נעמי בן נתן שחורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נעמי שחורי)
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

נעמי בן נתן שחורי (נולדה ב-1947) היא מפיקה ובמאית של סרטי תעודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחורי נולדה ברומניה להורים ניצולי שואה. עלתה לארץ עם הוריה ב-1958. גדלה ברמת גן, שם למדה בתיכון חדש. בוגרת החוגים לספרות אנגלית ותרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב. שחורי החלה את דרכה בתחום הקולנוע והטלוויזיה ב-1973 כמפיקה במשרד התל אביבי של ערוץ הטלוויזיה הגרמני ה-ZDF, ולאחר מכן כמפיקה ובמאית עבור הטלוויזיה ההולנדית (19761978). בהמשך ערכה עבודות תחקיר ובימוי עבור הטלוויזיה הישראלית, ה-BBC ותחנות טלוויזיה אמריקאיות (1978 - 1980). בשנת 1980 נסעה לארצות הברית ככתבת ומפיקה עבור ערוץ ZDF במשרדיו אשר בצפון אמריקה - וושינגטון.

משנת 1983 ואילך, שחורי פעילה כמפיקה, במאית ומנהלת בחברות "בלפילמס", "סרטי בלבו" ו"בלשיר אינטרנשיונל". במסגרות אלה הפיקה עשרות סרטי תעודה, המתאפיינים בשיתופי פעולה בינלאומיים עם ערוצי טלוויזיה איכותיים באירופה ובארצות הברית.

פעילותה הבינלאומית המרכזית של שחורי היא בתחום סרטי התעודה, בו רכשה מוניטין והכרה כמפיקה וכחברת ההנהלה העולמית ונציגת ישראל, מאז 1995, של ארגון INPUT, המאגד את הפסטיבל הנודד של עורכי התוכן בערוצי הטלוויזיה ברחבי העולם. בשנת 2005 נבחרה כנשיאת INPUT העולמית.

במקביל, פעלה שחורי בתחומי מדיניות התקשורת ושימשה בשנים 20002001 כסמנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וקידמה מדיניות שידור נאורה.

שחורי היא מורה להפקה בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. משנת 2004 ועד שנת 2006 עמדה שחורי בראש המסלול החדש והייחודי למפיקים יזמים בבית הספר סם שפיגל, ובשנת 2006 היא שימשה כמנהלת בפועל של בית הספר, עם יציאתו של המנהל והמייסד רנן שור לשנת שבתון. בשנת 2007 החלה לנהל את בית הספר לקולנוע שבמדרשה לאומנות בבית ברל.

ב-2016 זכתה לפרס מפעל חיים מטעם פורום היוצרים הדוקומנטריים[1].

נעמי שחורי מתגוררת בתל אביב עם בעלה, כתרי שחורי, מפיק ומנהל קרן הקולנוע הישראלי.

מעבודותיה כמפיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יד ושם" (2004) – הפקת כ-100 סרטים קצרים למוזיאון החדש להנצחת השואה של יד ושם.
  • "עבדי החרב" (2003) – טרילוגיה על המנהיגות הישראלית עבור ערוץ 8, ה-BBC, ARTE – צרפת ועוד.
  • "82'" (Catch 82) (2002) – סדרה דוקומנטרית על מלחמת לבנון (עורכת סדרה).
  • "הסוד" (2001) – סרט תעודה, ערוץ 8, בימוי: רונית קרצנר.
  • "לוצ'אנו בריו" (2000) – סרט תעודה על המלחין האיטלקי, 60 דקות.
  • "המתנחלים" (2000).
  • "ארבעה חברים" (1999) – 60 דקות, דוקומנטרי.
  • הפקת 5 פרקים בסדרה התיעודית "תקומה" של הערוץ הראשון במלאת 50 שנה למדינה (1995 - 1997).
  • "החלום של פנחס" (1997) – סרט תיעודי בבימוי רות ולק.

מעבודותיה כבמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הבריחה" (1999) – תיעודי, 60 דקות.
  • "7 ימים בנובמבר" (1995 - 1996) – 75 דקות.
  • "שוקן, על גבול הקונצנזוס" (2020) – 75 דקות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וואלה ברנז'ה‏, פרס מפעל חיים לבימאית והמפיקה נעמי שחורי, באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2016