נפוליאון אורדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפוליאון אורדה
Напалеон Орда
לידה 11 בפברואר 1807
וורוצביצ'ה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1883 (בגיל 76)
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה איבאנבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה צלב הזהב של וירטוטי מיליטארי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sophie-Louise-Irène Bouglé עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Witold Orda עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נפוליאון מטאוש טדאוש אורדהפולנית: Napoleon Mateusz Tadeusz Orda, בליטאית: Napoleonas Orda, בבלארוסית: Напалео́н О́рда‏; 11 בפברואר 180726 באפריל 1883) היה מוזיקאי, פסנתרן וצייר פולני-ליטאי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון אורדה נולד בכפר ורצביצ'י (בלא') שבפלך מינסק באימפריה הרוסית.[2] אביו, מיכאל אורדה, היה אציל ממוצא ליטאי. לאחר שסיים את הגימנסיה בשנת 1823, החל לימודי מתמטיקה באוניברסיטה הקיסרית בווילנה. עם זאת, הקריירה האוניברסיטאית שלו הסתיימה ב־27 באוגוסט 1826, כאשר נעצר על ידי האוכרנה, המשטרה החשאית הרוסית, בגין השתתפות בחברת סטודנטים חשאית "זורזניה",[3] אף ששוחרר זמן קצר לאחר מכן, גורש מהאוניברסיטה ולא הורשה להמשיך בלימודיו.

אורדה לקח חלק במרד נובמבר ב-1830 נגד האימפריה הרוסית ושירת בהצטיינות ברגימנט 4 המפורסם. על אומץ ליבו הוא קיבל את העיטור הצבאי הפולני הגבוה ביותר - וירטוטי מיליטרי. לאחר המרד הוחרמה אחוזתו ואורדה ברח על מנת להימנע מכלא או גלות בסיביר.

הוא נסע בארצות אירופה רבות, כולל איטליה ושווייץ. לבסוף בשנת 1833 התיישב בפריז, שם הפך לאחד החברים הבולטים בפזורה הפולנית ולאחד מחבריו הקרובים של פרדריק שופן. הוא למד לנגן בפסנתר בהדרכתם של שופן ופרנץ ליסט וכתב כמה מזורקות, ואלסים ופולונזים. בהיותו בפריז הוא למד גם ציור זמן קצר אצל פייר ז'יראר והחל לתאר את המולדת האבודה שלו ברישומים.

בפריז נישא אורדה לאירן בוגלה. הוא היה חבר פעיל בארגונים פוליטיים וחברתיים פולניים שונים, כולל ועד המהגרים הפולנים. את רוב זמנו הפנוי בילה בנסיעה. הוא ביקר בצרפת, אנגליה, סקוטלנד, בלגיה, הולנד, לורן, ספרד, פורטוגל ואלג'יריה.

בשנת 1856 הוא קיבל חנינה על ידי הצאר אלכסנדר השני והורשה לחזור למולדתו. בשנת 1859 ביקש מהצאר וקיבל בחזרה את כספו שהוחרם יחד עם אחוזתו.

בשנת 1872, אורדה החל לטייל ברחבי השטחים שהרכיבו את האיחוד הפולני-ליטאי לפני חלוקת פולין ולתעד ציוני דרך ואת האדריכלות ההיסטורית שלהם. במהלך נסיעות הקיץ הוא עשה יותר מ-1,000 סקיצות המתארות עיירות, ערים ונופים היסטוריים שונים. הוא תיאר אדריכלות עירונית וכפרית, כנסיות וארמונות, שכללו את אזורי בלארוס של ימינו, ליטא, פולין, אוקראינה, וכן כמה אזורים בצרפת, גרמניה, פורטוגל ושווייץ.

עבודותיו הן רישומי עפרונות בגוונים של צבעי מים, גואש וספיה. בין השנים 1872–1874 ביקר ברוב הטירות, האחוזות והעיירות הבולטים בווהלין, פודוליה ואוקראינה. עד שנת 1877 תיעד את המורשת ההיסטורית של ליטא ובלארוס. ב־1878 וב־1879 ערך נסיעה לגליציה, פולין גדול ופרוסיה המלכותית, ולבסוף בשנת 1880 תיאר את פולין הקונגרסאית. כ-260 משרטוטיו הפכו לליטוגרפיות ופורסמו בוורשה על ידי מקסימיליאן פאיאנס בסדרה של שמונה אלבומים תחת הכותרת הקולקטיבית אלבום נופים היסטוריים פולניים, בין השנים 1873–1883.

אורדה נפטר בוורשה ב-1883 ונקבר להתאם לצוואתו באיבאנבה (בשטחי בלארוס המודרנית). בשנות ה-80 של המאה ה-20 נהרס בית העלמין בו נקבר על ידי הרשויות הסובייטיות במטרה לבנות במקומו גן ילדים. לאחר זמן מה המצבה מקבר אורדה נמצאה והועברה למוזיאון בפינסק.

הנצחה בבלארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפוליאון אורדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Joneliūnas. Napoleonas Orda: nors garsino Lietuvą, čia beveik nežinomas, Bernardinai.lt (בליטאית)
  2. ^ Napoleon Orda » Land Of Ancestors - Belarus, web.archive.org, ‏2017-04-07
  3. ^ ХРОНОЛОГИЯ ВАЖНЕЙШИХ СОБЫТИЙ И ДАТ. XVIII век-XIX век, История России и мировая история (ברוסית)