נציב הדורות הבאים

נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת, שתפקידו על פי חוק לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. תפקיד זה נוצר בשנת 2001 באמצעות תיקון לחוק הכנסת שיזם טומי לפיד. תפקידו, סמכויותיו והליך בחירתו של נציב הדורות הבאים לכנסת נקבעו בחוק הכנסת. בסוף 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, התפקיד נותר לא מאויש, עובדי הנציבות הועברו לתפקידים אחרים בכנסת או פוטרו, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, להתקיים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת גם את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו.

נציב הדורות הבאים

תפקיד וסמכויות

יעודו של הנציב היה יצירת "מרחב עתידי" והכללתו בחקיקה ובחקיקת המשנה, על פי החוק הנציב יעץ לכנסת ב-12 תחומים: איכות הסביבה, משאבי הטבע, מדע, פיתוח, חינוך, בריאות, משק וכלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובנייה, איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים. בנוסף לכך הנציב היה רשאי לפעול בכל תחום שוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים. בפועל, תפקיד הנציב הוא לעיין בחקיקה העומדת על הפרק, וכאשר החוק בעל עניין מיוחד ל"דורות הבאים", לצרף חוות דעת בנוגע להשפעתו הצפויה בעתיד. כמו כן נציב הדורות הבאים מגיש לכנסת דו"ח שנתי על פעולותיו.

על פי סעיפים 34–35 לחוק הכנסת, הנציב היה רשאי להשתתף בכל דיון בכל ועדה בכנסת, למעט דיונים חסויים שבהם הורשה להשתתף רק אם קיבל אישור מיושב ראש הוועדה. לנציב הייתה סמכות לקבל כל ידיעה, מסמך או דו"ח שנמצאים בתחום סמכותו של גוף המבוקר על ידו, והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו, למעט המקרים הבאים:

• מסירת המידע תסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה.
• מסירת המידע תסכן את שלום הציבור.

על פי סעיף 44 לחוק הכנסת, נציב הדורות הבאים היה רשאי להיעזר, בנוסף לעובדיו הקבועים, בעובדי הכנסת.

כשירות כהונה והגבלות

• כיוון שמטרתו העיקרית של נציב הדורות הבאים היא לספק ייעוץ מקצועי לכנסת, מועמד כשיר לתפקיד היה אדם בעל תואר אקדמי באחד מ-12 התחומים שהוזכרו כתחום אחריותו של הנציב בחוק. בנוסף לכך היה על הנציב להיות בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות באחד מהתחומים הללו.
• על מנת לשמור על האופי הלא פוליטי של מוסד הנציבות, נקבע שימונה לתפקיד הנציב רק אדם שלא היה חבר מפלגה לפחות שנתיים לפני הצגת המועמדות.
• אדם שהורשע בעבירה חמורה פסול מלשמש נציב הדורות הבאים.

הליך מינוי

נציב הדורות הבאים לכנסת נבחר מתוך רשימת מועמדים מומלצים שמגישה ועדה ציבורית, על ידי יושב ראש הכנסת, והחלטתו מובאת לאישור ועדת הכנסת. הוועדה הציבורית מורכבת משישה חברים: 3 חברי כנסת (יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ויושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת) ו-3 חברי סגל אקדמי המומחים באחד התחומים שנמצאים תחת אחריותו של הנציב. הנציב נבחר לכהונה בת 5 שנים. אין הגבלה בחוק למספר הכהונות שבהם אדם יכול לשמש כנציב הדורות הבאים לכנסת.

גופים מקבילים בעולם

אומנם, תפקיד נציג הדורות הבאים הנמצא תחת הפרלמנט היה ייחודי לישראל, אך קיימים תפקידים דומים במקצת בכמה ממדינות המערב, למשל:

• המועצה המדעית המייעצת לממשלת הולנד – גוף המייעץ לממשלת הולנד בנושאים מדעיים.
• הוועדה למען העתיד (פינלנד) – ועדה פרלמנטרית העוסקת במתן מענה לסוגיות עתידיות.
• הנציב לפיתוח בר קיימא (קנדה) – מחלקה בגוף מבקר המדינה הקנדי המדווח לפרלמנט הקנדי על פעולות הממשלה בישום עקרונות הפיתוח בר-קיימא.

