נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא (ה'ת"ר - טבת ה'תרנ"ט 1899 - 1839), היה רב בעיר סטרעליסק במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, תלמידו של אביו רבי יואל משה מיאברוב ורבי יהושע רוקח מבלז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפתלי הירץ נולד בעיר זאלקווא לרבי יואל משה לנדא מיאברוב בנו של רבי מרדכי זיסקינד מסטריא, ונקרא על שם זקינו רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא שהיה אב בית דין בזוואלין, נשא את רעכיל בתו של הנגיד רבי ישראל יהודה לייב הויפטמן מבאליחוב. אביה נתן לה נדוניא גדולה שהחזיקה את בעלה וגם מימנה את הדפסת ספרו. שנים אחדות לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו[1].

בערך בשנת תרכ"ט (1869) החל לכהן ברבנות העיר סטרעליסק, כתב קול קורא חריף נגד ההשכלה וההתחברות אליהם[2]. נפטר בטבת תרנ"ט (1899) ונטמן בבית החיים העתיק בעיר סטרעליסק, את מקומו בסטרעליסק מילא בתחילה בנו רבי יחזקאל סג"ל לנדא, ואחר כך עבר לעיר ליז'נסק, ואת מקומו בסטרעליסק מילא אחיו רבי מאיר סג"ל לנדא מסטרעליסק.

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הוציא חיבורים רבים תחת ידיו משך השנים, בכל מקצועות התורה הן בנגלה והן בנסתר, רוב הכתבים היו תחת ידו של בנו רבי יחזקאל סג"ל לנדא מליז'נסק, ורובם אבדו ממנו.

ואלו הם הספרים אשר אבדו

  • הספר 'חומר בקודש' אשר בו יישב את כל הקושיות על הרמב"ם בקדשים, במכתב ששלח לבנו רבי מאיר מסטרעליסק כותב לו כי מי מבניו שידפיס את ספרו זה יעשה לו טובה בעולם הבא, אך בנדודי מלחמת העולם הראשונה אבדו הכתבים, נכדו רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש בהקדמתו לספר חקר הלכה מהדורה שנייה כותב אודות ספר זה כך,

    "מוצא אני לי לזכות בהזדמנות זו בהדפסת המהדורה השנייה של ספר חקר הלכה מאא"ז אבדק"ק סטרעליסק זצ"ל, להזכיר מה ששמעתי מאאמו"ר ז"ל, זקינו בעל ספר הנוכחי חיבר בין שאר ספריו גם ספר בשם חומר בקודש בו הוא מתרץ כל קושיות המפורסמות על הרמב"ם בסדר קדשים, אז כתב מכתב לבנו ה"ה אא"ז רבי מאיר זצ"ל ומבטיח שאם אחד מבניו ידפיס את הספר חומר בקודש הנ"ל, הוא יעשה לו טובה בעלמא דקשוט, החיבור וגם המכתב נאבדו בעת מלחמת העולם הראשונה"[3].

  • הספר 'חיבור למסכת אבות' והוא ביאור מאמרי התנאים במסכת אבות על דרך עבודת השם, אותו מזכיר כמה פעמים בספרו 'אהבת ציון', כתב יד זה היה תחת רשותו של בנו רבי יחזקאל מליז'נסק, ואבדו מאתו.
  • מאמר ארוך וקרא אותו בשם 'דרוש לשבת הגדול' והוא דרשה שדרש לקהל עדתו בעיר סטרעליסק בשבת הגדול, ומזכירו בספרו 'אהבת ציון' דף ס"ח ובדף צ"ו, גם כתב יד זה כקודמיו אבד בצוק העתים.
  • חיבור על הש"ס, אותו מזכיר פעמים רבות בין ערכי ספרו חקר הלכה, ופעמים אחדות מזכיר שמות מסכתות בנפרד אשר כתב חיבור עליהם, כגון 'בחיבורי על בבא קמא', וכדומה,

ואלו הספרים הנותרים:

  1. חקר הלכה ב' חלקים[4][5] - בירור עומק ההלכה לפי הראשונים על מאה ועשר הלכות על פי סדר הא"ב, ראה אור לראשונה בלעמבערג על ידי רבי יעקב משולם ניק, בבית הדפוס של י. מ. ערנפרייז בשנת תרמ"ח בחיי המחבר, בהסכמתו של רבי יצחק אהרן איטינגא כותב[6] "מצאתי בו דברים נכונים וברורים לאמיתה של תורה וכו' וד' עמו שהלכה כמותו", מהדורה שנייה יצא לאור בשנת תשל"א על ידי נכד המחבר הרב נפתלי הירץ פרענקל בהסכמת רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש נכד המחבר, רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה, רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקוליע, מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת תשס"א על ידי הרב נפתלי הירץ פרענקל נכד המחבר, ומפעל חקר הלכה שעל ידי מכון באר התורה, בתוספת מפתחות ומראי מקומות, וקיצור תולדות המחבר.

