נערה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נערה
Girl
Girl poster.jpg
בימוי לוקאס דונט עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה דירק אימפנס
תסריט לוקאס דונט
אנג'לו טיכסנס
עריכה אלאן דסובאג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ויקטור פולסטר
אריה וורטהאלטר
אוליבר בודר
טיכמן גובארטס
מוזיקה ולנטין חג'ג'
צילום פרנק ואן דר אדן
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 14 במרץ 2018
משך הקרנה 105 דקות[1]
שפת הסרט צרפתית
פלמית
סוגה סרט דרמה
סרט להט"ב
תקציב 1.5 מיליון אירו[2]
הכנסות 4.2 מיליון אירו[3][4]
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נערהאנגלית: Girl) הוא סרט דרמה בלגי משנת 2018. זהו סרט הביכורים של הבמאי לוקאס דהונט, אשר כתב את התסריט ביחד עם אנג'לו טיכסנס. בסרט מככב ויקטור פולסטר, בהופעתו הקולנועית הראשונה, בתפקיד לארה, נערה טרנסג'נדרית בת 15 הנחושה להגשים שתי מטרות מאוד ברורות: להפוך לבלרינה מקצועית ולעבור ניתוח לשינוי מין.

הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע בקאן 2018, בו זכה בפרס מצלמת הזהב, עבור סרט הביכורים הטוב ביותר. עוד בפסטיבל זה זכה הסרט בפרס Queer Palm ופולסטר זכה בפרס חבר השופטים עבור השחקן הטוב ביותר.[5] הסרט נבחר לייצג את בלגיה בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-91,[6][7] אך לא הגיע לשלב האחרון בסופו של דבר.[8] הסרט היה מועמד לתשעה פרסי האקדמיה הבלגית לקולנוע, וזכה בארבעה, לרבות עבור התסריט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר (פולסר).

מקור ההשראה לסרט הוא סיפורה האמיתי של נורה מונסקור, רקדנית טרנסג'נדרית מבלגיה, אותה פגש דונט כשהיה בן 18 והיא בת 15.[9] למרות שהסרט זכה לביקורות חיוביות מצד המבקרים, שרובם סיסג'נדרים,[10] נמתחה עליו ביקורת שלילית מצד כותבים טראנסים וקווירים, על הדיספוריה המגדרית ועל הפגיעה העצמית המוצגים בו. בתגובה, מונסקור, ששיתפה פעולה עם דונט ועם טיכסנס במהלך עבודתם על הסרט, יצאה לתקשורת על מנת להגן על הסרט.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארה ורהגן (ויקטור פולסטר) היא טרנסג'נדרית בת 15 ששואפת להיות בלרינה מקצועית, ונרשמת לבית ספר לבלט הולנדי יוקרתי. כאשר היא מתקבלת ללימודים (לתקופת ניסיון של 8 שבועות), היא עוברת לגור קרוב יותר לבית הספר, יחד עם אביה התומך מתיאס (אריה וורטהאלטר) ואחיה הצעיר מילו (אוליבר בודר).

במקביל, לארה מדברת עם הרופאים שלה על הדיספוריה המגדרית שלה, מקבלת טיפול תרופתי ונפגשת עם פסיכיאטר באופן קבוע. הפסיכיאטר שלה, כמו אביה, תומך בה מאוד, ומנסה להרגיע את פחדיה, אך הקושי להתחיל בבית ספר חדש, יחד עם הקשיים של גיל ההתבגרות, הופכים את לארה לחסרת ביטחון עצמי ומסוגרת.

בבית הספר, לארה מצטיינת, הן בשיעורי הבלט שלה והן מבחינה חברתית. למרות שכולם יודעים שהיא טרנסג'נדרית, נראה כי חבריה לכיתה מקבלים אותה כאחת מהם, כולל הבנות האחרות שלא מתנגדות לכך שהיא תחלוק איתן את חדר ההלבשה שלהם. עם זאת, לארה משתמשת בשירותים פרטיים כשהיא הולכת לשירותים. בניגוד לעצות שהיא מקבלת, היא תוחבת בחשאי את הפין שלה באמצעות סרט דביק במהלך תרגילי בלט. גופה של לארה עובר כאב רב עוד יותר, כשהיא מתאמנת במשך שעות על גבי שעות, וגורמת לבלאי של נעלי הפוינט שלה ולשלפוחיות על כפות רגליה. אף על פי כן, מסירותה של לארה, הן לבלט והן לשינוי של הופעתה החיצונית כך שישקף את זהותה המגדרית, מונעת ממנה מלהפסיק את מעשיה, אשר מזיקים לגופה ולבריאותה.

עם זאת, מילו, אחיה בן השש של לארה, מתקשה להסתגל למגורים החדשים. לארה תומכת בו, לוקחת אותו לבית הספר כל יום ושומרת עליו.

כעבר זמן מה, הרופאים מוכנים להתחיל בביצוע הניתוח להתאמה המגדרית של לארה. בנוכחות אביה, היא נפגשת עם הפסיכיאטר שלה שמתאר בפניה את התהליך. למרות שכל התהליך ייקח שנתיים, לארה מוכנה ונרגשת, וחותמת בשקיקה על מסמכי ההסכמה. כאשר היא מדברת עם הפסיכיאטר בהמשך, היא מצהירה שהיא לא תצא לדייטים עד שיהיה לה "הגוף הנכון". הפסיכיאטר שלה, לעומת זאת, חושב שהיא צריכה להנות מגיל ההתבגרות שלה כנערה, ואומר לה את זה.

