נפתלי כ"ץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נפתלי כ"ץ

רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט 1648 - כ"ד בטבת ה'תע"ט; 1660 - 1719) - רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'ת"ט בעיר אוסטרהא לאביו, רבי יצחק הכהן, אב בית הדין בעיירה סטפאן ודרשן בפראג. בצעירותו נלקח בשבי הטטארים, אך הצליח להימלט. נשא לאשה את בתו של הרב שמואל שמעלקא, אב"ד אוסטרהא, אשר מינה אותו כראש ישיבה וכגבאי בית המדרש, שאותו בנה מכספו. רבי נפתלי כיהן כראש החברא קדישא וכאב בית דין בעיר פוזן (כיום פוזנן בפולין). אחרי תקופת מה עבר לעיר פרנקפורט שבגרמניה, שם התעמק בחכמת הנסתר. בתאריך כ"ד בטבת ה'תע"א (15 בינואר 1711) פרצה מסיבה בלתי ידועה שריפה שיצאה מביתו ובערה במשך יממה שלמה. האש כילתה 500 בתים בעיר, וכן 36 ספרי תורה. ארבעה יהודים נספו בשריפה. לאחר המקרה הואשם הרב כ"ץ בהצתת האש לצורך קבלה מעשית, והוא הושם במאסר. לאחר שחרורו מהמאסר, הוצרך לגלות מהעיר על-פי הוראת השלטונות, ולכן עבר לעיר פראג.

בפראג שימש כרב בישיבתו של הרב דוד אופנהיים, ושם פגשו נחמיה חייא חיון, שהיה תלמיד-חבר לשבתי צבי. חיון הצליח להערים עליו בהציגו מסמכים מזויפים מרבני איטליה, וכך הוציא ממנו הסכמה לספרו, כשהוא מראה לו רק חלק קטן מחיבורו. לאחר שהדבר נודע לרב כ"ץ, התחנן בפני חיון שיחזיר את הסכמתו, אך הוא סירב, וכתוצאה מכך חלה הרב כ"ץ. לאחר שהבריא ממחלתו, עבר לברסלאו וביחד עם רבי צבי הירש אשכנזי ("החכם צבי") החרים את חיון. לאחר מכן המשיך לליסא ושם חלה בשנית. לאחר שהבריא חזר לברסלאו ומשם לעיירת הולדתו, אוסטרהא.

בשנת ה'תע"ו נכדתו רחל, בת בנו מרדכי, נישאה לרבי יעקב עמדין, המתנגד הגדול לשבתאות.

כשנתיים מאוחר יותר, בשנת ה'תע"ח (1718) החליט לעלות לארץ ישראל, אך נפטר בדרכו, במהלך שהותו בקושטא שבטורקיה, שם נקבר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברי בר-לבב, המות בעולמו של המקובל ר' נפתלי הכהן כ"ץ (עבודת גמר לתואר "מוסמך". האוניברסיטה העברית בירושלים), ירושלים, תש"ן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של נפתלי כ"ץ על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן