נפוליאון ואני
מבוסס על | N. |
---|---|
בימוי | פאולו וירזי |
הופק בידי | ריקרדו טוצי |
תסריט | פוריו סקרפלי, פרנצ'סקו ברוני, ג'אקומו סקרפלי, פאולו וירזי |
עריכה | ססיליה זאנוסו |
שחקנים ראשיים |
דניאל אוטיי אליו ג'רמנו מוניקה בלוצ'י פרנצ'סקה אינודי |
מוזיקה |
פאולו בונבינו חואם ברדם |
צילום | אלסנדרו פשי |
מדינה | איטליה, צרפת, ספרד |
חברת הפקה | Cattleya Studios |
הקרנת בכורה | 13 באוקטובר 2006 |
משך הקרנה | 103 דקות |
שפת הסרט | איטלקית וצרפתית |
סוגה | דרמה קומית |
דף הסרט ב־IMDb | |
נפוליאון ואני (באיטלקית: N (Io e Napoleone)) הוא סרט קולנוע איטלקי-צרפתי-ספרדי שיצא לאקרנים בשנת 2006. הסרט בוים על ידי פאולו וירזי.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסרט עוקבת אחר מרטינו פפוצ'י (המגולם על ידי אליו ג'רמנו), מורה המתעב את נפוליאון בונפרטה ורוצה לרצחו כנקמה על כל המתים במלחמות נפוליאון, לאור הגעתו של נפוליאון לגלות באי אלבה. פפוצ'י מתמנה לתפקיד היומנאי של נפוליאון ומנסה מספר פעמים לרצוח את נפוליאון. הנסיבות מכשילות אותו בכל פעם (המשרתת מירלה (המגולמת על ידי פרנצ'סקה אינודי), האוהבת את המורה, מחביאה לו את האקדח; שומר הראש של נפוליאון לוקח ממנו את כלי הנשק) והוא לומד לאהוב ולחבב את נפוליאון, ולבסוף אף מכשיל בעצמו ניסיון התנקשות בנפוליאון. המתנקש הוא מורהו של פפוצ'י ונפוליאון מבטיח שלא יוצא להורג, אולם חוזר בו. פפוצ'י מנסה שוב לרצוח את נפוליאון, אולם זה נמלט מהאי בדרכו לפריז עם אהובתו של פפוצ'י – הברונית (המגולמת על ידי מוניקה בלוצ'י). פפוצ'י המאוכזב נותר באי ונושא לאישה את המשרתת מירלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נפוליאון ואני", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "נפוליאון ואני", באתר AllMovie (באנגלית)
- "נפוליאון ואני", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "נפוליאון ואני", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)