למרות שהיא מתחילה בטיפול הורמונלי כהכנה לקראת ניתוח להתאמה מגדרית, גופה של לארה לא משתנה מספיק מהר בשבילה. ערב אחד, כשהיא הולכת למסיבת יום הולדת של אחת מחברותיה ללימודי הבלט, הבנות מציקות לה ומאלצות אותה להראות להן את איבר המין שלה. נסערת, פגועה ומושפלת, היא חוזרת הביתה מוקדם לבדה, שם אביה סועד ארוחת ערב עם חברתו החדשה, כריסטין, והיא משקרת לו שחזרה מוקדם מהמסיבה בשל כאב בטן. למחרת, בדרך לרופא, אביה של לארה מביע את דאגתו לה, אולם לארה, בדרכה המאופקת הרגילה, מתעקשת שהכל בסדר ולא מעוניינת להרחיב את השיחה בנושא. כשהם מגיעים למשרדו, הרופא מציין שלארה איבדה משקל רב והיא סובלת מזיהום באברי המין, וכי עליה להפסיק לרקוד ולהעלות במשקל, אחרת לא תהיה מספיק חזרה פיזית לעבור את הניתוח. לארה משקרת ואומרת שהיא בסדר, אבל אביה אומר שהיא לא.

לארה מוטרדת, שחוקה רגשית ופיזית, כמעט ונשברת במהלך שיעורי הבלט. מבוהלת, היא מנסה למצוא נחמה עם נער המתגורר בבניין שלה. היא מנשקת אותו והוא מנשק אותה בגבה. הוא מנסה לגעת בחזה וברגליה, אך היא מסיטה את ידיו ומתחילה לבצע בו מין אוראלי, אך מספיקה באמצע ובורחת. היא חוזרת הביתה ומתחילה לריב עם אביה; אבל במקום להתרגז עליה, הוא דווקא מנסה להבין מה קורה איתה. הוא שואל אותה מה לא בסדר, אבל היא לא ממש עונה לו ונשארה מוטרדת.

חזרות הסטודיו הסתיימו ותלמידי הבלט עוברים לבמה. במהלך התרגול הראשון שלהם, לארה בקושי מצליחה לסיימו לפני שהיא קורסת מאחורי הקלעים. למחרת היא מתעוררת בביתה. היא חוששת שהיא מאחרת לשיעור, ומנסה לעזוב מיד, אך אביה מציין שהיא לא אכלה. היא נשברת בבכי, אך אביה מחזיק אותה ועוזר לה להירגע. מאוחר יותר, במשרד הרופא, הרופאים שלה אומרים לה שהיא צריכה להפסיק לרקוד ולהחזיר את כוחה, אחרת היא לא תוכל לעבור ניתוח לשינוי מין בכלל. לעת עתה, הניתוח שלה נדחה. מאחר שהיא לא יכולה לרקוד, בהופעת הבלט של חבריה לכיתה היא מתיישבת בקהל, צופה יחד עם אביה. כאב וקנאה נראים על פניה כשהיא בוכה בשקט.

כעבור זמן, בארוחת חג, נראה שמצבה של לארה משתפר. האורחים מעירים על כמה שהיא נראית מדהימה בשמלתה החדשה. למחרת, אביה מביא לה קפה למיטה ואז הולך לעבודה ולוקח את אחיה הקטן לבית הספר. ברגע שאביה עוזב, לארה מכינה קערת קרח, מתקשרת לשירותי חירום ובאמצעות מספריים חותכת את איבר מינה. היא מפונה באמבולנס לבית חולים, כאשר אביה לצידה. ברגע שלארה מתעוררת, היא מוצאת את אביה לצידה, אוחז בידה ומלטף את פניה. השניים לא מחליפים מילים, אלא פשוט מחייכים זה לזה. הסרט מסתיים בצילום של לארה נחושה, אולי אפילו שמחה, עם שיער קצר יותר, הולכת ברחוב.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
ויקטור פולסטר לארה ורהגן נערה טרנסג'נדרית הנחושה להגשים שתי מטרות: להפוך לבלרינה מקצועית ולעבור ניתוח לשינוי מין.
אוליבר בודר מילו ורהגן אחיה של לארה
אריה וורטהאלטר מתיאס ורהגן אביה של לארה
טיכמן גובארטס לואיס

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי לוקאס דונט (מימין) והשחקן ויקטור פולסטר, בהקרנת הבכורה של הסרט בפריז, אוקטובר 2018.

הסרט נוצר בהשראת סיפורה האמיתי של נורה מונסקור, רקדנית מקצועית וטרנסג'נדרית מבלגיה.[11] בשנת 2009, לוקאס דונט, אז בן 18 וסטודנט לקולנוע, קרא מאמר בעיתון על בקשתה של מונסקור להתקבל לקבוצת בנות בבית ספר לבלט כדי שתוכל לרכוש מיומנויות ריקוד בצורה מקצועית.[12][13][14][15][9] בניגוד לגיבורת הסרט, מונסקור לא התקבלה למסלול הלימודים שרצה, ועל כן שינתה את תחום העיסוק שלה מבלט למחול מודרני.[16] דונט פנה אל מונסקור על מנת ליצור סרט תעודה עליה, אך היא סירבה. במקום זאת, הוא החל לכתוב איתה ועם אנג'לו טיכסנס תסריט לסרט עלילתי בדיוני, אם כי על פי בקשתה, מונסקור לא קיבלה קרדיט על עבודתה על התסריט.[12][13] דונט התייעץ עם מונסקור, אנשים טרנסג'נדרים אחרים ואנשי מקצוע בתחום הרפואה לצורך הסרט.[11][17][15] רופאים בבית החולים האוניברסיטאי שבגנט, שם הייתה מונסקור מטופלת, המליצו שלא ללהק ילדה טרנסג'נדרית לתפקיד הראשי, שכן היא צפויה להיות בתקופה רגישה מדי בחייה.[18]

