נפילתו של מקסימיליאן רובספייר
| "נפילת רובספייר בוועידה הלאומית", מאת מקס אדמו | ||||||||||||||||||
| מלחמה: המהפכה הצרפתית | ||||||||||||||||||
| תאריך | 27 ביולי 1794 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | פריז,צרפת | |||||||||||||||||
| תוצאה |
ניצחון התרמידוריאנים
| |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
נפילתו של מקסימיליאן רובספייר התרחשה ביולי 1794, במהלך המהפכה הצרפתית. ב-26 ביולי נשא מקסימיליאן רובספייר נאום בפני הוועידה הלאומית. למחרת הוא נעצר, וב-28 ביולי הוא הוצא להורג. בנאומו דיבר רובספייר על קיומם של אויבים, קושרים ומשמיצים מבית, בתוך הוועידה והוועדות הממשלתיות. הוא סירב למסור את שמותיהם, מה שעורר חרדה רבה בקרב הצירים, שחששו כי רובספייר מכין טיהור נוסף, בדומה לאלו שאירעו במהלך שלטון הטרור.[1]
למחרת, המתח בוועידה אפשר לז'אן-למבר טליין(אנ'), אחד הקושרים שרובספייר רמז עליהם, להפוך את הוועידה כנגד רובספייר ולהביא למעצרו.[2] עד סוף 28 ביולי הוצא רובספייר להורג בגיליוטינה בכיכר המהפכה. נפילתו הובילה ליישום מדיניות מתונה יותר במהלך הריאקציה התרמידורית.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיסול האברטיסטים והדנטוניסטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר חיסול יריביו הפוליטיים משמאל (האברטיסטים) ומימין (הדנטוניסטים, בהנהגת ז'ורז' דנטון) באביב 1794, התבסס כוחו של רובספייר ושל הוועד לשלום הציבור. עם זאת, טיהורים אלו הותירו אותו מבודד וחשדן, והגבירו את הפחד בקרב יתר חברי הוועידה.[3]
פילוגים בממשלה המהפכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המתח בתוך הממשלה המהפכנית גבר. רובספייר קידם את פולחן הישות העליונה, מהלך שנתפס על ידי רבים כביטוי ליוהרה ורצון לכוח. חקיקת חוק 22 בפרריאל, שהאיץ את משפטי הטרור והרחיב את עונש המוות, עוררה פחד רב בקרב חברי הוועידה, שחששו כי כל אחד מהם עלול להיות המטרה הבאה.[4]
במקביל, ניצחון צבאי מכריע בקרב פלורוס ביוני 1794, שהבטיח את גבולות צרפת, גרם לרבים לתהות אם שלטון הטרור הקיצוני עודנו נחוץ. רובספייר, שהתעקש על המשך הטרור, התרחק מעמיתיו בוועד לשלום הציבור ומיעט להופיע בוועידה, מה שהגביר את החשדנות כלפיו ואיפשר ליריביו להתארגן.[5]

אירועי הנפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]8 בתרמידור (26 ביולי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 ביולי 1794 (8 בתרמידור), לאחר היעדרות ממושכת, נשא רובספייר נאום מאיים בוועידה. הוא דיבר על קנוניה רחבת היקף נגדו ונגד הרפובליקה ששורשיה מגיעים לוועידה ולוועדות, אך סירב במפגיע למסור את שמות הקושרים. סירובו עורר פאניקה, שכן כל ציר חשש שהוא עצמו עלול להיות מואשם.[6]
9 בתרמידור (27 ביולי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחרת, ב-27 ביולי (9 בתרמידור), כאשר לואי אנטואן דה סן-ז'וסט, בעל בריתו של רובספייר, החל לנאום, הוא נקטע על ידי ז'אן-למבר טליין(אנ') וקושרים נוספים, שהאשימו את רובספייר בעריצות. ניסיונותיו של רובספייר להשיב נבלעו בצעקות "יבוטל העריץ!". הוועידה, שהייתה שרויה בפחד, הצביעה פה אחד על מעצרו ועל מעצר תומכיו הקרובים, כולל אחיו אוגוסטן רובספייר(אנ') וסן-ז'וסט.[7]
10 בתרמידור (28 ביולי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובספייר ותומכיו שוחררו על ידי הקומונה הפריזאית והתבצרו בבית עיריית פריז (הוטל דה ויל). בשעות הלילה המאוחרות הכריזה עליהם הוועידה כ"פורעי חוק", מה שאיפשר להוציאם להורג ללא משפט. כוחות הוועידה הסתערו על הבניין ועצרו את הקבוצה. במהלך המעצר, רובספייר נפצע קשה בלסתו, לא ברור אם ניסה להתאבד או נורה על ידי אחד החיילים.[8]

למחרת, ב-28 ביולי (10 בתרמידור), רובספייר ו-21 מתומכיו הקרובים הובלו לגיליוטינה והוצאו להורג בכיכר המהפכה, אותה הכיכר שבה הוצא להורג המלך לואי ה-16. מותו סימן את סופו של שלטון הטרור.[9]
הנצחה פומבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באופן סמלי, רובספייר הוא אחד המהפכנים הבודדים שאין רחוב על שמו במרכז פריז, אם כי ישנם רחובות ותחנת מטרו על שמו בפרבריה הקומוניסטיים ("החגורה האדומה"). קיימים מספר לוחות זיכרון ופסלים המוקדשים לו ברחבי צרפת, אך דמותו נותרה שנויה במחלוקת עמוקה בהיסטוריה הצרפתית, והוא מסמל עבור רבים הן את האידיאלים של המהפכה והן את אכזריות הטרור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מקסימיליאן רובספייר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ McPhee (2012), p. 214.
- ^ Scurr (2007), p. 347.
- ^ McPhee (2012), pp. 189-191.
- ^ Scurr (2007), p. 328.
- ^ Scurr (2007), p. 340.
- ^ McPhee (2012), p. 215.
- ^ Scurr (2007), p. 352.
- ^ McPhee (2012), p. 219.
- ^ Marc Bouloiseau, Maximilien Robespierre | Biography, French Revolution, Reign of Terror, Facts, & Death, Encyclopedia Britannica, 20 ביולי 1998
| היסטוריה של צרפת | ||
|---|---|---|
| גאלים | גאליה • גאלים • פרובינקיה גאליה נארבוננסיס • פרובינקיה גאליה אקוויטניה • מלחמת גאליה • פרובינקיה גאליה בלגיקה | |
| פרנקים | פרנקים • האימפריה הפרנקית • השושלת המרובינגית • השושלת הקרולינגית • האימפריה הקרולינגית • פרנקיה המערבית | |
| צרפת המלוכנית | ממלכת צרפת • צרפת בימי הביניים • צרפת בעת החדשה המוקדמת • המהפכה הצרפתית | |
| קיסרות צרפת | הרפובליקה הראשונה • הקיסרות הראשונה • הרסטורציה של ממלכת צרפת • המונרכיה של יולי • הרפובליקה השנייה • הקיסרות השנייה • הרפובליקה השלישית • צרפת של וישי | |
| צרפת אחרי מלחמת העולם השנייה | צרפת החופשית • הממשלה הזמנית • הרפובליקה הרביעית • הרפובליקה החמישית | |
| פורטל צרפת | ||
