נציב הדורות הבאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת, שתפקידו על פי חוק לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים. תפקיד זה נוצר בשנת 2001 באמצעות תיקון לחוק הכנסת שיזם טומי לפיד. תפקידו, סמכויותיו והליך בחירתו של נציב הדורות הבאים לכנסת נקבעו בחוק הכנסת. בסוף 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, התפקיד נותר לא מאויש, עובדי הנציבות הועברו לתפקידים אחרים בכנסת או פוטרו, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, להתקיים. בדצמבר 2010 ביטלה הכנסת גם את הוראות חוק הכנסת שהסדירו את פעולותיו.

נציב הדורות הבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד וסמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעודו של הנציב היה יצירת "מרחב עתידי" והכללתו בחקיקה ובחקיקת המשנה, על פי החוק הנציב יעץ לכנסת ב-12 תחומים: איכות הסביבה, משאבי הטבע, מדע, פיתוח, חינוך, בריאות, משק וכלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובנייה, איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים. בנוסף לכך הנציב היה רשאי לפעול בכל תחום שועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים. בפועל, תפקיד הנציב הוא לעיין בחקיקה העומדת על הפרק, וכאשר החוק בעל עניין מיוחד ל"דורות הבאים", לצרף חוות דעת בנוגע להשפעתו הצפויה בעתיד. כמו כן נציב הדורות הבאים מגיש לכנסת דו"ח שנתי על פעולותיו.

על פי סעיפים 34-35 לחוק הכנסת, הנציב היה רשאי להשתתף בכל דיון בכל ועדה בכנסת, למעט דיונים חסויים שבהם הורשה להשתתף רק אם קיבל אישור מיושב ראש הוועדה. לנציב הייתה סמכות לקבל כל ידיעה, מסמך או דו"ח שנמצאים בתחום סמכותו של גוף המבוקר על ידו, והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו, למעט המקרים הבאים:

על פי סעיף 44 לחוק הכנסת, נציב הדורות הבאים היה רשאי להיעזר, בנוסף לעובדיו הקבועים, בעובדי הכנסת.

כשירות כהונה והגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כיוון שמטרתו העיקרית של נציב הדורות הבאים היא לספק ייעוץ מקצועי לכנסת, מועמד כשיר לתפקיד היה אדם בעל תואר אקדמי באחד מ-12 התחומים שהוזכרו כתחום אחריותו של הנציב בחוק. בנוסף לכך היה על הנציב להיות בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות באחד מהתחומים הללו.
  • על מנת לשמור על האופי הלא פוליטי של מוסד הנציבות, נקבע שימונה לתפקיד הנציב רק אדם שלא היה חבר מפלגה לפחות שנתיים לפני הצגת המועמדות.
  • אדם שהורשע בעבירה חמורה פסול מלשמש נציב הדורות הבאים.

הליך מינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציב הדורות הבאים לכנסת נבחר מתוך רשימת מועמדים מומלצים שמגישה ועדה ציבורית, על ידי יושב ראש הכנסת, והחלטתו מובאת לאישור ועדת הכנסת. הוועדה הציבורית מורכבת משישה חברים: 3 חברי כנסת (יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ויושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת) ו-3 חברי סגל אקדמי המומחים באחד התחומים שנמצאים תחת אחריותו של הנציב. הנציב נבחר לכהונה בת 5 שנים. אין הגבלה בחוק למספר הכהונות שבהם אדם יכול לשמש כנציב הדורות הבאים לכנסת.

גופים מקבילים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנם, תפקיד נציג הדורות הבאים הנמצא תחת הפרלמנט היה ייחודי לישראל, אך קיימים תפקידים דומים במקצת בכמה ממדינות המערב, למשל:

המשך דרכה של נציבות הדורות הבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית כהונתה של הכנסת ה-17 החלו להתעורר סימני שאלה סביב המשך דרכה של הנציבות. עם היבחרה, הביעה יו"ר הכנסת, דליה איציק, את כוונתה לסגור את הנציבות, בשל עלותה הכלכלית. מאחר שהנציבות פועלת מכוח חוק, לא ניתן לבטלה, אלא בתיקון חקיקה.

ב-1 בנובמבר 2006 אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של חבר הכנסת אביגדור יצחקי הקוראת לביטול הנציבות. במהלך הדיון במליאה טען יו"ר הכנסת לשעבר, ראובן ריבלין, כי יש מקום לביצוע רפורמות בנציבות, אך לא לבטלה לחלוטין. הצעת החוק הועברה לדיון בוועדת הכנסת.

ב-31 בדצמבר 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, השופט בדימוס שלמה שהם. התפקיד נותר לא מאויש, ונציבות הדורות הבאים חדלה, למעשה, לפעול. ארבע שנים מאוחר יותר, בוטל התפקיד גם דה יורה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]