הליהוק של התפקיד הראשי נעשה ללא התחשבות במגדר של השחקנים והשחקניות. לאחר שלא הצליחו למצוא שחקן או שחקנית שיכולים גם לרקוד וגם לשחק לשביעות רצונם מתוך 500 שחקנים ושחקניות בגילאי 14–17 שהגיעו לאודישנים (מתוכם שש היו נשים טרנסג'נדריות), החלו יוצרי הסרט ללהק את שאר הרקדנים והרקדניות שיופיעו בסרט. בתהליך הליהוק הקבוצתי הזה הם מצאו את ויקטור פולסטר.[14][15][18] מונסקור הייתה מעורב בליהוקו של פולסטר ונכחה על הסט במהלך הצילומים.[13] פולסטר עבר אימונים קולייים ושלושה תרגילי ריקוד עם נעלי פוינט.[18] הצילומים כללו גם סצינות עירום בהשתתפותו של פולסטר, אז רק בן 14, בהסכמת הוריו. הצוות דאג במיוחד שלא להראות את פניו ואת פלג גופו התחתון באותו השוט.[19] סידי לרבי צ'רקאי, המנהל האמנותי של הבלט המלכותי של פלנדריה, שימש ככוריאוגרף.[18]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן בהקרנת בכורה במסגרת Un Certain Regard של פסטיבל הקולנוע בקאן ה-71 ב-12 במאי 2018.‏[20] במאי 2018, נטפליקס רכשה את זכויות ההפצה של הסרט בצפון אמריקה ובאמריקה הלטינית.[21] במקור, נטפליקס תכננה לשחרר את הסרט בפלטפורמתו ב-18 בינואר 2019,‏[22] אך מועד העלייה לשידור נדחה בסופו של דבר ל-15 במרץ 2019.‏[23] נטפליקס שיחררה את הסרט עם הודעת אזהרה, בה נכתב כי "סרט זה עוסק בסוגיות רגישות, וכולל מעט תוכן מיני, עירום גרפי ומעשה של פגיעה עצמית", עם קישור לאתר אינטרנט שמספק מידע על הקו החם של פרויקט טרוור למניעת התאבדויות בקרב נוער להט"בי.[24]

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר האינטרנט Rotten Tomatoes, לסרט דירוג של 84%, המבוסס על 55 ביקורות, וציון ממוצע של 7.49 מתוך 10. על פי דעת הרוב באתר, נכתב כי הסרט "משתמש בסיפורה של רקדנית שאפתנית אחת כמסגרת לדרמה נוקבת העוסקת בנושאים קשים בחן ראוי ומפתה".[25] באתר האינטרנט Metacritic, לסרט ציון ממוצע משוקלל של 73 מתוך 100, המבוסס על דעות של 15 מבקרים, שהעניקו "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[26]

דייוויד ארליך, מבקר של IndieWire, כינה את הסרט "אמפתי באופן מושך לב" והעניק לסרט ציון B +, תוך שהוא מביע דאגה מהליהוק של השחקן הגברי המוצלח לתפקיד אישה טרנסית.[27] פיטר דוברג' מוראייטי שיבח את הופעתו של פולסטר וכינה את הסרט "מבט נגיש באופן אינטואיטיבי על נערה בעלת מגדר שאינו קונפורמטיבי המנסה למצוא את האומץ להיות עצמה".[28] בויד ואן הויג מההוליווד ריפורטר שיבח את הסתמכותו של הסרט על צילום, עיצוב אמנותי ועריכה, ולא על דיאלוג, תוך שהוא מעלה דאגה מהליהוק והעירום, שלמרות זאת מצא כי זוהי "בחירה הגיונית".[29]

ונדי איד (Screen International) כינתה את הסרט "מבטיח ואמפתטי" ואמרה כי "יש חמלה ואינטימיות לגישתו של דהונט כלפי סוגיות מגדריות שמתכתבות עם עבודותיה של סלין סקיאמה, במיוחד עם הסרט "טומבוי".[30] סטיב פונד (TheWrap) תיאר הסרט כ-"סרט שקט, עד שהוא לא ... מבט עוקב ועדין אחר דמויות שנכנס לטריטוריה קיצונית, דרמה מרוטשת שגורמת לך לרצות קבלה, עד כדי פחד שהבלתי-אפשרי יתאפשר". עוד כתב כי "בסופו של דבר, הסרט השקט הזה הולך למקום של כאב וייאוש מחרידים ... דהונט מצליח למצוא את רגעי החסד הקצרים ביותר, בסופו של דבר".[31]

