נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמליל הנציבות
סמליל הנציבות
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, מקבל לידיו את "מדד הגיוון" בתעסוקה לשנת 2017 הכולל בחינה גם של האקדמיה כמעסיק, דצמבר 2017

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא יחידה במשרד הכלכלה והתעשייה בישראל, האחראית על אכיפת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים העוסקים בנושא.

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה כיום היא מרים כבהא, המכהנת בתפקיד מאז שנת 2016.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציבות הוקמה בהתאם לתיקון לחוק השוויון, הקובע כי לצד נציב ארצי יכהנו נציבים מחוזיים. לנציבים הוקנו סמכויות להגיש תביעות לבתי-הדין לעבודה ברחבי הארץ, הן בשם עובדים מופלים, והן בשם הנציבות עצמה. כמו כן יש לנציבות סמכות לדרוש בצו מהמעסיק למסור נתונים רלוונטיים לבירור תלונה. נציבויות דומות פועלות, בין היתר, באוסטרליה, בריטניה, ארצות הברית, ניו זילנד ושוודיה. בהתאם למודלים דומים הפועלים ברבות ממדינות המערב. יחד עם זאת בחלק ממדינות המערב סמכויות נציבויות הן רחבות יותר והן עוסקות בקידום שוויון באופן כללי ולא רק בתחום התעסוקה, אך במדינת ישראל לא קיים חוק שוויון כללי ומשכך סמכויות הנציבות דומות לסמכויות הנציבות בארצות הברית המצומצמות לתחום התעסוקה בלבד.

הנציבות הוקמה שמונה שנים לאחר הקמתה בשנת 2000 של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהייתה הרשות הממשלתית הראשונה שהוקמה במדינת ישראל לאכיפת חקיקת שוויון.

נציבת השוויון הראשונה הייתה עו"ד ציונה קניג-יאיר, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים, שכיהנה בתפקיד זה בשנים 2008–2016. עם כניסתה לתפקיד הכריזה הנציבה החדשה כי היא נחושה למגר תופעות של אפליה בעבודה בחברה הישראלית, כשבראש ובראשונה בכוונתה להשיג יעד זה תוך שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים - מעסיקים, עובדים, משרדי הממשלה השונים, ארגוני החברה האזרחית והנציבות. יחד עם זאת, הדגישה קניג-יאיר כי במקרים המתאימים לא תהסס להגיש הליכים משפטיים נגד מעסיקים העוברים על הוראות החוק, לרבות במקרים בהם המדינה עצמה היא המעסיק. בפברואר 2016 החלה לכהן בתפקיד עו"ד מרים כבהא.[1]

בשנת 2014, מספר החברים בוועדה המייעצת לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה הוגדל מ-21 ל-26, והרכבה נקבע באמצעות נציגי ארגונים העוסקים בקידום התעסוקה בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה (ערבים-מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים, חרדים, עולים, עולים ובני עולים מאתיופיה, משרתים במילואים, מבוגרים, ונשים)[2].

על פי נתונים שפרסמה הרשות עולה כי מאז הקמתה ועד סוף שנת 2022 התקבלו ברשות 11,823 פניות בנושאים שונים. על פי ניתוח הפניות עולה כי כשני שלישים מהפניות מגיעות מצד נשים, העילות הנפוצות ביותר אצל נשים הן מחמת הריון ומין. אצל גברים תדירות העילות משתנות משנה לשנה[3].

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה פועלת במספר מישורים על מנת לחוקק חוקים ותקנות, לקדם את המודעות לנושא בקרב מעסיקים ומועסקים ולסייע למי שזכותו נפגעה כתוצאה מאפליה.

חקיקה, פעילות פרלמנטרית וחוץ פרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציבות פועלת יחד עם ועדות הכנסת והשרים על מנת לקדם ערכים של שוויון. בנוסף משתפת הנציבות פעולה עם מעסיקים וארגונים חברתיים בביצוע פרויקטים שונים.

פעילות משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנציבות השוויון הסמכות לבצע אכיפה אזרחית של חקיקת השוויון. סמכות זו מהווה נדבך מרכזי בעבודתה. הפעילות המשפטית של הנציבות כוללת, בין היתר, טיפול בפניות ציבור, בירור תלונות בגין אפליה, מתן ייעוץ משפטי, כתיבת חוות דעת משפטיות, הגשת תביעות אזרחיות וחוות דעת מומחה לבתי הדין לעבודה ולבתי המשפט[4]. בין השנים 2010 - 2019 טיפלה הרשות בממוצע בכ-800 פניות מדי שנה. מאז שנת 2020 ניכרת עלייה משמעותית במספר פניות המטופלות על יד הנציבות בשנת 2020 טיפלה הנציבות בקרוב ל1100 פניות, בשנת 2021 בקרוב ל1000 פניות ובשנת 2022 במעל 1300 פניות.