    בהקדמתו כותב טעם קריאת שם הספר הזה 'חקר הלכה', בזה הלשון: "והנה אם כי למותר הוא להזהיר שלא יסמכו עלי בהוראה להורות כפי הכרעתי כי הכל יודעים אשר יתוש כמוני אין בו כדי סמיכה אכן מחשש דורות הבאים פן יבוא איזה תלמיד אשר לא שמש כל צורכו וירצה להקל מעליו המשא ויקפוץ להורות כפי הכרעתי בחיבור הנוכחי, הנני להזהיר כי לא חברתי חיבור זה להורות הלכה למעשה רק לחקור ולדרוש כתלמיד המסתפק ושואל, ושמו מורה על זה אשר בגלל זה קראתי בשם חקר הלכה כי הוא רק חקר ודרש של ההלכה לא להורות הלכה למעשה, ובעבור זה ימצא לפעמים אשר בערך אחד צידדתי לצד אחד ובערך אחר אצדד להיפוך אשר כמעט נראין הדברים כסותרין, יען כי הוא אינו גמר הכרעה להלכה רק כמראה פנים בהלכה לכאן ולכאן".

  2. אהבת ציון[7] - פירוש על דרך פשט רמז דרש וסוד על מגילת איכה ושבעה דנחמתא, ונוסף עליו שני הספדים, אחד על רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, והשני על רבו רבי יהושע רוקח מבעלזא ואביו רבי יואל משה לנדא מיאברוב, ראה אור לראשונה בלעמבערג דפוס חיים ראהאטין בשנת תרס"א על ידי בניו רבי מרדכי זיסקינד ורבי שלמה, וחזר ונדפס שוב בשנת תשס"א על ידי נכדו רבי אשר סג"ל לנדא בברוקלין, בהסכמתם של רבי משה אריה פריינד ורבי משה הלברשטאם,

    בתוך הקדמתו כותב רנ"ה הסיבה שהביאה אותו לחיבור ספר זה "ולאשר ידעתי בנפשי כי בעוונותי הרבים גם לידי מידה זו לא באתי להיות מהמתאבלים על ירושלים, כי לפי ערך גודל ההיזק וההפסד העצום מחורבן ירושלים ראוי להתאבל במספד רב ועצום, וידעתי כי לא הגעתי גם חלק אחד מני אלף לצאת ידי הראוי להתאבל, לזאת שמתי עצה בנפשי לעמוד ולחקור על כוונת המזכירים הראשונים, הן המה הנביאים הקדושים ע"ה ואחריהם חז"ל חכמי התלמוד ע"ה, אולי אזכה להבין דבר מה מכוונתם הקדושה והטהורה את אשר לא יבינו ההמון, ובזה אזכה להיות מהמזכירים את החורבן, כי על ידי שיראו איזה אנשים את הכוונה ההוא אשר לא נודע להם מבלעדי פירושי א"כ אני הוא הגורם להזכיר את הדבר, ועשיתי פירוש על כל מגילת איכה, והפתיחה היא על הפטרות הקודמים לקריאתה, ועל כל השבעה נחמתות אשר המה יעמדו בראש כל הנחמות לקרות בהם ההפטרות, ובו נזכר אגב גררא כמה מאמרי חז"ל, אמרתי אולי ברוב פירושים הנ"ל אולי אזכה לכוין דבר אחד על כוונת האמת של הראשונים ז"ל".