קימבר מאיירס מהלוס אנג'לס טיימס כתבה כי הצילום בסרט אשר מתמקד בגופה של הדמות הראשית "מרגיש נצלני, ולא אמפתי", וכי "זו ההתנהלות הבלתי-אחראית בסצינות הסיום המזעזעות של הסרט שהן הבעייתיות ביותר". מאיירס סיכמה: "סרטו של דהונט הוא סרט ביכורים חזק מבחינה טכנית, אך הוא חסר את האנושיות הדרושה לסיפור בעל אופי זה".[32]

תגובות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר צאתו, הסרט ספג ביקורות חריפות מצד מספר טרנסג'נדרים וקווירים, במיוחד ביחס לאופן שבו הסרט מציג דיספוריה מגדרית ופגיעה עצמית.[10]

מתיו רודריגז מהמגזין "Into" כתב, "הסרט אובססיבי כלפי הגוף הטרנסי כך שהוא מזכיר לנו שאדם סיסג'נדר הוא מי שכתב וביים אותו. זה פורנו-טראומה טרנסי, וכבן-אדם סיסג'נדר, אני מזהיר אנשים טרנסג'נדרים שלא לצפות בו ואנשים סיסג'נדרים שלא להאמין לו". כמו כן כתב כי צילומי איבר המין של השחקן הסיסג'נדר פולסר "משדרים אובססיה מצמררת ומציצנית לגופה של לארה שלעולם לא מפסיק להיות דוחה ... במקום להעצים את לארה, נראה כי הסרט כמעט רוצה להשפיל אותה ולקונן על מאבקה". רודריגז מתח ביקורת גם על הליהוק של פולסטר, שכן הדמות שהוא מגלם אמורה להיות תחת טיפול רפואי תרופתי שמעכב את התפתחות הגוף במהלך גיל ההתבגרות: "נערות טרנסיות צעירות תחת טיפול תרופתי לא נראות כמו נערים נשיים או אנדרוגניים - הן נראות כמו בנות. לארה התחילה לקחת אסטרוגן, והיא מתוסכלת בגלל שהשדיים שלה לא התפתחו. הורמונים משפיעים יותר משדיים, ובכל זאת הסרט מתמקד בשדיים ובנרתיק כדברים היחידים שהופכים נערה טרנסית לנערה", תוך שהוא מכיר בהיבטים מסוימים של הסרט, כמו הקשר בין לארה לבין אביה והמיקרו-אגרסיות עמן היא מתמודדת, כ"עשויים היטב".[33]

באתר האינטרנט של מכון הסרטים הבריטי כתבה המבקרת הטרנסג'נדרית קאתי ברנן כי "המצלמה של דהונט מתעכבת על מפשעתה של לארה המתבגרת באופן מטריד במשך כל הזמן ... מבטה של המצלמה בנערה שייך לזו של אדם סיסג'נדר. זה תואם את הדרך שבה קהל סיסג'נדרי רואה אנשים כמוני. הם עשויים לחייך בפניי אך לתהות מה יש בין הרגליים שלי". ביחס לסיום הסרט, בו הגיבורה מטיל מום באיבר המין שלה, ברנן כתבה, "זו סצנה של טראומה קשה שלסרט אין זכות להציג. התיאור של דהונט של דיספוריה מגדרית כל כך ממוקד באיברי המין שהוא עד שהוא אינו מבין את הצדדים הפסיכולוגיים של הנפש הטרנסית של הנערות. להפחית מכך באמצעות מעשה אחד של פגיעה עצמית זו ברבריות קולנועית".[34]

בהוליווד ריפורטר, אוליבר ויטני, שמזדהה כטרנסג'נדר,[22] תיאר את הסרט בתור "הסרט המסוכן ביותר על דמות טרנסג'נדרית מזה שנים". ויטני מתח ביקורת על "ההתמקדות המטרידה בגוף הטרנסג'נדרי" של הסרט, וכתב, "לאיברי המין של לארה, שנראים בסרט במספר צילום עירום פרונטלי מלא של איבר מינו של פולסטר, יש נוכחות גדולה ביותר בסרט, והם חשובים יותר לעלילה מאשר לדמות עצמה ... מה שיכול היה להיות בחינה מהורהרת של חלק קשה מחיי היומיום של נערה טרנסית, במקום זאת משתמש בגופה באופן טראומתי, ומזמין את הקהל להגיב בגועל נפש. בדומה לדמויות הסיסג'נדריות שמשתיקות את לארה ללא הרף ואומרות לה איך להרגיש, הבמאי אינו מראה שום עניין להבין את המאבקים הפנימיים שלה". לדעת ויטני, הסוגיה החשובה ביותר בסרט היא הטיפול ההורמונלי (Hormone replacement therapy או בראשי תיבות HRP), וכתב כי הוא "מעביר את המסר הלא מדויק כי HRT יגרום לאדם טרנסג'נדר ייסורים נוספים", וכן כי הסרט נעשה "באופן בלתי אחראי בצורה שערורייתית", וסיים בקריאה להכללת אנשים טרנסג'נדרים בתעשיית הקולנוע, שלדעתו הייתה מונעת מהסרט לקבל שבחים רבים כל כך.[35]

טרוול אנדרסון ממגזין "אאוט" גם כן גינה את הסרט, בשל האופן שבו הוא מציג פגיעה עצמית ובשל היעדר "השתתפות מהותית של קולות טרנס".[36] הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה פרסמה ציטוטים ממבקרים אלה בטוויטר, והזהירה צופים שיקראו "מה שאומרים מבקרים טרנסג'נדרים וקווירים".[37][10] כמו כן, הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה שלחה דוא"ל ובו ביקשה מהנמענים לשתף מאמרי ביקורת על הסרט במדיה החברתית על מנת לקדם את הכללת הקהילה הטרנסג'נדרית בתעשיית הקולנוע.[38] בצפון אמריקה נמתחה ביקורת על כך שמפיצי הסרט לא איפשרו צפייה מוקדמת למבקרים בערים שאינן מרכזיות, ובכך עיכבו את ההזדמנות של מבקרים קווירים להביע את דעתם ולהשמיע את קולם.[10][39]

