נפטא (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ
סוג חברה ציבורית
מייסדים מדינת ישראל
שנת הקמה 1956
חברת אם י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ
משרד ראשי גרניט 8, קרית-אריה, פתח-תקוה
מוצרים עיקריים חיפושי נפט וגז
שווי שוק 2.5 מיליארד ש"ח
הכנסות 2.08 מיליארד ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 1.56 מיליארד ש"ח (2018)[1]
רווח 1.35 מיליארד ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 3.24 מיליארד ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 7.42 מיליארד ש"ח (2018)[1]
אנשי מפתח - חיים צוף (יו"ר), יוסף לוי (מנכ"ל)
עובדים 20
לחברה אין אתר אינטרנט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ היא חברה העוסקת בחיפוש נפט וגז, בנדל"ן ומלונאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטא התאגדה בישראל ביום 2 בפברואר 1956 כחברה ממשלתית. ניירות הערך של החברה נרשמו לראשונה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בחודש יוני 1989. בשנת 1996 הפכה י.ו.א.ל. ירושלים אויל אקספלוריישין בע"מ לבעלת השליטה בחברה לאחר שרכשה ממדינת ישראל כ 44.11% מההון המונפק של החברה ולאחר רכישת מניות נוספות של החברה בבורסה.[2] בשנת 1997 רכשה גם את "חברת הנפט הלאומית" (חנ"ל) ממדינת ישראל[3].

ממועד היווסדה פועלת החברה בתחום הנפט והגז. בשנת 1996 הרחיבה החברה את תחומי פעילותה והחלה לפעול גם בתחום הנדל"ן המניב בישראל. החל משנת 2000 החברה פועלת גם בתחום הנדל"ן המניב מחוץ לישראל (בגרמניה, הונגריה וצ'כיה). בשנים 2007–2008 הגדילה הקבוצה באופן משמעותי את היקף נכסי הגז והנפט בהם לקבוצה זכויות, על ידי רכישת זכויות בנכסי נפט וגז הכוללים בארות נפט וגז מפיקות וזכויות חיפוש, במדינות שונות בארצות הברית. לאחר ביצוע הרכישות האמורות גדלו משמעותית הכנסות הקבוצה מפעילותה בארצות הברית.

נכסי הנפט והגז של החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזקת "ערד" - החברה הייתה בעלת מלוא הזכויות בחזקת ערד, באמצעות חברת הבת חנ"ל חברת הנפט לישראל, שתוקפה פקע באוקטובר 2011. בתחום החזקה נמצא שדה גז פעיל, שדה זוהר, המפיק גז בכמויות הולכות ופוחתות במשך שנים. מאחר שמאגר ערד מספק כמויות מזעריות אך הכרחיות לתושבי ערד ולמספר מפעלים בסביבה ועד לחיבור אזור ערד לתשתית הארצית של הגז הטבעי, חתם מינהל אוצרות טבע משרד התשתיות הלאומיות, הסכם עם חברת חנ"ל להמשיך ולהפעיל את המאגר תמורות 30% מההכנסות, 70% מההכנסות לאחר ניכוי הוצאות עוברות למדינה[4].

מבנה אחזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]