נפוליאון ציבולסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפוליאון ציבולסקי
Napoleon Cybulski
Napoleon Cybulski.png
לידה 13 בספטמבר 1854
בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1919 (בגיל 64)
קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנדוקרינולוגיה, פיזיולוגיה
מקום לימודים
  • S. M. Kirov Military Medical Academy (1880)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Ivan Tarkhanov עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי האדרנלין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נפוליאון ציבולסקיפולנית: Napoleon Nikodem Cybulski‏; 14 בספטמבר 1854 - 26 באפריל 1919) היה פיזיולוג פולני ואחד מחלוצי תחומי האנדוקרינולוגיה והאלקטרואנצפלוגרפיה בתקופתו. ציבולסקי ידוע בעיקר בזכות גילוי האדרנלין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון ציבולסקי נולד ב-14 בספטמבר 1854 בקריבנוסי שבאימפריה הרוסיתבלארוס של ימינו) למשפחת אצולה פולנית. לאחר שסיים את השכלתו התיכונית במינסק, החל ציבולסקי בלימודי הרפואה בסנקט פטרבורג שברוסיה, וסיים אותם בהצטיינות יתרה בשנת 1885, לאחר שחיבר עבודת דוקטורט בנושא מדידת מהירותה של זרימת הדם בכליו באמצעות מכשיר שפיתח ובנה בעצמו. במקביל ללימודיו, בין השנים 1877–1885 עבד ציבולסקי כעוזר-מעבדה באוניברסיטה בה למד. נוסף על עבודת הדוקטורט שלו, ערך ציבולסקי מחקר בנושא השפעתו של עצב הסרעפת על קצב הנשימה, על הלרינקס ועל עצב הואגוס.[1]

לאחר שסיים את לימודיו האוניברסיטאיים בשנת 1885, עבר ציבולסקי לקראקוב שבאימפריה האוסטרו-הונגריתפולין של ימינו), וקיבל בה את משרת ניהול המחלקה לפיזיולוגיה באוניברסיטה היגלונית. בהמשך קריירתו באוניברסיטה שימש ציבולסקי גם כדיקן הפקולטה לרפואה וכרקטור האוניברסיטה.[1]

עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפוליאון ציבולסקי נחשב לפורץ דרך בתחומי רפואה שונים, ובתחומי האנדוקרינולוגיה והאלקטרואנצפלוגרפיה בפרט.

בשנת 1890 ביצע את אחד מרישומי ה-EEG הראשונים בהיסטוריה של קליפת המוח יחד עם עמיתו אדולף בק. הרישום נעשה על קופים וכלבים, באמצעות חיבור אלקטרודות לראשן של החיות הנבדקות. בניסוי זה, הפריכו ציבולסקי ובק את ההשערה לפיה מקורם של השינויים במתח החשמלי בעת המדידה הוא בשרירי הגולגולת, והוכיחו שעוצמת הגירוי החשמלי קשורה ביחס ישר לגובה המתח החשמלי. במחקר אחר, שנעשה אף הוא בשיתוף פעולה עם בק, הוכיח ציבולסקי שמקורן של תחושות הטעם השונות הוא בקולטנים שונים בלשון, ולא באותם הקולטנים לכל הטעמים כפי שהיה נהוג לחשוב בתקופתו.[1]

בשנת 1895 ערך ציבולסקי ניסויים שונים בנושא פעילותה ההורמונלית של ליבת יותרת הכליה, שבסופם גילה לראשונה ובודד את ההורמון אדרנלין.

בין השנים 19131914 המשיך ציבולסקי בחקר פעילותו החשמלית של המוח, במסגרתם תיעד גם את הפעילות המוחית בזמן פרכוס באמצעות EEG.

ציבולסקי נפטר באפריל 1919, בגיל 64, כתוצאה משבץ מוחי. הוא הותיר אחריו מעל למאה מחקרים רפואיים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפוליאון ציבולסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]