הסרט עורר ביקורות גם בקרב הקהילות הטרנסיות בבלגיה ובצרפת. המבקרים התלוננו על כך שהסרט מקובע על ההיבטים הפיזיים, בעיקר של איברי המין, של תהליך השינוי המגדרי, כאשר לדברי קמיל פייר, מנהל פרויקט בעמותת RainbowHouse שבבריסל, היבטים אחרים, כגון בירוקרטיה, יחס החברה, כבוד לזכויות אדם והיות גיבורת הסרט קטינה, מהווים בעיות דחופות הרבה יותר.[40] החוקרת אלואיז גווימן-פאטי תיארה את הסרט כבעל חזון "מנקודת מבט סיסג'נדרית" ו-"גברי מאוד", ואמרה כי "דמותה של לארה הפכה לאובייקט כשהייתה צריכה להיות סובייקט הסרט".[40] הם גם סברו כי הסרט שם דגש על סבלה ובידודה של הגיבורה ועל כך שאיננה פונה לעזרה מצד הקהילה הטרנסית למרות שהיא חיה בבלגיה המודרנית, ובכך הסרט מעודד ומנציח סטריאוטיפים שליליים.[40][41][42] לונדה נגוסו, מנהלת הארגון הבלגי Genres Pluriels, אמרה כי הסרט "לא לוקח בחשבון את המציאות של המדינה, את הרשתות החברתיות, את המחויבות של הצעירים, את כל העבודות שעשינו במשך 11 שנה. זה הופך אותנו לבלתי-נראים במקום לקדם אותנו".[41]

בתגובה לביקורות, נורה מונסקור, הרקדנית שסיפורה האישי היה ההשראה ליצירת הסרט, יצאה להגן על הסרט במאמר שפורסם בהוליווד ריפורטר, בו כתבה כי הסרט "איננו ייצוג של כל החוויות הטרנסג'נדריות, אלא סיפור מחדש של החוויות שעמדו בפניי במהלך המסע שלי ... הסרט מספר את הסיפור שלי בצורה שאיננה שקרית, שאיננה מסתתרת. לטעון שהחוויות של לארה כטרנסג'נדרית אינן תקפות, מכיוון שלוקאס [הבמאי] הוא סיסג'נדר או בגלל שאת הדמות הראשית מגלם שחקן סיסג'נדר, פוגע בי".[11] בריאיון שנערך לאחר מכן עם IndieWire, חזרה מונסקור ואמרה כי היא "נפגעה" מהביקורות, ואמרה כי "הסיפור שלי איננו פנטזיה של במאי סיסג'נדר. הסיפור של לארה הוא הסיפור שלי". היא גם הצהירה כי היא ראתה בהטלת המום העצמית שבסוף הסרט "מטאפורה למחשבות אובדניות או מחשבות אפלות שמשתלטות, שאני חוויתי בעצמי", וכי "זה היה קריטי להראות זאת ... אין לפרש את הסצנה כמעודדת נוער טרנס לפגוע בעצמם. זה לא המסר. המסר הוא להראות שהדברים הללו הם תוצאה של מחשבות אפלות, [שהם] תוצאה של המאבק. אנו מתמודדים איתם".[43] בראיון אחר, אמרה מונסקור לניו יורק טיימס ש-"המילים שבהם אנשים נהגו לתאר את הסרט היו קרובות לליבי, כי הסצינות שאותן הם מבקרים הן סצינות שהיו לי בראש במהלך התהליך שלי [לשינוי מגדר]. הביקורות על לוקאס, על הצגת הדברים האלו, גרמה לי לחשוב, האם אני האדם היחיד שחשב מחשבות אובדניות או שהיה אובססיבי לגבי גופו?"[22]

במאי הסרט לוקאס דהונט הגיב לביקורות באומרו כי "רצינו להראות את הנערה הטרנסג'נדרית הצעירה הזו בעולם הבלט, שהוא עולם מאוד בינארי, והיא נאבקת בו ... לא כולם תמיד יכולים לאהוב את הכל. אני באמת מישהו שרוצה לראות במאים טרנסג'נדרים מביימים סרטים המספרים סיפורים טרנסג'נדריים, ומישהו שרוצה לראות שחקנים טרנסג'דרים מגלמים תפקידים של טרנסג'דרים, כל תפקיד. אבל בואו לא נילחם על הכללה באמצעות הדרה. בואו נילחם על הכללה בכך שכולם יהיו מסביב לשולחן".[38]

