נפח פעימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נפח פעימהאנגלית: Stroke volume) הוא נפח הדם המוזרם על ידי הלב במחזור פעימה אחת דרך העורקים. נפח זה שווה לנפח החדר השמאלי של הלב במצב ריפיון שריר הלב, כלומר לאחר הרפייתו, המכונה דיאסטולה, פחות נפחו לאחר התכווצות שריר הלב, סיסטולה. אצל אדם מבוגר נפח הפעימה נע בין 75 ל-155 סנטימטר מעוקב.

נפח הפעימה, אם כן, מושפע ישירות מגודל החדר השמאלי ומהלב כולו, ומיכולת ההתכווצות של שריר הלב. מדדים אלו מושפעים בעיקר מאימון אירובי, אשר מצריך מהלב אספקת דם גבוהה יותר לשרירי הגוף הפועלים וכך דורש פעילות מאומצת יותר של שריר הלב, המשפרת את ביצועו ויכולת התכווצותו וגורמת לגידולו המכונה היפרטרופיה (hypertrophy).

נפח פעימה גדול עוזר לעיסוק בפעילות גופנית והכרחי במיוחד לפעילות ממושכת כגון ריצות ארוכות, שחייה ממושכת ועוד. לכן, מדד זה הוא מכריע בסבולת לב ריאה, אחד המרכיבים של הכושר הגופני. אדם בעל כושר גופני גבוהה וסבולת לב ריאה טובה, יש לו גם נפח פעימה יותר גדול מאשר אדם שלא עוסק בפעילות גופנית או לאדם שמקצועו היא פעילות אנארובית, כמו ריצת מאה מטר.

לנפח הפעימה השפעה על הדופק, בין אם במצב מנוחה או מאמץ. לאדם עם נפח פעימה יותר גדול יהיה דופק נמוך יותר מזה של אחר, בזמן ששניהם באותה דרגת מאמץ. הדבר נגרם מכך, שאם נניח שעל הלב של שניהם להזרים אותה כמות דם לגוף ביחידת זמן נתונה, הלב שכל פעימה שלו מזרימה יותר דם, יפעם פחות פעמים על מנת להגיע לאותה מכסה כמו של הלב הקטן יותר.

למחלות מערכת הדם יכולות להיות השפעות על נפח הפעימה, לדוגמה: יתר לחץ דם גורם ללחץ מוגזם על דפנות הלב וכתוצאה מזה מרחיב אותו; בניגוד להתפתחות תקינה של שריר הלב, מצב זה מוביל לשריר חלש ודליל, שיכול לגרום לבעיות בתפקודו במהלך הזמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.