיגן.

פעילותה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמי ברסלאו חקרה את ההשפעות הנפשיות של אירועים טראומתיים וגילתה שהאירועים הטראומתיים הקשורים לאלימות בינאישית נוטים יותר להוביל להפרעת דחק פוסט טראומטית מאשר אירועים כמו קרב או אסונות טבע. היא גילתה כמה אפיונים אישיים הנמצאים בקורלציה עם הסיכון לחשיפה למצבים טראומתיים מבחינה נפשית:מין זכר, צבע עור שחור, היסטוריה של בעיות התנהגות בילדות, היסטוריה משפחתית של בעיות פסיכיאטריות, אופי מוחצן, נוירוטיות וחוסר השכלה על-תיכונית. לדוגמה, מי שהייתה לו היסטוריה של הפרעות חרדה וציון גבוה של נוירוטיות היה בעל סיכון גבוה יותר לפתח PTSD בפרק הזמן שלאחר האירוע הטראומתי. בשנת 1991 מצאו ברסלאו ושותפיה כי 5 מכל 10 תושבים צעירים של העיר דטרויט נחשפו לאירועים טראומתיים ושבערך רבע מהם פיתחו PTSD עם הימצאות מצטברת של 9% .[1] בשנת 1999 פרסמה נעמי ברסלאו ממצאים לפיהם גברים עלולים להיחשף יותר מנשים לטראומה נפשית אולם נשים מפתחות פי שניים יותר הפרעת דחק פוסט טראומתית - וזאת בייחוד מכיוון שחשיפה לאלימות פיזית כלפיהן בבית גורמת ליותר מקרים של הפרעת דחק פוסט טראומתית (35.7%) מאשר אצל גברים (6%).[2]

ברסלאו מצאה שכאבי ראש מסוג מיגרנה קשורים למספר הפרעות נפשיות, בעיקר לדיכאון קליני, אובססיות והפרעת פאניקה. היא העלתה את האפשרות שמיגרנות יכולות לגרום להפרעות אלה ושהפרעות אלה מצידן יכולות לגרום למיגרנה. היא גילתה גם קורלציה בין מיגרנות לניסונות התאבדות. היא קראה לעריכת מחקרים חדשים שיוכיחו כי הטיפול בהפרעה דיכאונית, כפייתית או חרדתית עשוי להפחית בסבל ממיגרנה. אצל מעשנים צעירים גילתה ברסלאו שבעלי היסטוריה של דיכאון נוטים יותר להתמכר לניקוטין ושהמכורים לניקוטין עלולים להיות יותר מדוכאים כעבור שנים.

מחקר אחר שלה קישר IQ נמוך אצל ילדים בני 6 בעלי אותו משקל ללידה בתום ההריון שהייתה מוקדמת יותר - בשבוע 37 - לעומת לידה בשבוע 38[3]

בשנת 2001 שמה הוכנס לרשימת החוקרים המצוטטים ביותר של המכון למידע מדעי.

חייה הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנישואיה לפסיכיאטר לורנס ברסלאו (ממנו התגרשה בשנת 1986 והוא נפטר ב-2009 ) נולדו לה שלושה בנים - יונתן, דוד ויהושע. בשנת 1990 התחתנה עם הפסיכיאטר גלן דייוויס, אב לשני ילדים. הם התגוררו באיסט לנסינג, מישיגן, ואחר כך ב-2015 עברו לגור בקרוליינה הצפונית. השאירה 6 נכדים.

בשנת 2018 נעמי ברסלאו נפטרה ב הוספיס בפיטסבורו, קרוליינה הצפונית, מסיבוכי סרטן הרחם.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרס הרווארד לאפידמיולוגיה פסיכיאטרית ולביו-סטטיסטיקה
  • 2008 - פרס רוברט ס. לאופר להישג מדעי יוצא דופן מטעם החברה הבינלאומית לחקר הדחק הטראומתי[4]
  • 2011 - פרס הוך מטעם האיגוד האמריקאי לפסיכופתולוגיה[5]

מבחר מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • N.Breslau, G.C.Davis, P.Andreski and E.Peterson - Traumatic events and postraumatic stress disorder in an urban population of young adults, Arch.Gen.Psychiat. 48, 216-222,
  • 'The lingering academic deficits of low birth weight children' October 2004 Pediatrics 114(4):1035-40 

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Richard J.McNally - Remenbering Trauma, The Belknap Press of Harvard University Press 2005 ,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ashley P.Taylor - PTSD Researcher Naomi Breslau Dies 12/11/2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]