הסברה והעלאת מודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר ערכה הנציבות כנסים שנתיים בנושאי שוויון בתעסוקה. בנוסף, משתתפים נציגי הרשות בכנסים שונים בארץ ובעולם העוסקים בתחומי העבודה וקידום אוכלוסיות. בשנת 2014 יצאה הנציבות בקמפיין פרסומי המעודד מעסיקים ליצירת גיוון תעסוקתי. הקמפיין עלה בכלי התקשורת, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות וזכה לתהודה רבה[5].

תכניות גיוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזם הגיוון שמפעילה הנציבות משנת 2017 נועד לחולל שינוי משמעותי ברמת הגיוון ושוויון ההזדמנויות בארגונים. דרך הפעולה של המיזם מבוססת על פיתוח ויישום תוכניות ארגוניות בחברות מובילות במגזרים שונים במשק. התוכניות וולונטריות, חוצות-ארגון ומתייחסות להגברת שוויון הזדמנויות בכל קבוצות הגיוון - ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ונשים - בתפקדי ניהול. התוכניות מבוססות על מעטפת של ייעוץ ארגוני וליווי משפטי שהנציבות מציעה לארגונים. שילוב זה מאפשר הסרת חסמים והטמעת מדיניות ופרקטיקות של העסקה מגוונת. מטרות התוכניות הן להגדיל את שיעור הייצוג המגוון בארגונים ולפתח תרבות ארגונית מכלילה לעובדים מרקע מגוון. התוכנית מיושמת במגזרים המרכזיים במשק: חברות ממשלתיות, מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות וחברות ביטוח.

מחקרים וסקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהפעילות להגברת הידע בתחום עורכת הנציבות מחקרים וסקרים שונים בתחומי פעילותה. בין השנים 2009 - 2013 ערכה הנציבות סקר שנתי בנושא תחושות אפליה בקרב מועסקים ומחפשי עבודה. בשנת 2011 ערכה הנציבות סקר מעסיקים בנושא שוויון הזדמנויות בסקטור הפרטי והציבורי[6] במהלך השנים 2012 - 2013 ערכה הנציבות סקר בנושא גיוון תעסוקתי במקומות עבודה בקרב מועסקים ומחפשי עבודה וסקר נוסף בנושא בקרב מעסיקים[7]. בשנת 2014 ערכה הנציבות שני סקרים מרכזיים: סקר ראשון מסוגו בישראל שבחן את התפיסות ואת תחושות האפליה הקיימות בקרב חברים מקהילת הלהט"ב בשוק העבודה בישראל[8]. בנוסף ערכה הנציבות סקר הבוחן את נושא תעסוקת המבוגרים במגזר העסקי מנקודת מבטם של המעסיקים[9].

מדד הגיוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2016 מפרסמת הנציבות מדד הגיוון. המדד הוא כלי מחקר, הבוחן את שוויוניות השכר ושוויוניות הייצוג בשוק העבודה של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל. המדד הוא פרי שיתוף פעולה של הנציבות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואוניברסיטת תל-אביב.

המדד מספק תמונת מצב על האי-שוויון בייצוג במקומות העבודה ובשכר של נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים, המהווים כמחצית משוק העבודה הפרטי בישראל, במגזר הציבורי ברשויות המקומיות ובממשלה המרכזית המגזר הציבורי יחד עם המגזר הפרטי כוללים כ-50% מהמועסקים בישראל, הכולל כ-1.5 מיליון עובדים. המדד מאפשר לזהות את הבעיות הרוחביות שקיימות בענפי הכלכלה השונים, ומשמש כלי להטמעת שוויון וגיוון בשוק העבודה. [10]

אות המעסיק השוויוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים,התשס"ח2008- והתקנות לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים,התשע"ד,2013- נועדו לטפח מודעות ציבורית לקידום שינוי של התרבות העסקית, לעודד התאמה של מקומות העבודה לנשים ולעודד את קידומן ושילובן המיטבי במקומות העבודה. כל זאת, בין היתר, באמצעות הענקת אותות הכרה ומענקים כספיים על ידי שר הכלכלה והתעשייה למעסיקים שיבלטו בתחום שילובן השוויוני של נשים בכוח העבודה. ייחודו של החוק בכך שהוא מסמן את ראשית מעורבותה האקטיבית של המדינה לעידוד מעסיקים לאמץ מדיניות ידידותית לנשים ולמשפחות. במהלך שנת 2023 חולקו 11 אותות לחברות ואישים זוכים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]