אן תומאס, מייסדת סוכנות כישרונות לטרנסג'נדרים, כתבה מאמר עבור האדבוקט, בו הגנה על הסרט, וייחסה את ליהוקו של שחקן סיסג'נדר לתפקיד הראשי של נערה טרנסג'נדרית למחסור הקיים בשחקנים טרנסג'נדרים צעירים הפעילים באירופה בזמן שהסרט הופק, וטענה כי התיאורים המיוצגים בסרט הם מדויקים.[17] הרקדנית הג'נדרקווירית צ'ייס ג'ונסיי מצאה כי ההתמקדות של הסרט בגופה של הגיבורה עולה בקנה אחד עם החוויה שלה כרקדנית בלט, ואמרה כי "המאבקים שיש לעיתים קורבות לאנשים טרנסג'נדרים וג'נדרקווירים בעולם הבלט הם עם גופם, מכיוון שזוהי צורת אמנות מכוונת גוף".[16] פיה מנרד, במאית ופרפורמרית טרנסג'נדרית מצרפת, גם כן מצאה את הסרט תואם את החוויה שלה, ואת הפגיעה העצמית כדומה לדחף ההתאבדות הקיים בקרב בני נוער מתבגרים.[16]

חברת נטפליקס דיווחה כי היא עובדת עם GLAAD ושוקלת להוסיף אזהרה שתלווה את הסרט, דבר שדהונט אמר כי יתמוך בוך[38] בינואר 2019 פורסם בניו יורק טיימס כי נטפליקס פנתה לארגונים בבקשה לקבל הצעות כיצד להציג את האזהרה.[22] בדצמבר 2018 ארגנה נטפליקס אירוע הקרנה של הסרט בלוס אנג'לס, אליו הוזמנו אנשים קווירים וטרנסג'נדרים.[44]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס תאריך קטגוריה מועמד/ים תוצאה הערות
Adelaide Film Festival 10-21 באוקטובר 2018 סרט באורך מלא הטוב ביותר נערה מועמדות [45]
Belgian Film Critics Association 20 בדצמבר 2018 André Cavens Award for Best Film נערה זכייה [46]
פסטיבל הקולנוע בקאן 8–19 במאי 2018 FIPRESCI Prize
Un Certain Regard
נערה זכייה [47]
פרס מצלמת הזהב לוקאס דונט זכייה
Queer Palm נערה זכייה
Un Certain Regard Jury Award for Best Performance ויקטור פולסטר זכייה
Un Certain Regard נערה מועמדות
פרס סזאר 22 בפברואר 2019 הסרט הזר הטוב ביותר נערה מועמדות [48]
CPH PIX Film Festival 27 בספטמבר - 10 באוקטובר 2018 Best New Talent Grand PIX לוקאס דונט מועמדות [49]
פרס האקדמיה האירופית לקולנוע 15 בדצמבר 2018 הסרט הטוב ביותר נערה מועמדות [50]
השחקן הטוב ביותר ויקטור פולסטר מועמדות
תגלית השנה באירופה נערה זכייה
פרס גלובוס הזהב 6 בינואר 2019 הסרט הזר הטוב ביותר מועמדות [51]
Manaki Brothers Film Festival 22-29 בספטמבר 2018 Golden Camera 300 פרנק ון דן אידן מועמדות [52]
פסטיבל הקולנוע ירושלים 22-29 בספטמבר 2018 סרט ביכורים הבינלאומי הטוב ביותר לוקאס דונט מועמדות [53]
Les Arcs European Film Festival 16–23 בדצמבר 2017 TitraFilm Prize זכייה [54]
Lisbon Gay & Lesbian Film Festival 14-22 בספטמבר 2018 חביב הקהל נערה זכייה [55]
השחקן הטוב ביותר ויקטור פולסטר זכייה
פסטיבל הסרטים של לונדון 10–21 באוקטובר 2018 סרט ביכורים באורך מלא הטוב ביותר לוקאס דונט זכייה [56]
Magritte Award 2 בפברואר 2019 הסרט הפלמי הטוב ביותר נערה זכייה [57]
השחקן הטוב ביותר ויקטור פולסטר זכייה
שחקן המשנה הטוב ביותר אריה וורטהאלטר זכייה
התסריט הטוב ביותר לוקאס דונט, אנג'לו טיכסנס זכייה
הצילום הטוב ביותר פרנק ון דן אידן מועמדות
עיצוב ההפקה הטוב ביותר פיליפה ברטין מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר קתרין ואן ברי מועמדות
עיצוב הקול הטוב ביותר יאנה סואנטג'נס מועמדות
העריכה הטובה ביותר אלן דסובאג' מועמדות
Melbourne International Film Festival 2–19 באוגוסט 2018 סרט עלילתי באורך מלא הטוב ביותר נערה תיקו מקום שביעי [58]
French National Center of Cinematography 30 בנובמבר 2018 הסרט הטוב ביותר תיקו מקום ראשון [59]
Odesa International Film Festival 13–21 ביולי 2018 הסרט הבינלאומי הטוב ביותר מועמדות [60]
השחקן הטוב ביותר ויקטור פולסטר זכייה
Oostende Film Festival 7-15 בספטמבר 2018 הבכורה הארצית הטובה ביותר לוקאס דונט זכייה [61]
Palić Film Festival 14–20 ביולי 2018 הסרט הטוב ביותר נערה זכייה [62]
Philadelphia Film Festival 18–28 באוקטובר 2018 סרט הביכורים הטוב ביותר לוקאס דונט מועמדות [63]
Pingyao International Film Festival 11–20 באוקטובר 2018 חביב הקהל נערה זכייה [64]
San Sebastián International Film Festival 21-29 בספטמבר 2018 הסרט הטוב ביותר זכייה [65]
הסרט האירופאי הטוב ביותר זכייה
Seville European Film Festival 9–17 בנובמבר 2018 סרט LGBT הטוב ביותר
(Ocaña Award)
מועמדות [66]
Stockholm Film Festival 7–18 בנובמבר 2018 הסרט הטוב ביותר מועמדות [67]
השחקן הטוב ביותר ויקטור פולסטר זכייה
Thessaloniki Film Festival 1–11 בנובמבר 2018 סרט LGBTQI הטוב ביותר נערה מועמדות [68]
Zurich Film Festival 27 בספטמבר - 7 באוקטובר 2018 סרט בינלאומי באורך מלא הטוב ביותר זכייה [69]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נערה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Girl". British Board of Film Classification. 2 בנובמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  2. ^ "Girl" (בהולנדית). Vlaams Audiovisueel Fonds. 3 ביולי 2017. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  3. ^ "Girl (2018)". Box Office Mojo. IMDb. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2019. 
  4. ^ "Girl (2018)". The Numbers. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2019. 