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי מאיר סג"ל לנדא מסטרעליסק.
  • רבי יחזקאל סג"ל לנדא אב"ד סטרעליסק וליז'נסק, נולד בשנת תרל"ו, נשא את חנה רבקה בת הנגיד הרב זאב וואלף וקס, משנת תרנ"ט מילא את מקום אביו בסטרעליסק, בתר"ע עבר לכהן ברבנות ליז'נסק וזאת לאחר שעזב הרב משה ברל"פ את העיר, אז פרץ דין ודברים אודות לרבנות העיר, ומשלא באו לעמק השוה נקרא רבי יחזקאל להנהיג את העיר, גם למתנגדיו היה דרך ארץ גדול כלפיו, זוגתו הפכה את ביתו לבית הכנסת אורחים והיו סועדים על שולחנו מדי יום לערך כעשרים איש, ובפרט רבים הבאים לפקוד את ציון רבי אלימלך מליז'נסק הטמון בעיר, במלחמת העולם הראשונה גלה לווינה, בשובו מדין תורה מסובך בלבוב שהתנהל שלא לפי רוחו ובעברו לפני התיבה בשחרית של שבת קרס באמצע קדושה משטף דם במוח הרופאים לא הצליחו להשיב את הכרתו ונפטר בביתו ביום ג' כ"ט סיון תרצ"ז בן ס"א שנים, בניו רבי יואל משה אב"ד ליז'נסק ומרת מרים זוגת רבי מנשה פרענקל אב"ד ליז'נסק, הניח אחריו את ספרו דברי יחזקאל דרשות על התורה והמועדים.
  • רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא, מוציא לאור ספרו של אביו 'אהבת ציון', .
  • רבי שלמה סג"ל לנדא, הוציא יחד עם אחיו רבי מרדכי זיסקינד את הספר אהבת ציון של אביו לאור עולם..
  • רבי גרשון סג"ל לנדא.
  • רבי יעקב סג"ל לנדא - נסתלק בבחרותו בשנת תרמ"ח בחיי אביו, באותה העת התעסק אביו בהוצאת הספר חקר הלכה אשר נדפס באותה שנה, והכניס בסוף ספרו מאמר אחד מתורתו של בנו לזיכרון ולמשמרת.
  • מרת שרה אשת בן דודה רבי משה דוד לנדא, בן רבי מאיר סג"ל לנדא בן רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא מסטריא, נסמך ממהרי"א איטינגא, נבחר כרבה של בורשטין בחיי אביו בשנת תרנ"ח, שמר על גדרי הקהילה בתוקף וללא משוא פנים ומורא מפני איש, חיזק וביצר את חיי הקהילה האורתודוקסית והתנגד נחרצות להקמת בית הספר מודרני, בתרע"ד היה חבר אגודת הרבנים מיסודו של הרב הכהן מקהיר, במלחמת העולם הראשונה שהה בווינה, נפטר ביום ו' שבט שנת תרפ"ז, הניח אחריו את בניו רבי יצחק אייזיק סג"ל לנדא תלמיד רבי דוד מנחם מאניש באב"ד, רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא, רבי חיים סג"ל לנדא אב"ד פיסנא, שלשתם נספו בשואה, שרדו רק רבי מרדכי סג"ל לנדא אב"ד בורשטין ונריוב נפטר בניו יורק ביום י"ב כסלו תש"ך, ומרת יוכבד אסתר דבורה זוגת רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקוליע נפטרה בניו יורק ביום י"ז חשון תשכ"ו ונטמנה בירושלים.
  • מרת מלכה זוגת רבי שלום לורברבוים, נכד בעל נתיבות המשפט, אחיה רבי מרדכי זיסקינד ורבי שלמה נותנים תודה בשולי הספר אהבת ציון, על עזרתה הנדיבה בממון להוצאות הספר וזה לשונו "זכות לזיכרון, בייחוד אביע תודה גלויה נובעת ממקור נפשי לאחותי העדינה מפז יקרה ומזהב חמודה, הצדקת מרת מלכה תחיה עד מאה ועשרים שנה, אשת הרב החריף ובקי משנתו זך ונקי זרע קודש מחצבתו וכו', מ' שלום לארבערבוים שליט"א, נין ונכד להרב הגאון הקדוש שר התורה המפורסם וכו' מ' יעקב זצלה"ה האבד"ק ליסא, בגלל שהתאחדו נפשם באהבה קשורה, לשחד מכוחם לתוצאות ההדפס מרגש אהבה אריק ברכתי עליהם ועל יוצאי חלציהם, וממצפוני לבבי ד' כפי לפניך אשטח בתחנון ובתפלה שוכן עד אשר הכין כסאו שמים, הדום רגליו ציון וירושלים, חן וכבוד יהי תפארתם, ומעשי ידיהם יכונן שיזכו יחד לגדל את כל צאצאיהם היקרים והנחמדים באושר ועושר והצלחה ונחת בכל ימי חייהם, שים נא ד' דברי לפניך ויעלו לרצון וכריח ניחוח אמן. מרדכי זיסקינד לנדא".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה
  2. ^ עיתון מחזיקי הדת.
  3. ^ חקר הלכה מהורה שנייה שנת תשל"א.
  4. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: חקר הלכה - חלק א -- לנדא, נפתלי הירץ בן יואל משה, באתר www.hebrewbooks.org
  5. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: חקר הלכה - חלק ב -- לנדא, נפתלי הירץ בן יואל משה, באתר www.hebrewbooks.org
  6. ^ חקר הלכה מהדורה ראשונה שנת תרמ"ח.
  7. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: אהבת ציון -- לנדא, נפתלי הירץ בן יואל משה, באתר www.hebrewbooks.org