פעילות הנציבות

הנציבות פעלה בכמה תחומים:

• כלכלה – הנציבות פעלה יחד עם שר האוצר בסוגיית תקציב דו-שנתי ודאגה מפני דלדול הכספים בקרנות הפנסיה
• בריאות – הנציבות פעלה לקדם רפואה מונעת.
• סביבתנות – הנציבות פעלה בתחום חוק שמירת הסביבה החופית ובעיגון עיקרון הפיתוח בר-הקיימא כחוק יסוד.
• פיתוח המדע – הנציבות עסקה בנושא שיבוט גנטי.
• חינוך – הנציבות פעלה לשם קידום חשיבה אסטרטגית וחזון חינוכי. עם שימוש של טכניקה של פרופ' דוד פסיג.

במהלך חמש שנות קיומה עסקה הנציבות ב-273 נושאים, יזמה 93 הצעות חוק שאושרו, 73 הצעות חוק שלא אושרו, ופרסמה 145 ניירות עמדה. לשם השוואה, חבר כנסת ממוצע הגיש באותן שנים רק כעשר הצעות חוק ורק שתיים-שלוש מהן התקבלו.

פעילות הנציבות סוכמה גם בשלושה דו"חות שנתיים.

נציבי הדורות הבאים

שם	התחלת כהונה	סיום כהונה	כנסות
שלמה שהם	2002	2006	הכנסת החמש עשרה, הכנסת השש עשרה

סיום דרכה של נציבות הדורות הבאים

בראשית כהונתה של הכנסת ה-17 החלו להתעורר סימני שאלה סביב המשך דרכה של הנציבות. עם היבחרה, הביעה יו"ר הכנסת, דליה איציק, את כוונתה לסגור את הנציבות, בשל עלותה הכלכלית. מאחר שהנציבות פועלת מכוח חוק, לא ניתן היה לבטלה, אלא רק בתיקון חקיקה.

ב-1 בנובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק של חבר הכנסת אביגדור יצחקי שקראה לביטול הנציבות. במהלך הדיון במליאה טען יו"ר הכנסת לשעבר, ראובן ריבלין, כי יש מקום לביצוע רפורמות בנציבות, אך לא לבטלה לחלוטין. הצעת החוק הועברה לדיון בוועדת הכנסת.

ב-31 בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, השופט בדימוס שלמה שהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול.

במאי 2009 הוצעה הצעת חוק על ידי יריב לוין ומשה גפני לביטול הנציבות. בדצמבר 2010 התקבלה הצעת חוק זו. יריב לוין, שכיהן אז כיו"ר ועדת הכנסת, טען כי החוק להקמת הנציבות הוא "תקלה קשה מאוד", כי הנציבות מתפקדת כ"מוצב קדמי של הרשות השופטת" וכ"קומיסר" שיכתיב לחברי הכנסת כיצד לדאוג לדורות הבאים, כאשר הם יכולים לעשות זאת גם בלעדיו בהיותם נציגי ציבור. מולו טען שלמה שהם כי לחברי הכנסת יש אינטרס מובנה להעדיף את הטווח הקצר ברצונתם להיבחר בבחירות הקרובות, וכי אין קשר לרשות השופטת – בראש הנציבות יכול לעמוד גם פרופסור לאקולוגיה וכי בית המשפט לא התערב בעבודת הכנסת. התנגדות לביטול נשמעה גם מצד משרדי ממשלה, מרכז השלטון המקומי והתאחדות התעשיינים בישראל^{[דרוש מקור]}.

מול ההצעה התנהל מאבק ציבורי רחב שהובילו ארגון הגג חיים וסביבה והתאחדות הסטודנטים שבראשה עמד אז איציק שמולי. המאבק כלל עצומות מדענים ואישי ציבור, עשרות מאמרי דעה בעיתונים, וכן מספר דיונים בוועדות הכנסת ובמליאה. למרות המאבק, אושרה הצעת החוק והתפקיד בוטל גם דה יורה.

עם זאת, גובשה פשרה ועובדי הנציבות עברו למרכז המחקר של הכנסת שנטלה על עצמה את תפקיד המחקר של הנציבות. עם זאת בעוד שלמה שהם רצה גוף שגם ימליץ על המלצות מדיניות, מרכז המחקר של הכנסת רק מציג נתונים.

ראו גם

• פיתוח בר קיימא

קישורים חיצוניים

• נאור ירושלמי ומאיה קרבטרי, נציבות הדורות הבאים - המאבק עדיין לא הסתיים, אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2012
• אהרון אריאל לביא, ‏עלייתה ונפילתה של נציבות הדורות הבאים, השילוח, 23, ינואר 2021