  5. ^ Debruge, Peter (19 במאי 2018). "Japanese Director Hirokazu Kore-eda's 'Shoplifters' Wins Palme d'Or at Cannes". Variety. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  6. ^ "'Girl' is Belgian entry for the Oscars". De Morgen. 24 באוגוסט 2018. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2018. 
  7. ^ Tartaglione, Nancy (27 באוגוסט 2018). "Oscars: Belgium Selects ‘Girl’, Cannes’ Camera D’Or, As Foreign Language Entry". Deadline. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2018. 
  8. ^ Thompson, Anne (17 בדצמבר 2018). "Oscars 2019 Foreign-Language Feature Shortlist: Winners and Losers". IndieWire. בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2018. 
  9. ^ 9.0 9.1 Clarke, Cath (12 במרץ 2019). "'I have the right to tell this story': Lukas Dhont defends his trans film Girl". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2019. 
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Romano, Nick (6 בדצמבר 2018). "Trans critics explain the problem with Girl and its Golden Globes nomination". Entertainment Weekly. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 Monsecour, Nora (7 בדצמבר 2018). "Belgium Oscar Submission 'Girl' Is a 'Message of Courage, Bravery And Compassion' (Guest Column)". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  12. ^ 12.0 12.1 Tangcay, Jazz (17 בנובמבר 2018). "Interview: Lukas Dohnt Talks About His Casting Choices For Girl". Awards Daily. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 Ramos, Dino-Ray (13 בנובמבר 2018). "Director Lukas Dhont Talks Netflix Drama 'Girl', Opening A Dialogue With Trans Community". Deadline. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  14. ^ 14.0 14.1 Mitchell, Wendy (12 במאי 2018). "Lukas Dhont talks genderless casting for his Cannes transgender film 'Girl'". Screen Daily. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 Malinjod, Eugénie (12 במאי 2018). "Girl, as seen by Lukas Dhont". Cannes Film Festival. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 Cappelle, Laura (11 בינואר 2019). "Girl – why a film about a transgender ballerina has sparked controversy". Financial Times. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2019. 
  17. ^ 17.0 17.1 Thomas, Ann (13 בדצמבר 2018). "In Defense of Girl, the Trans Film Called 'Trauma Porn' by Critics". The Advocate. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 Fagerholm, Matt (14 בינואר 2019). "Lukas Dhont on Girl, the Film's Controversial Casting, What Representation Means to Him and More". RogerEbert.com. בדיקה אחרונה ב-13 במרץ 2019. 
  19. ^ Scott, Savannah (18 בדצמבר 2018). "Director Lukas Dhont Talks His Critically Acclaimed Film 'Girl'". L'Officiel. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  20. ^ "Programme". Cannes Film Festival. אורכב מ-המקור ב-24 June 2018. 
  21. ^ Haring, Bruce (19 במאי 2018). "Netflix Gets North Am, Latin Am Rights To Cannes Award-Winners 'Happy As Lazzaro' And 'Girl'". Deadline. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 Piepenburg, Erik (2 בינואר 2019). "Is a Film About a Transgender Dancer Too 'Dangerous' to Watch?". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-2 בינואר 2019. 
  23. ^ Dry, Jude (21 בפברואר 2019). "Movies New to Netflix in March: 'A Clockwork Orange,' 'Wet Hot American Summer'". Indiewire. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2019. 
  24. ^ The Canadian Press (15 במרץ 2019). "Netflix creates resource website for those affected by Girl movie". CBC. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2019. 
  25. ^ "Girl (2018)". Rotten Tomatoes. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2019. 
  26. ^ "Girl". Metacritic. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2019. 
  27. ^ Ehrlich, David (15 במאי 2018). "'Girl' Review: A Remarkable Transgender Coming-of-Age Story With One Big Problem – Cannes 2018". IndieWire. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  28. ^ Debruge, Peter (12 במאי 2018). "Film Review: 'Girl'". Variety. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  29. ^ van Hoeij, Boyd (12 במאי 2018). "'Girl': Film Review | Cannes 2018|work=The Hollywood Reporter|accessdate=17 December 2018". 
  30. ^ Ide, Wendy (12 במאי 2018). "'Girl': Cannes Review". Screen Daily. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  31. ^ Pond, Steve (12 במאי 2018). "'Girl' Film Review: Transgender Teen Drama Is a True Cannes Discovery". TheWrap. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  32. ^ Myers, Kimber (27 בדצמבר 2018). "Review: Belgian drama 'Girl' stumbles in telling story of trans teen". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2018. 
  33. ^ Rodriguez, Matthew (4 באוקטובר 2018). "Netflix's 'Girl' Is Another Example of Trans Trauma Porn and Should Be Avoided At All Costs". Into. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  34. ^ Brennan, Cathy (30 באוקטובר 2018). "It's winning awards, but Girl is no victory for trans representation". British Film Institute. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  35. ^ Whitney, Oliver (4 בדצמבר 2018). "Belgium's Foreign-Language Oscar Submission, 'Girl,' Is a Danger to the Transgender Community (Guest Column)". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  36. ^ Anderson, Tre'vell (4 בדצמבר 2018). "Netflix's 'Girl' is Dangerous and Doesn't Deserve an Oscar". Out. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  37. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של GLAAD ברשת החברתית טוויטר, 6 בדצמבר 2018
  38. ^ 38.0 38.1 38.2 Ennis, Dawn (12 בדצמבר 2018). "Exclusive: 'Girl' Director Defends Film From Attacks by Trans Critics". NewNowNext. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  39. ^ Solzman, Danielle (7 בדצמבר 2018). "The Transgender Drama 'Girl' is Earning Awards Season Buzz – Here’s Why It's Infuriating Trans Critics". /Film. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  40. ^ 40.0 40.1 40.2 Verdeau, Paul (17 באוקטובר 2018). "'Girl', un film qui donne le blues aux trans". RTBF (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  41. ^ 41.0 41.1 Ghyselings, Marise (18 באוקטובר 2018). "Girl, vivement déconseillé aux personnes transgenres". Paris Match Belgique (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  42. ^ Le Corre, Maelle (10 באוקטובר 2018). "« Girl », une réalisation virtuose, mais une représentation cousue de clichés". Komitid (בצרפתית). בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  43. ^ Dry, Jude (19 בדצמבר 2018). "Netflix's 'Girl' Slammed by Trans Critics, but the Film’s Subject Says They're Wrong". IndieWire. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  44. ^ Wiseman, Andreas (18 בדצמבר 2018). "Oscar-Snubbed 'Girl' Director Lukas Dhont Responds To Tough Words From Trans Critics: 'The Biggest Strength Of Art Is Empathy'". Deadline. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  45. ^ "Girl". ADLFF. אוקטובר 2018. 
  46. ^ "L’UCC décerne le prix Cavens à GIRL de Lukas Dhont et a annoncé les 5 finalistes pour le Grand Prix 2019". Cinopsis (בצרפתית). 21 בדצמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2018. 
  47. ^ "Cannes 2018 : « Burning », « Girl » et « Un jour » prix FIPRESCI". Ecran total. 19 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2018. 
  48. ^ Richford, Rhonda (22 בפברואר 2019). "Cesar Awards: Winners List". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-22 בפברואר 2019. 
  49. ^ "New Talent Grand". CPH PIX & BUSTER. אוקטובר 2018. 
  50. ^ "European Film Awards Nominations: ‘Cold War’, ‘Dogman’, ‘Border’ Lead – Full List". Deadline Hollywood. נובמבר 2018. 
  51. ^ Bitran, Tara (6 בינואר 2019). "Alfonso Cuaron's 'Roma' Wins Golden Globe for Best Foreign-Language Film". בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2019. 
  52. ^ "New Talent Grand". ICFF Manaki Brothers. ספטמבר 2018. 
  53. ^ "Fist Film". ICFF Manaki Brothers. ספטמבר 2018. 
  54. ^ "Girl, Gold Is All There Is Win Prizes at Les Arcs". Variety. 1 בדצמבר 2017. 
  55. ^ "Winners". Queer Lisboa. 1 בספטמבר 2018. 
  56. ^ Korsner, Jason (20 באוקטובר 2018). "London Film Festival Awards are as Topical as a News Bulletin". What's Worth Seeing. בדיקה אחרונה ב-20 באוקטובר 2018. 
  57. ^ Roxborough, Scott (14 בינואר 2019). "'Girl,' 'Above the Law' Lead Belgium Film Award Nominations". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2019. 
  58. ^ "GIRL Unclassified 18+". MIFF. אוגוסט 2018. 
  59. ^ "Le Top 10 des films français (ou francophones) 2018". UniFrance. נובמבר 2018. 
  60. ^ "Girl". Magazine Style Feel Free. ספטמבר 2018. 
  61. ^ "De ensors: Winnaars 2018". Filmfestival Oostende. ספטמבר 2018. 
  62. ^ "Girl wins the Golden Tower at the 25th EFF Palić". Creative Europe Media. יולי 2018. 
  63. ^ "27th Philadelphia Film Festival". PFF. יולי 2018. 
  64. ^ "The 2nd Pingyao International Film Festival will open this year on 11th October Call for Entries Now". PYIFF. אוקטובר 2018. 
  65. ^ "High Life wins San Sebastián's FIPRESCI Award". Creative Europe Media. ספטמבר 2018. 
  66. ^ "El Ayuntamiento de Cantillana entrega el trofeo para el Premio Ocaña a la mejor película LGTBIQ del #15FestivalSevilla". Fundación Audiovisual de Andalucía. נובמבר 2018. 
  67. ^ "Winners at Stockholm International Film Festival 2018". Stockholms filmfestival. נובמבר 2018. 
  68. ^ "59th TIFF: The Closing Ceremony". TIFF. נובמבר 2018. 
  69. ^ "Girl wins top prize at 2018 Zurich Film Festival". Screen Daily. אוקטובר 2018.